גמר ליגת האלופות 2012
גמר ליגת האלופות 2012 התקיים באליאנץ ארנה, אצטדיון הבית של באיירן מינכן, ב-19 במאי 2012, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 2011/2012 היא צ'לסי מאנגליה, שניצחה במשחק את באיירן מינכן מגרמניה בתוצאה 4-3 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר 1-1 בתום ההארכה. משחק הגמר היה סיומה של העונה ה-57 של הטורניר, וה-20 במתכונתו הנוכחית.
 | |||||||
| אירוע | ליגת האלופות 2011/2012 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| צ'לסי ניצחה 3-4 בפנדלים | |||||||
| תאריך | 19 במאי 2012 | ||||||
| מיקום | אליאנץ ארנה, מינכן, גרמניה | ||||||
| השחקן המצטיין | דידייה דרוגבה (צ'לסי) | ||||||
| שיפוט | פדרו פרואנסה (פורטוגל) | ||||||
| צופים | 62,500 | ||||||
|
→ 2011 2013 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
האליאנץ ארנה אירח את משחק הגמר לראשונה בהיסטוריה. באיירן הייתה לקבוצה הראשונה מאז רומא ב-1984, שמשחקת בגמר באצטדיונה הביתי.
באיירן הובילה במשחק 1-0 משערו של תומאס מילר, כ-7 דקות בלבד לסיום המחצית השנייה, אך שער שוויון דרמטי של דידייה דרוגבה כעבור חמש דקות בלבד קבע את תוצאת סיום הזמן החוקי, 1-1. בתוך ההארכה, זכתה באיירן בכדור עונשין מ-11 מטר, אך פטר צ'ך עצר את הבעיטה החלשה של אריין רובן, והקבוצות הגיעו לבעיטות הכרעה, בהן ניצחה צ'לסי בתוצאה 4-3, וזכתה בתואר.
היה זה משחק גמר ליגת האלופות השני בהיסטוריה שבו שיחקה צ'לסי, והזכייה הראשונה בתולדותיה בתואר. בכך, הפכה צ'לסי לקבוצה ה-22, האנגליה החמישית והלונדונית הראשונה שזוכה בתואר. עבור באיירן היה זה משחק הגמר התשיעי בתולדותיה, אך היא נותרה עם ארבע זכיות, בדרך להפסדה החמישי במשחקי הגמר.
הדרך אל הגמר עריכה
צ'לסי עריכה
בהגרלת הבתים שובצה צ'לסי בבית ד', יחד עם באייר לברקוזן, ולנסיה וראסינג גנק. צ'לסי סיימה בראש הבית, עם שלושה ניצחונות ביתיים ללא ספיגה, אך לא ניצחה בשלושת משחקי החוץ שלה, ורשמה שתי תוצאות תיקו (ולנסיה וגנק) והפסד אחד (לברקוזן). צ'לסי כבשה בכל משחקיה בשלב זה, ובכיבוש 13 שעריה התחלקו 11 שחקנים שונים.
| שלב הבתים - צ'לסי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קבוצה | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | הפרש שערים | נקודות |
 צ'לסי
|
6 | 3 | 2 | 1 | 13 | 4 | 9+ | 11 |
 באייר לברקוזן
|
6 | 3 | 1 | 2 | 8 | 8 | 0 | 10 |
 ולנסיה
|
6 | 2 | 2 | 2 | 12 | 7 | 5+ | 8 |
 ראסינג גנק
|
6 | 0 | 3 | 3 | 2 | 16 | 14- | 3 |
צ'לסי הוגרלה לשחק בשמינית הגמר מול נאפולי מאיטליה. צ'לסי הפסידה 3-1 במשחק הראשון באיטליה, ועד למשחק הגומלין בסטמפורד ברידג', אצטדיונה הביתי, כבר ביצעה חילופי מאמנים כאשר אנדרה וילאש בואש פוטר ובמקומו התמנה עוזרו, רוברטו די מתאו. עם די מתאו על הקווים, צ'לסי ניצחה 3-1 במשחק הגומלין, שהמשיך להארכה, במהלכה הוסיפה צ'לסי שער נוסף וניצחה 4-1 בדרך לשלב הבא. ברבע הגמר צ'לסי הוגרלה לשחק מול בנפיקה ליסבון מפורטוגל, והפעם רשמה ניצחון כפול על יריבתה, 1-0 במשחק החוץ ו-2-1 בגומלין הביתי, בדרך אל חצי הגמר. ההגרלה סיפקה לצ'לסי מפגש מול אלופת אירופה המכהנת, ברצלונה מספרד. במשחק הראשון ניצחה צ'לסי 1-0 בבית, משערו של דידייה דרוגבה. משחק הגומלין בקאמפ נואו של ברצלונה היה מותח ורווי באירועים, כשברצלונה כבר הובילה על צ'לסי בתוצאה 2-0, כשקפטן צ'לסי, ג'ון טרי, הורחק בכרטיס אדום. למרות הנחיתות המספרית, צ'לסי חזרה למשחק משער של רמירס, שהיה מספיק כשלעצמו כדי להעפיל, ובתוספת הזמן הגדילה לעשות והשוותה את התוצאה ל-2-2, משער של פרננדו טורס. יש לציין כי ברצלונה אף החמיצה כדור עונשין מ-11 מטר במהלך המשחק. בעקבות התוצאה הזו, העפילה צ'לסי לגמר ליגת האלופות השני בתולדותיה. ההרחקה במשחק עלתה לקפטן ג'ון טרי להיעדר ממשחק הגמר. יחד איתו גם רמירס, כובש השער הראשון, וגם ראול מיירלש וברניסלב איבנוביץ' לא יכלו לקחת חלק במשחק הגמר בגלל צבירת כרטיסים צהובים.
באיירן מינכן עריכה
בעקבות מיקומה בבונדסליגה (הליגה הגרמנית) בעונה שחלפה, נאלצה באיירן להשתתף בשלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות, ולא העפילה ישירות לשלב הבתים. היא הוגרלה לשחק מול פ.צ. ציריך משווייץ, והדיחה אותה עם ניצחון כפול, 2-0 ביתי ו-1-0 בחוץ.
בהגרלת הבתים שובצה באיירן בבית א', יחד עם נאפולי (שסיימה שנייה בבית והודחה בשמינית על ידי צ'לסי), מנצ'סטר סיטי וויאריאל. הבית נחשב לקשה מאוד ואף כונה "בית המוות", אך באיירן הצליחה לסיים בראשו, עם ארבעה ניצחונות (ניצחה בכל משחקי הבית שלה בשלב זה), תיקו אחד (נאפולי) והפסד אחד (מנצ'סטר סיטי). מלך השערים של הקבוצה בשלב הבתים היה מריו גומז, שכבש 6 מתוך 11 שעריה של הקבוצה בשלב זה.
| שלב הבתים - באיירן מינכן | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קבוצה | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | הפרש שערים | נקודות |
| באיירן מינכן
|
6 | 4 | 1 | 1 | 11 | 6 | 5+ | 13 |
 נאפולי
|
6 | 3 | 2 | 1 | 10 | 6 | 4+ | 11 |
| מנצ'סטר סיטי
|
6 | 3 | 1 | 2 | 9 | 6 | 3+ | 10 |
| ויאריאל
|
6 | 0 | 0 | 6 | 2 | 14 | 12- | 0 |
בשלב שמינית הגמר הוגרלה באיירן לשחק מול פ.צ. בזל משווייץ, יריבה שנייה מהמדינה לאחר ציריך בשלב המוקדמות. השווייצרים עוד השיגו ניצחון ביתי מפתיע, 1-0, אך בגומלין באיירן הביסה את בזל בתוצאה 7-0, כשמריו גומז הבקיע במשחק 4 שערים, ובאיירן עלתה לשלב הבא. ברבע הגמר פגשה באיירן את מרסיי מצרפת, ורשמה ניצחון כפול באותה תוצאה, 2-0 (המשחק הראשון שוחק בצרפת). כמו צ'לסי, גם באיירן הוגרלה לשחק מול קבוצה מספרד בחצי הגמר, לאחר ששתיהן כבר פגשו יריבה ספרדית בשלב הבתים, וכמו צ'לסי גם באיירן שיחקה את המשחק הראשון בבית. באיירן הוגרלה לשחק מול ריאל מדריד, וניצחה 2-1 במשחק הראשון. ההכרעה עברה למשחק גומלין בסנטיאגו ברנבאו, בו ריאל ניצחה בתוצאה זהה לניצחון באיירן במשחק הראשון, 2-1 בתום הזמן החוקי, והמשחק עבר להארכה. לאחר שגם בזמן ההארכה לא הושגה הכרעה, עבר המשחק לבעיטות הכרעה מ-11 מטר, ובאיירן ניצחה 3-1, כשהחמצה של מגן ריאל מדריד, סרחיו ראמוס, שבעט את הפנדל הרביעי של קבוצתו מעל המשקוף, שלחה את באיירן לגמר ה-9 בתולדותיה. במשחק נקבע עוד כי דויד אלאבה, הולגר באדשטובר ולואיס גוסטבו יחמיצו את משחק הגמר בגלל צבירת כרטיסים צהובים. באדשטובר וגוסטבו ספגו את הכרטיס הצהוב במהלך ההארכה.
סיכום המשחק עריכה
על אף שליטה ברורה של באיירן במהלך המחצית הראשונה, הקבוצות ירדו להפסקה בשוויון 0-0. המחצית השנייה הייתה מאוזנת יותר מבחינת ההחזקה בכדור, אך באיירן הוסיפה להיות מסוכנת יותר.
השער הראשון במשחק נכבש כשנותרו 7 דקות בלבד לסיום הזמן החוקי. קשר באיירן, טוני קרוס, הגביה אל ראשו של תומאס מילר, שנגח את הכדור אל הקרקע ומשם מתחת למשקוף ומעל ידיו של שוער צ'לסי פטר צ'ך, וקבע 1-0 לבאיירן.
בדקה ה-87, ארבע דקות לאחר השער, ביצעה באיירן חילוף הגנתי וכובש השער, מילר, הוחלף בדניאל ואן בויטן, אך ההגנה של באיירן כשלה כעבור דקה בלבד. בדקה ה-88 כדור קרן מצד ימין של חואן מאטה מצא את הראש של דידייה דרוגבה בתוך הרחבה, הנגיחה הלכה לפינה הגבוהה של השוער מנואל נוייר, וצ'לסי השיגה את השוויון. המשחק הלך להארכה.
חמש דקות בלבד מפתיחת ההארכה, הכשיל דרוגבה את קשרה הצרפתי של באיירן, פרנק ריברי, בתוך הרחבה. בעקבות ההכשלה נפצע ריברי והוחלף, לא לפני שאריין רובן ניגש לבעוט את הפנדל, אך החמיץ והבעיטה נהדפה על ידי צ'ך.
בבעיטות ההכרעה, צ'לסי עוד החמיצה את הבעיטה הראשונה שלה מרגלי חואן מאטה, אך כבשה את כל ארבע הבעיטות הנותרות. באיירן, שכבשה את שלוש הבעיטות הראשונות ואף הובילה בשלב זה בדו-קרב, כשלה בשתי הבעיטות האחרונות, כשפטר צ'ך הדף את הבעיטות של איביצה אוליץ' ובסטיאן שווינשטייגר. את הפנדל החמישי והמכריע בעט דידייה דרוגבה אל הפינה השמאלית של מנואל נוייר וכבש, וצ'לסי זכתה לראשונה בתולדותיה בטורניר.
| 19 במאי 2012 | צ'לסי
|
1–1ה | באיירן מינכן
|
אליאנץ ארנה, מינכן, גרמניה צופים: 62,500 שיפוט:  פדרו פרואנסה
|
דידייה דרוגבה  88'
|
(סיקור) | תומאס מילר 83'
| ||
| תוצאת פנדלים | ||||
חואן מאטה  דויד לואיז  פרנק למפארד אשלי קול דידייה דרוגבה
|
4–3 | פיליפ לאם מריו גומז מנואל נוייר איביצה אוליץ' בסטיאן שווינשטייגר
|
||
הרכבי הקבוצות עריכה
          צ'לסי
|
     באיירן מינכן
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השחקן המצטיין מטעם אופ"א:
השחקן המצטיין מטעם האוהדים:
עוזרי שופט:
שופט רביעי:
|
נתוני משחק עריכה
| צ'לסי | באיירן מינכן | |
|---|---|---|
| שערים | 1 | 1 |
| בעיטות לשער | 9 | 35 |
| בעיטות למסגרת | 3 | 7 |
| החזקת כדור | 44% | 56% |
| קרנות | 1 | 20 |
| עבירות | 26 | 14 |
| נבדלים | 2 | 1 |
| כרטיסים צהובים | 4 | 1 |
| כרטיסים אדומים | 0 | 0 |
קישורים חיצוניים עריכה
