גלפירה
גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס (אנ'),[1] מלך קפדוקיה האחרון.
 | |
| איור משנת 1553 | |
| לידה |
35 לפנה״ס?  |
|---|---|
| פטירה |
7 (בגיל 41 בערך) |
| בן או בת זוג |
יובה השני אלכסנדר ארכלאוס |
  | |
חייה עריכה
גלפירה נולדה במחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס. היא נישאה לאלכסנדר, בנם של הורדוס ומרים החשמונאית, ולזוג נולדו שלושה ילדים: טיגראנס החמישי, מלך ארמניה (אנ'), אלכסנדר (אנ'),[2] ובת נוספת. בשל התנהגותה היהירה, שאולי נבעה מהיותה בת למשפחת מלוכה, גלפירה הייתה שנואה על חברים אחרים בבית הורדוס.[3] בתקופה זו נחקרה על ידי הורדוס על דבר ידיעתה על "מזימה שנחרשה" עליו.[4] לאחר שהורדוס הוציא את אלכסנדר להורג, הוא שלח אותה בחזרה לממלכת אביה, יחד עם הנדוניה שלה.[2][5] ילדיה מאלכסנדר "עזבו את מנהגי היהודים ושמירתם מיד עם הולדתם ועברו למנהגי האבות של ההלנים".[6]
גלפירה פגשה את יובה השני,[7] מלך מאוריטניה בערך בשנת 2 לספירה. אשתו של יובה השני, קלאופטרה סלנה השנייה נפטרה בשנת 6 לספירה, וגלפירה נישאה לו. יוסף בן מתתיהו כתב כי יובה נפטר וגלפירה האלמנה שבה לבית אביה, שם פגשה את ארכלאוס, נשיא יהודה, שהיה בנו של הורדוס מאשתו מלתקי השומרונית.[8] אולם מאחר שיובה מת רק בשנת 23 לספירה, מסתבר כי גלפירה לא התאלמנה אלא יובה כנראה גירש אותה,[9] ככל הנראה בשנת 7 לספירה.[דרוש מקור] ליובה וגלפירה לא היו ילדים משותפים.
גלפירה חזרה ליהודה ונישאה לארכלאוס, לאחר שהתגרש בשל כך מאשתו מרים.[7][8] מאחר שגלפירה ילדה לאחיו ילדים, הנישואים היו בניגוד לחוקי הייבום.[10][11] זמן קצר אחרי נישואים אלו, נפטרה גלפירה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כג, פסקה א.
- ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כח, פסקה א.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כד, פסקאות ב-ג.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק י, פסקה ז, סעיף 331-328.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה א, סעיף 11.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 141.
- ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק ז, פסקה ד.
- ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק יג, פסקה ד, סעיף 350.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים (תרגום אולמן, הערות מאת ישראל שצמן), הערה לסעיף 115.
- ^ על פי ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ט"ז; פרק כ', פסוק כ"א.
- ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, הערות לפרק 13, הערה 32, עמ' 497.