גילדת שחקני המסך

גילדת שחקני המסך
Screen Actors Guild
תחום	קולנוע וטלוויזיה
מדינה	ארצות הברית
משרד ראשי	הוליווד, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	12 ביולי 1933 – 30 במרץ 2012 (78 שנים)
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
	www.sagaftra.org

גילדת שחקני המסך (באנגלית: Screen Actors Guild, ידועה גם בכינוי SAG) הייתה איגוד עובדים אמריקני, שבו היו חברים מעל 100,000 שחקני קולנוע וטלוויזיה. בשנת 2012 אוחדה הגילדה עם הפדרציה האמריקאית של אמני הטלוויזיה והרדיו (AFTRA).

היסטוריה עריכה

גילדת שחקני המסך נוסדה בשנת 1933^[1]. תקופת השפל הכלכלי הגדול הביאה שחקני תיאטרון רבים לעבור להוליווד ולהתחיל לשחק בסרטי קולנוע. בתקופה זו שחקני הוליווד היו כבולים לאולפנים הגדולים בחוזים שהגבילו מאוד את בחירות הקריירה שלהם. לאולפן הייתה יכולת החלטה כמעט בלעדית על הסרטים בהם השתתפו השחקנים ואף על חייהם האישיים ומערכות היחסים שניהלו. שחקנים שהתנגדו לתנאי העסקתם פוטרו או הושעו מן האולפן כגון במקרה של השחקניות אוליביה דה הבילנד ובטי דייוויס^[2].

תקופת השפל הכלכלי השפיעה רבות על אולפני הקולנוע הגדולים, שחוו פגיעה כלכלית חמורה וחלקם אף עמדו בפני פשיטת רגל. בעוד בשנת 1929 עמדו הרווחים של תעשיית הקולנוע האמריקנית על מעל 720 מיליון דולרים, בשנת 1933 ירדו הרווחים ביותר משליש^[3]. מתוך כ-16 אלף בתי קולנוע שפעלו ברחבי ארצות הברית, כחמשת אלפים נסגרו במהלך אותן שנים. נזקים אלה, נוסף על הלוואות ענק שלקחו האולפנים בשנים שלפני המשבר הכלכלי לצורך רכישת רשתות אולמות קולנוע וכן כחלק מן המעבר לקולנוע המדבר, הביאו את האולפנים הגדולים לקצץ משמעותית בשכר העובדים, בהם גם השחקנים^[3].

קיצוץ זה בשכר השחקנים היה בין הגורמים שהביאו להקמת הגילדה. בין מטרות הקמתה הייתה העלאת תנאי העבודה והשכר של השחקנים^[1].

נשיאי האיגוד הראשונים היו ראלף מורגן ואדי קנטור. החברים הראשונים בה היו השחקנים ברטון צ'רצ'יל, גרנט מיטשל, צ'ארלס מילר, קנת' תומסון, השחקנית אולדן גיי וכן מורגן וקנטור. הם נפגשו בבית ששכר תומסון בהוליווד ודנו בהקמתו של איגוד עצמאי לשחקני קולנוע. הם החליטו כי החברות באיגוד תהיה פתוחה לכל שחקן וזאת בניגוד לחברות באקדמיה האמריקאית לקולנוע (AMPAS) שבה חברים התקבלו לאחר הזמנה בלבד.

בשנת 1935 התקבלה הכרה בגילדה על ידי הפדרציה האמריקנית לעבודה. בחודש מאי 1937 האולפנים חתמו על חוזה מול הגילדה כדי למנוע שביתה של השחקנים. בחוזה נקבע שכר מינימום לשחקנים^[4].

בתחילת שנות החמישים החלו להצטרף לגילדה גם שחקני טלוויזיה. בעת תחילת שידורי הטלוויזיה, רשתות השידור לא שילמו לשחקנים על שידורים חוזרים של תוכניות בהן השתתפו. לאחר השביתה הראשונה שערכה הגילדה בשנת 1952 נערך משא ומתן על חוזי השחקנים בטלוויזיה והרשתות אפשרו תשלום סמלי לשחקנים בעת שידורים חוזרים^[2]. בשנת 1957 נחתם חוזה בין הרשתות לגילדה על תשלום לשחקנים על שידור בטלוויזיה של סרטי קולנוע שבהם השתתפו.

בין השחקנים המוכרים שתמכו בפעילות האיגוד נכללים ג'יימס קאגני, ג'ואן קרופורד, אדוארד ג'י. רובינסון, אדי קנטור ואחרים^[5].

בשנת 1972 הוקמה ועדת הנשים של הגילדה. הוועדה פעלה לצורך קידום תנאי ההעסקה של שחקניות שהיו חברות בגילדה. כמו כן, שאפה הוועדה לקדם ייצוג חיובי של נשים במדיה ולבטל סטריאוטיפים קולנועיים כלפי נשים. ועדת הנשים פעלה פעמים רבות בשיתוף עם ועדת המיעוטים של הגילדה לקידום הזדמנות שווה בתעסוקה ללא הבדלי מגדר, גזע וגיל. היו שחקניות שלקחו חלק בשתי הוועדות במקביל^[6].

במהלך שנות השבעים המוקדמות חלה עלייה משמעותית בכוח הנשי בתוך הגילדה. תמורות אלה הביאו לבחירתה בשנת 1975 של השחקנית קת'לין נולאן לנשיאת הגילדה, לאחר שכיהנה במשך שלוש שנים כנשיאת ועדת הנשים. נולאן נבחרה לכהונה שנייה בנשיאות הגילדה בשנת 1977. בתקופת כהונתה בתפקיד, כשליש מהחברים בגילדה היו נשים^[6].

שביתות הגילדה עריכה

בחודש דצמבר 1952 פתחה הגילדה לראשונה בשביתה, אשר נמשכה עד לחודש פברואר 1953. מהות השביתה הייתה דרישה לתשלום לשחקנים על הופעתם בפרסומות טלוויזיה. השביתה הסתיימה לאחר חתימת חוזה בין רשתות השידור לגילדה, אשר מסדיר את תנאי השכר וההעסקה בפרסומות טלוויזיה.

באוגוסט 1959 פתחה הגילדה בשביתה שנייה. נושא השביתה היה העלאה בשכר שחקני טלוויזיה.

בין החודשים מרץ ואפריל בשנת 1960 התקיימה שביתה שלישית של הגילדה. השביתה התמקדה בתשלום לשחקנים על סרטים עלילתיים ששודרו בטלוויזיה וכן על סרטי טלוויזיה^[4].

בדצמבר 1978 פתח האיגוד בשביתה בפעם הרביעית בתולדותיו, בעקבות איומים מצד מנהלי חברות הפרסום וההפקה על קיצוץ בשכר לפי סצנה שניתן לשחקנים בפרסומות. בגילדה נשלח משאל ל-38,000 חברים לצורך אישור היציאה בשביתה. המשא ומתן בין הגילדה לבין איגוד המפרסמים הלאומי (ANA) והאיגוד האמריקאי לסוכנויות פרסום (AAAA) נערך בניו יורק^[7]. הנהלת החברות הסכימה לתנאים שהציבה הגילדה ושכר השחקנים עלה.

ביולי 1980 יצאו חברי הגילדה לשביתה יחד עם חברי איגוד אמני הטלוויזיה והרדיו, והפדרציה האמריקאית למוזיקאים. השביתה נפתחה לאחר מחלוקת על תנאי החוזים של האמנים^[8]. במהלך השביתה החליטו השחקנים לערוך חרם על טקס פרסי האמי. מתוך 52 מועמדים באותו טקס, רק אחד הגיע לקבל את הפרס^[9]. הצדדים הגיעו להסכם ב-25 בספטמבר.

בשנת 2000 נערכה שביתה נוספת של גילדת שחקני המסך ואיגוד AFTRA, שהייתה הארוכה מבין שביתות האיגוד והארוכה מבין השביתות שנערכו בהוליווד, אורכה היה 175 ימים^[10]. נושא השביתה היה תשלום לשחקנים על שידור פרסומות בטלוויזיה, בכבלים ובאינטרנט. לקראת סיומו של חוזה בין חברות הפרסום לבין איגודי השחקנים במרץ 2000, החלו הצדדים במשא ומתן על חוזה חדש בחודש פברואר באותה שנה. בין הסוגיות שנידונו היו תשלום לפי כמות השידורים של הפרסומות וכן תשלום על שידורן של פרסומות ברשת האינטרנט. לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, החליטו באיגודי השחקנים לערוך הצבעה לפתיחה בשביתה. ההצבעה נערכה ב-28 במרץ, כ-93 אחוזים מסך השחקנים שהשתתפו בה הסכימו לצאת לשביתה^[10].

בחודש אוקטובר, הצדדים הגיעו להסכמה על חלק מהדרישות אם כי ההסכם לא סיפק לחלוטין רבים באיגודי השחקנים. באיגודים טענו כי בין הסיבות של המפרסמים לא להסכים לתנאים שהציבו השחקנים בנוגע לתשלום על שידור פרסומות ברשת הייתה הבנתם של המפרסמים כי האינטרנט צפוי להפוך לשחקן עיקרי בשוק הפרסום בעתיד הקרוב, וכך סירבו להעלאת התשלום עליהן באותו שלב^[10].

ביולי 2023, הגילדה הודיעה על שביתה. השביתה באה בעקבות דרישת האיגוד להבטחה מהאולפנים כי שחקנים לא יוחלפו בבינה מלאכותית. נשיאת האיגוד, פראן דרשר, הידועה בשל תפקידה בסיטקום "נני" משנות ה-90, הביעה חוסר שביעות רצון מתגובת האולפנים לחששותיהם, וכינתה אותה "מעליבה ולא מכובדת". בנוסף לדרישה הקשורה לבינה מלאכותית, ביקש האיגוד גם להעלות את שכר היסוד של השחקנים. זו הפעם הראשונה מזה שישה עשורים שגם תסריטאים וגם שחקני הוליווד שובתים בו זמנית. השתתפות השחקנים בשביתה מהווה איום על הפקות רבות בשלבי הפקה שונים בהוליווד ועלולה להשפיע גם על הפקות מעבר לים. שביתת גילדת התסריטאים, שהוכרזה במאי, כבר שיבשה את ערוצי הבידור בטלוויזיה האמריקאית, וכתוצאה מכך הטלוויזיה האמריקאית מסמתכת על שידורים חוזרים. מנכ"ל חברת וולט דיסני, בוב אייגר, כינה את הדרישות של השחקנים והתסריטאים כ"לא ריאליות", והזכיר שהתעשייה עדיין מתאוששת ממגפת הקורונה וקבע כי עיתוי השביתה לא נוח במיוחד.^[11]

איחוד עם AFTRA עריכה

ב-30 במרץ 2012 התאחדה גילדת שחקני המסך עם הפדרציה האמריקאית של אמני הטלוויזיה והרדיו (AFTRA). הארגון החדש שנוצר כונה גילדת שחקני המסך-הפדרציה האמריקאית של אמני הטלוויזיה והרדיו וידוע בכינוי SAG-AFTRA^[12].

נשיא הגילדה באותה עת, קן הווארד, הודיע במהלך טקס פרסי סאג באותה שנה על האיחוד ועל הסכמתם של שני הצדדים לביצועו.

במסגרת הצבעה שנערכה באיגוד שחקני המסך בעניין האיחוד, 82 אחוזים מהחברים הצביעו בעד איחוד^[13]. עם זאת, קבוצת שחקנים בראשם של אד האריס ומרטין שין הביעו התנגדות לאיחוד, בין היתר עקב חשש לפגיעה בתנאים הפנסיוניים של העובדים בעקבותיו. הקבוצה עתרה לבית המשפט לביטול ההצבעה אולם בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט^[14].

אחת ממטרות האיחוד הייתה הענקת כוח רב יותר לאיגוד מאוחד בעת משא ומתן מול אולפנים. מטרה נוספת כללה רצון לגשר על פערים בתחום אזורי השיפוט של שני האיגודים^[15].

בתחילת דרכו של האיגוד החדש כיהנו הווארד ורוברטה רירדון (ששימשה לפני האיחוד נשיאת AFTRA) כסגני נשיא עד לקיום בחירות לנשיאות האיגוד המאוחד. בבחירות אלה נבחר הווארד כנשיא הראשון של SAG-AFTRA. האיגוד המאוחד מייצג קרוב ל-160,000 אנשי מקצוע ובהם שחקנים, שדרני חדשות, רקדנים, תקליטנים, עורכי חדשות, אנשי הקלטה, זמרים, פעלולנים, קריינים ובעלי תפקידים נוספים במדיה.

בין מטרות האיגוד, עליהן הצהיר בהצהרות הכוונות שלו, נכללות קידום תנאי השכר של החברים, תנאי העסקתם וכן תנאי הפנסיה שלהם. כמו כן, האיגוד פועל בתחומי החוזים וטיפול במקרים של הפרת תנאים^[16].

נכון לשנת 2020, נשיאת האיגוד היא השחקנית האמריקאית-יהודייה גבריאל אן קרטריס^[12].

טקס פרסי גילדת שחקני המסך עריכה

טקס פרסי גילדת שחקני המסך (ידוע גם כטקס הסאג) הוא טקס פרסים שנערך בין השנים 1995–2012 על ידי גילדת שחקני המסך והחל משנת 2012 (אז התאחדה הגילדה עם AFTRA) נערך על ידי האיגוד המאוחד SAG-AFTRA. הטקס נערך מדי שנה. כיום זהו הפסטיבל המשודר היחיד שבו מתמקדים בפרסים לשחקנים בלבד^[17].

מדי שנה מוענקים בטקס שלושה עשר פרסים על הופעות משחק בקולנוע ובטלוויזיה. אורכו של הטקס כשעתיים והוא משודר בשידור חי במספר רשתות תקשורת אמריקאיות.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא גילדת שחקני המסך בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של גילדת שחקני המסך (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² Our History 1930s, sagaftra.org
^ ¹ ² Gilbert Cruz, A Brief History of the Screen Actors Guild, Time Magazine, ‏December 18th, 2008
^ ¹ ² David F. Prindle, The politics of glamour: ideology and democracy in the Screen Actors Guild, Madison: University of Wisconsin Press, 1988
^ ¹ ² Screen Actors Guild Fast Facts, CNN, ‏December 9, 2019
^ SAG-AFTRA Receives AFL-CIO Charter, sagaftra.org, ‏August 1, 2012
^ ¹ ² Maya Montañez Smukler, Liberating Hollywood: Women Directors and the Feminist Reform of 1970s American Cinema, New Brunswick: Rutgers University Press, 2018
^ Strike May Halt TV Ads, The New York Times, ‏November 9th, 1978
^ Our History 1980s, sagaftra.org
^ [https://www.imdb.com/title/tt0343337/trivia The 32nd Annual Primetime Emmy Awards Trivia], imdb
^ ¹ ² ³ Craig J. Ackermann, E-Issues Take Center Stage: The 2000 SAG/AFTRA Strike, Jeffrey S. Moorad Sports Law Journal, 2002
^ אחרי התסריטאים: איגוד השחקנים בהוליווד הכריז על שביתה, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2023
^ ¹ ² מסמך שפרסמה גילדת שחקני המסך מתוך הפרסומים לתקשורת
^ Jonathan Handel, SAG/AFTRA Merger Passes: It's Now SAG-AFTRA, The Hollywood Reporter, ‏March 30th, 2012
^ Nikki Finke, SAG-AFTRA Merger Approved, 81.9% Of SAG Ballots Returned Voted Yes; 86.1% Of AFTRA; Single Union Effective Immediately, deadline.com, ‏March 30th, 2012
^ Richard Verrier, SAG, AFTRA members overwhelmingly approve merger, Los Angeles Times, ‏March 31st, 2012
^ Mission Statement, sagaftra.org
^ About, Screen Actors Guild Award

[:0-1] ¹ ² Our History 1930s, sagaftra.org

[:1-2] ¹ ² Gilbert Cruz, A Brief History of the Screen Actors Guild, Time Magazine, ‏December 18th, 2008

[:2-3] ¹ ² David F. Prindle, The politics of glamour: ideology and democracy in the Screen Actors Guild, Madison: University of Wisconsin Press, 1988

[:3-4] ¹ ² Screen Actors Guild Fast Facts, CNN, ‏December 9, 2019

[5] SAG-AFTRA Receives AFL-CIO Charter, sagaftra.org, ‏August 1, 2012

[:4-6] ¹ ² Maya Montañez Smukler, Liberating Hollywood: Women Directors and the Feminist Reform of 1970s American Cinema, New Brunswick: Rutgers University Press, 2018

[7] Strike May Halt TV Ads, The New York Times, ‏November 9th, 1978

[8] Our History 1980s, sagaftra.org

[9] [https://www.imdb.com/title/tt0343337/trivia The 32nd Annual Primetime Emmy Awards Trivia], imdb

[:5-10] ¹ ² ³ Craig J. Ackermann, E-Issues Take Center Stage: The 2000 SAG/AFTRA Strike, Jeffrey S. Moorad Sports Law Journal, 2002

[11] אחרי התסריטאים: איגוד השחקנים בהוליווד הכריז על שביתה, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2023

[:6-12] ¹ ² מסמך שפרסמה גילדת שחקני המסך מתוך הפרסומים לתקשורת

[13] Jonathan Handel, SAG/AFTRA Merger Passes: It's Now SAG-AFTRA, The Hollywood Reporter, ‏March 30th, 2012

[14] Nikki Finke, SAG-AFTRA Merger Approved, 81.9% Of SAG Ballots Returned Voted Yes; 86.1% Of AFTRA; Single Union Effective Immediately, deadline.com, ‏March 30th, 2012

[15] Richard Verrier, SAG, AFTRA members overwhelmingly approve merger, Los Angeles Times, ‏March 31st, 2012

[16] Mission Statement, sagaftra.org

[17] About, Screen Actors Guild Award

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]