גוסטב פון הולן

גנרל חיל הפרשים גוסטב קרל אמיל ביאטוס פרייהר פון הולןגרמנית: Gustav Karl Emil Beatus Freiherr von Hollen; 22 בדצמבר 18517 בנובמבר 1917) היה גנרל גרמני שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.

גוסטב קרל אמיל ביאטוס פרייהר פון הולן
Gustav Karl Emil Beatus Freiherr von Hollen
גוסטב פון הולאן
גוסטב פון הולאן
לידה 22 בדצמבר 1851
שנוויידה (אנ'), ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892)
פטירה 7 בנובמבר 1917 (בגיל 65)
קניגסברג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות 18731917 (כ־44 שנים)
דרגה גנרל חיל הפרשים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-21
מפקד קורפוס הפרשים ה-4
מפקד הדיוויזיה ה-3
מפקד הדיוויזיה ה-37
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

תחילת דרכו עריכה

פון הולן נולד ב-22 בדצמבר 1851 בעיר שנוויידה שהשתייכה אז לממלכת פרוסיה (כיום גרבין (אנ'), שלזוויג-הולשטיין, גרמניה). במאי 1873 התגייס לצבא הפרוסי, וסופח לרגימנט האולאנים ה-15. באוגוסט 1883 קודם לדרגת לויטננט, ובספטמבר 1888 הועלה לדרגת האופטמן. החל מפברואר 1889, מילא תפקידי מטה במשרד המלחמה הפרוסי. בפברואר 1892 מונה למפקד פלוגה ברגימנט האולאנים ה-16, ובנובמבר 1898 הפך להיות קצין מטה ברגימנט הרגלים ה-6. בספטמבר 1898 הועלה לדרגת מיור.

בספטמבר 1901 מונה למפקד רגימנט היגרים ה-1 בפוזנן, ובאפריל 1905 הועבר לפקד על רגימנט היגרים המלכותי. בפברואר 1906 הוא הועלה לדרגת אוברסט, ובמרץ 1908 מונה למפקד בריגדת הפרשים ה-4 בברומברג. במרץ 1910 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-1 באוקטובר 1912 הועלה לדרגת גנרל-לוטננט מונה למפקד הדיוויזיה ה-21 בפרנקפורט.

מלחמת העולם הראשונה עריכה

  ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, מונה הולן למפקד קורפוס הפרשים ה-4, אשר היה חלק מהארמייה החמישית תחת פיקודו של וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה. הולן פיקד על הקורפוס שלו במהלך הקרב על הארדנים, אולם לאחריו התברר שהפרשים אינם יעילים בתנאים של מלחמת חפירות, וקורפוס הפרשים ה-4 פורק. בדצמבר של אותה שנה הולאן קיבל פיקוד על הדיוויזיה ה-3, אשר הועברה לחזית המזרחית. הוא פיקד על הדיוויזיה עד יוני 1915, עת מונה למפקד הדיוויזיה ה-37, ופיקד עליה במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב.

במהלך שנת 1916 הוא חלה באופן אנוש, וביולי של אותה שנה נאלץ לצאת לחופשה. בינואר 1917 הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים. הוא לא התאושש מהמחלה, ומת בקניגסברג ב-7 בנובמבר 1917 בגיל 65.

קישורים חיצוניים עריכה