גמר ליגת האלופות 1993
גמר ליגת האלופות 1993 התקיים באצטדיון האולימפי במינכן, גרמניה ב-26 במאי 1993, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 1992/1993 היא אולימפיק מרסיי הצרפתית, שניצחה במשחק את מילאן האיטלקית בתוצאה 1–0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-38 של גביע אירופה לאלופות, והראשונה בהיסטוריה במתכונת ליגת האלופות. שיטת הטורניר נשמרה מהעונה הקודמת, בה הוצג לראשונה שלב בתים.
 | |||||||
| אירוע | עונת 1992/1993 בליגת האלופות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| תאריך | 26 במאי 1993 | ||||||
| מיקום | האצטדיון האולימפי, מינכן | ||||||
| שיפוט |
 קורט רות'ילסברגר | ||||||
|
→ 1992 (גביע אירופה) 1994 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
באזיל בולי, מגנה של מרסיי ויליד חוף השנהב, כבש שבנגיחה את השער היחיד במשחק בדקה ה־43 לאחר הגבהת כדור קרן של עבדי פלה, והעניק למרסיי את מרסיי את הגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, שנתיים לאחר הופעתה הראשונה בגמר 1991 בו הפסידה בדו־קרב בעיטות עונשין לכוכב האדום בלגרד. מרסיי הייתה לקבוצה הצרפתית הראשונה, והיחידה עד כה, שזוכה בתואר אלופת אירופה. רק שתי קבוצות צרפתיות הופיעו לפניה בגמר אליפות אירופה (סטאד ריימס ב־1956 ו־1959, וסנט אטיין ב־1976), ורק שתי קבוצות אחריה (מונקו ב־2004 ופריס סן-ז'רמן ב־2020). כולן הפסידו בגמר. עבור מילאן הייתה זו הופעה שישית בגמר, לאחר שזכתה בעבר ארבע פעמים בתואר. היה זה משחק גמר אליפות אירופה שני מתוך שבעה גמרים רצופים בו משחקת קבוצה איטלקית. שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב זכייתן באליפות בארצן בעונת 1991/1992. מילאן זכתה באליפות איטליה בפער של 12 נקודות מיובנטוס, בעוד מרסיי זכתה באליפות צרפת בפעם הרביעית ברציפות, בפער של שש נקודות מיריבתה מונקו.
לאחר הגמר התברר כי מרסיי הייתה מעורבת לכאורה בשערוריית הטיית משחקים (בו היא שילמה לואלנסיין על מנת שתפסיד, וכך תוכל מרסיי להבטיח את אליפות צרפת שבוע לפני הגמר), ובעקבות כך ירד המועדון לליג 2 ונאסר עליו להשתתף בכדורגל האירופי בעונת 1993/1994. כך נמנע ממרסיי להגן על תוארה בעונת 1993/1994, ולהשתתף כאלופת אירופה בגביע הביניבשתי ובסופר קאפ האירופי (מילאן, סגניתה, מילאה את מקומה במפעלים אלו). מכיוון שמכירת המשחקים נעשתה רק במשחקי הליגה, תוארה של מרסיי כאלופת אירופה לא נשלל ממנה.
מרסל דסאי, שעלה בהרכב מרסיי, עבר בעונה הבאה לשורותיה של מילאן שזכתה בגמר 1994, ובמדיה היה לשחקן הראשון בתולדות הטורניר שזוכה בתואר שנתיים ברציפות עם שתי קבוצות שונות. גמר זה התברר בדיעבד כמשחקו האחרון בקריירה של כוכבה ההולנדי של מילאן, מרקו ואן באסטן בן ה־28, שזכה באמצע העונה בכדור הזהב בפעם השלישית. לאחר שהוחלף בדקה ה־86 עקב פציעה בקרסול, הוא יבלה את השנתיים הבאות בניסיונות החלמה עד שיודיע על פרישתו באוקטובר 1995.[1]
הקבוצות עריכה
| מועדון | הופעות קודמות בגמר (בכתב מודגש: זכיות) |
|---|---|
 מרסיי
|
1 (1991) |
 מילאן
|
5 (1958, 1963, 1969, 1989, 1990) |
הדרך אל הגמר עריכה
ערך מורחב – עונת 1992/1993 בליגת האלופות
| אולימפיק מרסיי
|
סיבוב | מילאן
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | תוצאה | סיבוב ראשון | סיבוב שני | יריבה | תוצאה | סיבוב ראשון | סיבוב שני | |||||||||||||||||||||||||||||||
 גלנטורן
|
8–0 | 5–0 (חוץ) | 3–0 (בית) | סיבוב שני |  אולימפיה ליובליאנה
|
7–0 | 4–0 (בית) | 3–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||
 דינמו בוקרשט
|
2–0 | 0–0 (חוץ) | 2–0 (בית) | סיבוב שני |  סלובן ברטיסלאבה
|
5–0 | 1–0 (חוץ) | 4–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||
| יריבה | תוצאה | שלב הבתים | יריבה | תוצאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
 גלאזגו ריינג'רס
|
2–2 (חוץ) | מחזור 1 |  גטבורג
|
4–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
 קלאב ברוז'
|
3–0 (בית) | מחזור 2 |  פ.ס.וו. איינדהובן
|
2–1 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
 צסק"א מוסקבה
|
1–1 (חוץ) | מחזור 3 |  פורטו
|
1–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צסק"א מוסקבה
|
6–0 (בית) | מחזור 4 | פורטו
|
1–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גלאזגו ריינג'רס
|
1–1 (בית) | מחזור 5 | גטבורג
|
1–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קלאב ברוז'
|
1–0 (חוץ) | מחזור 6 | פ.ס.וו. איינדהובן
|
2–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דירוג |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מרסיי עריכה
מרסיי החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון, בו הוגרלה לשחק מול גלנטורן מצפון אירלנד. היא צלחה את השלב עם ניצחון 8–0 בסיכום שני המשחקים. בסיבוב השני פגשה מרסיי את דינמו בוקרשט מרומניה. לאחר שוויון 0–0 בחוץ, הצליחה הקבוצה לנצח 2–0 בבית בזכות צמד שערים של אלן בוקסיץ', והעפילה לשלב הבתים, בלא שספגה שער חובה בשני הסיבובים הראשונים. בהגרלת שלב הבתים הוגרלה מרסיי לבית א', לצידן של גלאזגו ריינג'רס, קלאב ברוז' וצסק"א מוסקבה. ריינג'רס היוותה יריבה ראויה למרסיי, שלא הצליחה לנצח אותה בצמד המפגשים בין השתיים, וכמו מרסיי סיימה את שלב הבתים ללא הפסד. אך מרסיי צברה ניצחון אחד יותר מיריבתה, והעפילה לגמר מהמקום הראשון בפער של נקודה. מרסיי רשמה צמד ניצחונות ביתיים מרשימים בשלב זה, 3–0 על קלאב ברוז' ו-6–0 על צסק"א, ונהנתה מיכולת כיבוש גבוהה של פרנק סוזה (5 שערים) ואלן בוקסיץ' (4 שערים), בדרך לגמר השני בתולדותיה.
מילאן עריכה
מילאן החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון, בו הוגרלה לשחק מול אולימפיה ליובליאנה הסלובנית. היא צלחה את השלב עם ניצחון 7–0 בסיכום שני המשחקים. בסיבוב השני פגשה מילאן את סלובן ברטיסלאבה הצ'כוסלובקית, ושוב השלימה ניצחון כפול. לאחר 1–0 בחוץ, הביסה מילאן את יריבתה 4–0 בבית, והעפילה לשלב הבתים עם מאזן מושלם של ארבעה ניצחונות וללא שערי חובה. בהגרלת שלב הבתים הוגרלה מילאן לבית ב', לצידן של גטבורג, פורטו ופ.ס.וו. איינדהובן. מילאן הפגינה יכולת משכנעת והעפילה לגמר עם מאזן מושלם של שישה ניצחונות משישה משחקים. כבר במשחק הפתיחה של שלב הבתים כבש מרקו ואן באסטן רביעייה לרשתה של גטבורג, בניצחונה של מילאן 4–0. השחקן היחיד שכבש לחובתה בטורניר בכל הופעותיה עד לגמר היה רומאריו, חלוצה הברזילאי של פ.ס.וו ומלך השערים של הטורניר, במשחק בו ניצחה מילאן 2–1 באיינדהובן. מילאן העפילה מהמקום הראשון לגמר, בפעם השישית בתולדותיה, עם מאזן מושלם של עשרה ניצחונות בעשרה משחקים בכל שלושת השלבים, ומאזן שערים 23–1 לזכותה.
המשחק עריכה
סיכום עריכה
מילאן, תחת המאמן פאביו קאפלו, הגיעה למשחק הגמר כפייבוריטית לזכייה. עקב חוקי אופ"א באותה תקופה, על פיהם ניתן היה לשתף רק שלושה שחקנים שאינם מקומיים בכל קבוצה, החליט המאמן קאפלו להותיר מחוץ לסגל את רוד חוליט ההולנדי, זבונימיר בובאן הקרואטי ודיאן סביצ'ביץ' היוגוסלבי. מנגד הגיעה מרסיי, עם מאמנה הבלגי ריימונד גותאלס, ללא איגור דוברובולסקי הרוסי, רפאל מרטין ואסקס הספרדי ופרנסואה אומאם-ביאיק הקמרוני.
מילאן פתחה טוב יותר את המשחק, וכמעט שהצליחה לעלות ליתרון, לאחר שהגבהה של מרקו ואן באסטן מימין מצאה את ראשו של דניאלה מסארו שנגח את הכדור בסמוך לקורת שערו של פביאן בארטז. מנגד, תיקול כדור במרכז המגרש הביא להתקפה מתפרצת של מרסיי. רודי פלר נכנס לתוך הרחבה ובעט שטוח למרכז שערו של סבסטיאנו רוסי שהדף, והכדור החוזר הורחק לקרן.
מילאן שלטה במתרחש במגרש, והתקרבה שוב לכיבוש, כשמסארו התנהל עם הכדור בתוך הרחבה עד שמסר בעקבו לואן באסטן, שבעט ברגל שמאל תוך כדי סיבוב כדור חזק שנהדף על ידי בארטז. מילאן הוסיפה להפעיל לחץ על שערה של מרסיי, ומסארו השתלט על כדור גובה לתוך הרחבה ובעט מזווית קשה כדור חזק וגבוה, שנהדף שוב על ידי בארטז.
שתי דקות לסיום המחצית הראשונה, עלתה מרסיי ליתרון. עבדי פלה פרץ באגף הימני ותוקל על ידי פאולו מלדיני. הכדור ספק פגע בפלה לפני שיצא, אך השופט העניק כדור קרן למרסיי. פלה הגביה את הכדור לרחבה, והבלם באזיל בולי נגח לפינה ופנימה, 1–0 למרסיי.
במהלך המחצית השנייה מילאן כמעט והשיגה את השוויון. כדור קרן מצא את ראשו של פרנק רייקארד שנגח תוך כדי נפילה, הכדור פגע בקרקע לפני שנקלט על ידי בארטז. ז'אן-פייר פאפן שעלה כמחליף ניסה לחלץ את הכדור מידיו של בארטז בהרמת רגל גבוהה שכמעט פגעה בשוער. מרסיי המשיכה להתגונן, והצליחה לשמור על התוצאה ולנצח 1–0 בדרך לזכייה בתואר.
פרטים עריכה
| 26 במאי 1993 CET 20:15 |
אולימפיק מרסיי
|
1–0 | מילאן
|
האצטדיון האולימפי, מינכן צופים: 64,444 שיפוט: קורט רות'ילסברגר (שווייץ) |
באזיל בולי  43'
|
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות עריכה
        אולימפיק מרסיי
|
    מילאן
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוזרי שופט:
שופט רביעי:
|
לאחר המשחק עריכה
ב-21 בינואר 2006 חשף שחקנה לשעבר של מרסיי, ז'אן ז'אק איידלי, בספרו האוטוביוגרפי כי לשחקני הקבוצה הוזרקו חומרים ממריצים ערב המשחק.[2] למרות קריאה של אנשי מילאן לחקור את הטענות ובמידת הצורך אף לשלול את הגביע ממרסיי ולהעבירו למילאן, הטענות הוכחשו על ידי חבריו של איידלי לקבוצה, ונשיא המועדון לשעבר אף איים לתבוע אותו על הוצאת דיבה.
קישורים חיצוניים עריכה
- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Marco Imarisio, Oggi su 7 Marco van Basten: «Ho visto la depressione. Ma adesso sono sereno», Corriere della Sera, 2020-02-28 (באיטלקית)
- ^ שחקן מארסיי של 1993: הזריקו לנו חומר אסור בגמר מול מילאן, באתר וואלה!, 21 בינואר 2006