גייל גודריץ'

שחקן כדורסל אמריקאי

גייל צ'ארלס גודריץ' הבןאנגלית: .Gail Charles Goodrich Jr; נולד ב-23 באפריל 1943) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 14 עונות בליגת ה-NBA מעמדות הקלע והרכז. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 18.6 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-4.7 אסיסטים למשחק.[1] בשנת 1996 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]

גייל גודריץ'
Gail Goodrich
גודריץ' במדי לוס אנג'לס לייקרס
גודריץ' במדי לוס אנג'לס לייקרס
לידה 23 באפריל 1943 (בן 80)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
עמדה קלע, רכז
גובה 1.85 מטר
מכללה UCLA
דראפט בחירה טריטוריאלית, 1965
לוס אנג'לס לייקרס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 1996
קבוצות כשחקן
1965–1968
1968–1970
1970–1976
1976–1979
לוס אנג'לס לייקרס
פיניקס סאנס
לוס אנג'לס לייקרס
ניו אורלינס ג'אז
הישגים כשחקן
אליפות ה-NBA‏ (1972)
חמישיית העונה הראשונה (1974)
5 בחירות למשחק האולסטאר (1969, 1972–1975)
2 אליפויות ליגת המכללות (1964, 1965)

נעורים ומכללות עריכה

גודריץ' נולד בעיר לוס אנג'לס שבקליפורניה, ולמד ב"תיכון ג'ון פרנסיס" המקומי. בשנת 1961 הוביל את קבוצת הכדורסל של התיכון לאליפות התיכונים של לוס אנג'לס, וקלע 29 נקודות במשחק הגמר על אף ששבר את קרסולו במהלך המשחק.[3]

בין השנים 1961–1965 למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), והפך במהרה לכוכב קבוצת הכדורסל שלה, תחת המאמן ג'ון וודן. בעונת 1963/1964, השלישית שלו ב-UCLA, קלע 21.5 נקודות בממוצע למשחק והוביל את הקבוצה לאליפות ליגת המכללות הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את כל 30 משחקיה.[4] בעונתו האחרונה שיפר את תפוקתו ל-24.6 נקודות למשחק וקבוצתו זכתה בשנית באליפות המכללות.[5] במשחק הגמר של אותה עונה, מול אוניברסיטת מישיגן, קלע גודריץ' 42 נקודות אשר היוו שיא מכללות לנקודות במשחק הגמר (בשנת 1973 שבר ביל וולטון שיא זה).[6] בסיום העונה זכה גודריץ' בתואר "השחקן המצטיין של ליגת המכללות", ביחד עם ביל בראדלי מאוניברסיטת פרינסטון.[7] לאורך תקופתו ב-UCLA קלע גודריץ' 1,690 נקודות בסך הכול, שדירגו אותו ראשון בתולדות הקבוצה (בשנת 1992 עבר אותו הפורוורד דון מקלין).

קריירה מקצועית עריכה

לוס אנג'לס לייקרס עריכה

גודריץ' נבחר על ידי לוס אנג'לס לייקרס כבחירה טריטוריאלית בדראפט ה-NBA לשנת 1965.[8] בשלוש עונותיו הראשונות בקבוצה קלע כ-11.6 נקודות למשחק, ושימש כמחליפם מהספסל של צמד הגארדים ג'רי וסט ו-וולט הזארד (אנ'), ששיתף איתו פעולה ב-UCLA. בעונת הרוקי שלו ובעונתו השלישית הגיעו הלייקרס לגמר ה-NBA, אך בשתי הפעמים הפסידו לבוסטון סלטיקס.

פיניקס סאנס עריכה

בדראפט ההרחבה של שנת 1968 נבחר גודריץ' על ידי פיניקס סאנס, בה שיחק לראשונה בעמדת הרכז, כשחקן חמישייה לצד הקלע דיק ואן ארסדייל. בכל 11 המשחקים הראשונים של פיניקס קלע גודריץ' לפחות 22 נקודות, והוא סיים את העונה כקלע השישי בטיבו ב-NBA, עם 23.8 נקודות למשחק. כמו כן נבחר בעונה זו להשתתף לראשונה במשחק האולסטאר. עונתו השנייה בקבוצה, בה קלע 20.0 נקודות וחילק שיא קריירה של 7.5 אסיסטים למשחק (רביעי ב-NBA), הייתה האחרונה של גודריץ' בפיניקס.

החזרה ללייקרס עריכה

בסיום עונת 1969/1970 נשלח גודריץ' בחזרה ללוס אנג'לס לייקרס, בתמורה לסנטר מל קאונטס. ב-6 העונות הבאות שימש כקלע הפותח של הקבוצה, רובן לצד הרכז ג'רי וסט. בעונת 1970/1971 קלע גודריץ' 19.5 נקודות למשחק ועזר לקבוצתו להגיע לשלב גמר המערב, בו הפסידה למילווקי באקס בתוצאה 4-2. בעונה הבאה היה גודריץ' הקלעי המוביל של הלייקרס עם 25.9 נקודות למשחק (רביעי בליגה), ועזר לקבוצה לקבוע שיא NBA של 69 ניצחונות בעונה הסדירה (את השיא שברה שיקגו בולס בעונת 1995/1996). במהלך העונה קבעו הלייקרס גם שיא NBA של 33 ניצחונות רצופים. בסדרת הגמר של אותה עונה גברו הלייקרס על ניו יורק ניקס בתוצאה 4-1, וזכו באליפות ה-NBA לראשונה מאז עונת 1953/1954. גודריץ' הוביל את כל השחקנים בסדרה, עם ממוצע של 25.6 נקודות למשחק.[9] בעונה הבאה העפילו הלייקרס בשנית לגמר ה-NBA, אך הפסידו לניקס בתוצאה 4-1.

בין עונות 1972 ל-1975 נבחר גודריץ' 4 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר, ובכל אחת מהעונות הוליך את קלעי הלייקרס. עונת השיא שלו, מבחינה אישית, הייתה 1973/1974 בה קלע 25.3 נקודות למשחק (רביעי בליגה) ונבחר לחמישיית העונה. ב-28 במרץ 1975 קלע שיא קריירה של 53 נקודות בניצחון קבוצתו על קנזס סיטי-אומהה קינגס.[10] בנובמבר 1996, 17 שנים לאחר פרישתו, הלייקרס הוציאו לגמלאות את גופייתו של גודריץ' עם המספר 25.[11]

ניו אורלינס ג'אז עריכה

 
גודריץ' בשנת 2001

לקראת עונת 1976/1977 חתם גודריץ' בניו אורלינס ג'אז על חוזה לשלוש עונות עבור כ-1.4 מיליון דולר. במסגרת המעבר שלחו הג'אז ללייקרס בחירת סיבוב ראשון בדראפט 1979, אותה ניצלה לוס אנג'לס כדי לבחור את מג'יק ג'ונסון, שהוביל את הקבוצה ל-5 אליפויות. צירופו של גודריץ' לניו אורלינס יצר ציפיות גבוהות מהקבוצה, בה שיחק גם שחקן האולסטאר פיט מרוויץ'. עם זאת, הפוטנציאל של צמד הקלעים לא התממש במלואו, בעקבות פציעה בגיד האכילס של גודריץ'. הפציעה הגבילה אותו ל-27 משחקים באותה עונה, וכשחזר לשחק תנועתו הייתה מוגבלת ותפוקתו צנחה ל-14.5 נקודות בעונות 1979-1978. בשנת 1979, לאחר 3 עונות בניו אורלינס ו-14 עונות בקריירה, פרש גודריץ' ממשחק בגיל 36.

בעת פרישתו דורג במקום ה-11 ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA עם 19,181 נקודות, ובמקום העשירי באסיסטים, עם 4,805.[12][13]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גייל גודריץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה