גלריה גורדון

גלריה גורדון
מידע כללי
סוג	גלריה לאמנות
כתובת	רחוב הזרם 5, תל אביב-יפו; רחוב הפלך 6, תל אביב-יפו
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
בעלים	אמון יריב
מייסדים	שעיה יריב
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1966
תאריך פתיחה רשמי	1966
קואורדינטות	32°03′00″N 34°45′58″E / 32.050023°N 34.765985°E
	www.gordongallery.co.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) גלריה גורדון גלריה גורדון גלריה גורדון מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

"גלריה גורדון" היא גלריה לאמנות שנוסדה בשנת 1966 בתל אביב-יפו.

היסטוריה עריכה

גלריה גורדון נוסדה על ידי ישעיהו (שעיה) יריב ועתל ברוידא. לדברי ברוידא רצונה היה להביא את המבקרים בגלריה להאזין לרחשי ליבם ולקנות תמונה כי היא גורמת להם הנאה, ולאו דווקא כי צוירה על ידי אמן אופנתי או ידוע^[1].

בראשית פעולתה הייתה הגלריה מזוהה עם אמנים ישראלים אוונגרדיים, כגון רפי לביא, אביבה אורי, יחיאל שמי, הנרי שלזניאק, אורי ליפשיץ ואחרים, לצד הצגת יצירתם של אמנים מרכזיים כיוסף זריצקי, לאופולד קרקואר, אביגדור אריכא.

בתחילה מוקמה הגלריה ברחוב גורדון, ובהמשך העתיקה את מיקומה לרחוב בן-יהודה מס' 95. בשנת 1977 צמצמה גלריה גורדון את היקף תערוכות היחיד והפכה לבית המכירות הפומביות הראשון בישראל, בתחילה בשותפות עם דבורה שוקן. במהלך שנות השמונים והתשעים ניהלה הגלריה 49 מחזורי מכירות והייתה לגורם מרכזי בייצוג אמנים ישראליים בשוק האמנות המקומי והבינלאומי.

הגלריה מייצגת בעיקר את אמני "דור הביניים" כגון עדו בר-אל, פיליפ רנצר, לארי אברמסון, שרון פוליאקין, אסף בן צבי, מיכל נאמן, סמדר אליאסף, יאיר גרבוז, דגנית ברסט ואחרים, לצד אמנים צעירים יותר כגל וינשטיין, סשה סרבר ואחרים.

בשנת 2001 פרש מייסדה והעביר את מלאכת הניהול לידי בנו, אמון יריב. בשנת 2016 נפתח חלל תצוגה נוסף לגלריה ברחוב הפלך 6 בדרום תל אביב ובקיץ 2018 עברה הגלריה מרחוב בן יהודה למשכנה החדש ברחוב הזרם 5. בשנת 2019 נפתח ברחוב המנוע 4 גן הפסלים של הגלריה, שבו מוצגים פסלי חוץ המשתנים תדיר.

בדצמבר 2021 פתחה הגלריה שלוחה באזור התעשייה מרכז ספיר ירושלים.^[2] החלל החדש הושק בשתי תערוכות יחיד - של אביבה אורי עופר ללוש.^[3]

הגלריה היא הבעלים של אחד מעשרת האוספים הפרטיים הגדולים ביותר של אמנות ישראלית. חלקו מושאל בהשאלות ארוכות טווח למוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון רמת גן ומוזיאון מונארט באשדוד.