גזה גארדוני

גזה גארדוני, שמו בלידה גזה ציגלר (בהונגרית: Gárdonyi Géza, במקור Ziegler Géza,‏ 3 באוגוסט 1863 בגארדוני-אגארדפוסטה – 30 באוקטובר 1922 באגר) היה סופר, משורר, מחזאי ועיתונאי הונגרי, חבר לשם כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים. גארדוני היה מצד אביו בן למשפחה הונגרית בעלת שורשים גרמניים. ספריו התמקדו בעיקר בחיי הכפר ההונגרי ובאירועים מתולדותיהם של האגן הפאנוני ושל הונגריה.

גזה גארדוני
Gárdonyi Géza

הסופר בשנת 1921
לידה	3 באוגוסט 1863 גארדוני-אגארדפוסטה -Agárdpuszta, מחוז פייר, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	30 באוקטובר 1922 (בגיל 59) אגר, ממלכת הונגריה
שם לידה	Ziegler Géza
מדינה	הונגריה
לאום	הונגרי עם שורשים גרמניים
מקום קבורה	Castle of Eger
שם עט	Don Vigole, Mummery Róbert, Göre Gábor, Nemeskéry Sándor
עיסוק	סופר, עיתונאי, משורר, מחזאי
מקום לימודים	המכללה הרפורמית שארושפאטאק, המדרשה הבישופית למורים בעיר אגר, Eszterházy Károly Catholic University
שפות היצירה	הונגרית
סוגה	סיפורים קצרים, נובלות, רומנים היסטוריים, רומנים פסיכולוגיים, שירה, מחזות עממיים
זרם ספרותי	ריאליזם, לאומיות עם גוון רומנטי, מודרניזם
נושאי כתיבה	תולדות הונגריה, נפש האדם, הומור
יצירות בולטות	הרומנים "הכוכבים של אגר", "האדם הלא נראה", "עבדי אלהים", המחזה "היין"
תקופת הפעילות	1879–1922 (כ־43 שנים)
צאצאים	József Gárdonyi
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	חבר לשם כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים
www.gardonyigeza.hu

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

גזה גארדוני נולד בשנת 1863 בגארדוני-אדארדפוסטה, בקצה המערבי של הונגריה, במחוז פייר. הוא נולד תחת השם גזה ציגלר והיה בנו של שאנדור מיהאי ציגלר (1879-1823), הונגרי ממוצא סקסוני, לותרני בדתו, ויליד הכפר נמשקר (מצפון-מערב הונגריה) ושל רעיתו, תרזיה נאג' (Nagy; ‏1926-1840), כ-17 שנה צעירה מבעלה. בצעירותו השתתף האב במאמץ המלחמתי המהפכני בעיר פשט בשנים 1848-1849. חייו ניצלו הודות לעדות שקר שמסרו חבריו בבית דין צבאי. הוא היה מהנדס מכונות וממציא בוגר מוסדות השכלה בווינה וניהל בבירת אוסטריה בית חרושת לעיבוד מתכות שנשא את שמו. האם הייתה בת למשפחת איכרים, אצילים קטנים לשעבר, קתוליים, מן היישוב סלשגיירק (Szőlősgyörök). בחתונה הוכרח ציגלר על ידי הכומר להתחייב לגדל את ילדיו בדת הקתולית. הוא עצמו נאלץ מסיבות חומריות להמיר את דתו לנצרות רומית-קתולית בשנת 1879, 7 ימים לפני מותו.

בית הספר הקתולי הישן בדברון שבו לימד גארדוני בצעירותו בשנים 1885-1884. בפינה הימנית למעלה - לוח זיכרון שעל הבניין

גזה גארדוני היה הבן הבכור מבין 7 ילדים. היו לו אחות וחמישה אחים, מהם שרדו רק שניים - בלה וארפאד. הוא השתמש לראשונה בשם המשפחה גארדוני (שם יישוב הולדתו ), במאי 1881 כשפרסם תחתיו - Géza Z.Gárdonyi - רשימה הומוריסטית בעיתון הסאטירי "Füllentő". החל משנת 1881 התחיל הסופר להשתמש בשם החדש יותר ויותר, גם ללא ציון האות Z האמצעית, ומשנת 1890 ואילך חתם את כל ספריו בשם החדש. בשנת 1897 נרשם שינוי שמו גם בפנקס הלידות ביישוב הולדתו. הוא למד ביישוב שאי, אחר כך בגימנסיות רפורמיות (קלוויניסטיות) בשארושפאטאק (1875-1874) ובפשט (1878-1875) ואחר כך סיים מדרשה למורים באגר (1882-1878). בשנת 1881 לימד כעוזר מורה ומנהל מקהלה ביישוב קאראד (Karád). אחרי שבשנת 1882 קיבל תעודת הסמכה להוראה, והחל מלמד בבתי ספר יסודיים קתוליים כעוזר מורה בכפרים דווצ'ר (1883), שארוואר (1884) ודברון בטרנסדנוביה וחי חיי דלות.

פעילותו כעיתונאי

בגלל הצקות מצד גורמי הניהול הכנסייתיים, עזב את ההוראה באוקטובר 1885. הוא התחתן עם מאריה צ'אני מן היישוב דברון ועבר לגור עמה בעיר גיור . שם החל לעבוד כעיתונאי בעיתונים "הזאנק" (Hazánk - "מולדתנו") ו-"Győri közlöny" ("הביטאון של גיור") (1888-1885). חיי הנישואים כשלו במהרה והקריירה העיתונאית לא זינקה כרצונו. הזוג נפרד בשנת 1892. בשנת 1886 הקים כתבי עת חינוכיים בשם "ידיד המורים" (Tanítóbarát) ו-"Néptanítók Naptára" (לוח השנה של מורי העם"). אחרי גישושים קצרים בבודפשט, חזר לגיור למערכת העיתון "גיורי הירלפ" (Győri Hírlap), אחר כך עבד בעיתונים בעיר סגד - "סגדי היראדו" (Szegedi Hírado חדשות סגד, 1889-1888) ו"סגדי נפלו" (Szegedi Napló היומון של סגד, 1891-1889). להשלמת פרנסתו, כתב סיפורים בעילום שם. באותה תקופה פרסם סיפורים שבמרכזם דמות השופט הכפרי גרה גאבור (Göre Gábor) הערוכים כמכתבים הומוריסטיים.

אחרי שנת 1891 עבד כעיתונאי בעיר ארד וסביבתה. בדצמבר 1891 התיישב בבודפשט, שם מונה שנה אחר-כך לתפקיד ראש מדור בעיתון "מגיאר הירלפ". כתיבתו בעיתון זה הביאה לו פרסום.

חייו כסופר

החל משנת 1897 התיישב סופית באגר יחד עם אמו והתפרנס מכתיבת ספרות. שלח את יצירותיו לכתבי העת Hét (השבוע) ו-Új Idők (זמנים חדשים) ובשנים 1906-1903 ערך יחד שאנדור ברודי וזולטאן אמברוש, ידידיו הטובים ביותר בזירה האמנותית, את השבועון הפרוגרסיבי Jövendő (העתיד). בשנת 1900 ביקר בפריז ובהמשך ערך מסעות לאיטליה, לשווייץ, לאוסטריה ולטורקיה. בשנת 1898 הפך לחבר בחברת פטפי ובחברה למדעי הטבע, בשנת 1903 התקבל לאגודת הסופרים "קישפלודי". ב-1910 נבחר לחבר מתכתב (לשם כבוד) באקדמיה ההונגרית למדעים וב-1918 התקבל לאקדמיית ורשמארטי, בהמלצת ז'יגמונד מוריץ.

גארדוני נפטר בשנת 1922 בעיר אגר. הוא הובא לקבורה בבית הקברות של העיר כשעל מצבתו חקוק המשפט: "רק גופו" (Csak a teste). הותיר אחריו ארבעה ילדים: שאנדור, גיזלה, יוז'ף וגזה.

פעילותו הספרותית

פסל בעיר אגר המציג את גזה גארדוני (בעמידה) לצד ידידו שאנדור ברודי (בישיבה)

גארדוני לא נמנה עם חבריו של אף חוג ספרותי. יצירתו ידעה שלוש תקופות עיקריות: בשנות ה-1890 כתב נובלות וסיפורים ברוח עממית (Az én falum – "הכפר שלי" 1898). בעשור הראשון של המאה ה-20 כתב רומנים היסטוריים (הכוכבים של אגר Egri csillagok - 1901;‏ A láthatatlan ember האדם הלא נראה - 1898; Isten rabjai - עבדי אלהים 1908), אחר כך רומנים פסיכולוגיים (Szunyoghy miatyánkja אבינו מסוניוגי - 1913 ;Ida regénye - הרומן של אידה 1920). גארדוני כתב גם דרמות ושירים. הוא הצטייר כאישיות אקסצנטרית והפך לאגדה בחייו - נודע כ"נזיר מאגר". לצורך הכתיבה, תוך כדי תהליך יצירת הרומנים ההיסטוריים שלו, התעמק גארדוני בתחקירים היסטוריים ואחרים. עיין, בין היתר, בכתבי תרבויות המזרח. לקראת כתיבת הרומן שלו, "כוכבי אגר", חקר את תולדות הטורקים ותרבותם, ואף ביקר באיסטנבול. רבות מיצירותיו נכנסו למשך עשרות שנים חלק למקראות ולספרי הלשון והספרות בבתי ספר.

כוכבי אגר

ערך מורחב – כוכבי אגר

הספר כוכבי אגר פורסם לראשונה בשנת 1898 ומספר על מצור העיר אגר על ידי הכוחות הטורקים של האימפריה העות'מאנית בשנת 1552. עם גיבוריו נמנים גרגיי בורנמיסה ובאלינט טרק, ועוזרו שכנגד, שבשטיין טינודי. בשנת 1968, בימי השלטון הקומוניסטי בהונגריה, ביים הבמאי זולטאן וארקוני סרט קולנוע לפי הרומן.

האדם הלא נראה

פורסם בשנת 1901. יש הסבורים כי זה ספרו הטוב ביותר, אולי כי הוא נגיש יותר לקורא הזר. הרומן מתאר פרקים מחייו של מנהיג ההונים אטילה. חלק מהרומן מוקדש לביקורו של הדיפלומט הרומאי פריסקוס פאניטס במחנהו של אטילה. גיבור הרומן הוא עבד ביזנטי בשם זטה, שהתאהב בצעירה הונית יפת תואר. זטה נמלט והופך לעבד אצל ההונים, מה שמעורר בו תקווה להתחתן עם אהובת לבו. הספר כולל תיאור דרמטי של הקרב במישורים הקטאלונים בין ההונים לרומאים.

פרסים ואותות הוקרה

• 1899 - פרס בתחרות העיתון הצרפתי Le Journal de Paris על סיפורו הקצר "Mari néni meg a Pista bácsi" ("דוד פישטה וגם דודה מרי")
• 1910 - חבר מתכתב באקדמיה ההונגרית למדעים
• 1920 - חבר לשם כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים
• חבר באקדמיית "לה סטלה ד'איטליה" ובאגודת העובדים "אומברטו הראשון" בנאפולי- כגמול על תרגומו מדנטה אליגיירי
• 2002 - הרומן "כוכבי אגר" נבחר ל"רומן ההונגרי הפופולרי ביותר" בקרב צופי התוכנית הטלוויזיונית "A Nagy Könyv -"גדול הספרים" בהונגריה

הנצחה

• ביתו באגר הפך למוזיאון לזכרו
• התיאטרון בעיר אגר נושא את שמו
• בתי ספר ורחובות רבים ברחבי הונגריה נקראו על שמו

ספרים

(עם העיבודים לקולנוע ולטלוויזיה)

• A lámpás, 1894, סיפור (המנורה), עובד לסרט טלוויזיה בבימוי מיקלוש היידופי: Ungarn 1973, הונגריה, 1973
• Az én falum. Egy tanitó följegyzései, 1898, (הכפר שלי) סיפורים
• Egri csillagok, 1899/1900, רמן היסטוריה (כוכבי אגר, עובד לסרטים בהונגריה 1923 (בימוי: פאל פייש Pál Fejös), הונגריה 1968 (בימוי: זולטאן וארקוני)
• A bor, בודפשט 1901, מחזה עממי בשלוש מערכות (היין), הצגת בכורה - 1903), עיבוד לקולנוע: הונגריה 1933 (בימוי: אישטוואן גיירג')
• A láthatatlan ember, 1901, האדם הלא נראה - רומן היסטורי
• עבדי האלהים Isten rabjai, 1908, רומן היסטורי; עובד לקולנוע: הונגריה 1942 (בימוי: אגושטון פאצ'רי)
• Ida regénye, הרומן של אידה, רומן 1924, עובד לקולנוע - הונגריה 1934 (בימוי: סטיב סיקיי Steve Szekely)
• Szunyoghy miatyánkja,(אבינו מסוניוגי) רומן
• Hosszúhajú veszedelem האיום ארוך השיער
• Az én falum הכפר שלי
• Az égre néző lélek (הנשמה המביטה השמיימה)
• Állatmesék (סיפורי חיות)

תורגמו לעברית

• 1988 - גיזה גרדוני - "האיש הלא נראה" - הוצאת הקיבוץ המאוחד (הוגדר בספר לבני נוער)

לקריאה נוספת

• Új magyar irodalmi lexikon, Akadémiai Kiadó, Budapest, 2000 (הלקסיקון החדש לספרות ההונגרית) עמ'. 713–715.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גזה גארדוני בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גזה גארדוני (בהונגרית)

קברו של גזה גארדוני בבית הקברות באגר

• איך הפך גזה ציגלר לגזה גארדוני? - מאמר באתר הארכיון הלאומי ההונגרי (Zoltán Garadnai Hogy lett Ziegler Gézából Gárdonyi Géza ? 5.8.2013)
• ביוגרפיה קצרה מאת אלברט טזלה באתר בבל לספרות בינלאומית (באנגלית)
• כתבי גארדוני במיזם גוטנברג
• כתבי גארדוני באתר archives, כולל פרקי אודיו
• באתר הקולנוע והטלוויזיה imdb
• כתבי גזה גארדוני בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

• גזה גארדוני, ברשת החברתית Goodreads