געגועים הביתה

געגועים הביתה, (באנגלית: Home sickness, 'מחלת בית') הם רגשות של מצוקה או צער, הנובעים מהריחוק הפיסי מהסביבה הביתית או ממקום בעל ערך רגשי. הגעגועים מלווים לעיתים בתחושות חרדה ודיכאון. תסמינים אלו יכולים להיות מתונים, אך גם חמורים. געגועים הביתה יכולים להתקיים למשך ימים אחדים, עד שהאדם מתרגל לסביבתו החדשה, אך עלולים להימשך לזמן ממושך הרבה יותר.

איזכורים היסטורים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. להרחיב על האיזכורים ההיסטורים.

געגועים הביתה היא תופעה מוכרת ועתיקה, ויש שרואים לה איזכורים כבר בתנ"ך, בספר שמות ובספר תהילים.

תסמינים

התסמינים של געגועים הביתה יכולים להיות רגשיים, קוגניטיבים או פיזיים. במקרים קשים אף מתפתחות בעיות בריאותיות. ניתן לתאר את התחושה כרצון או ערגה לשוב הביתה ולסביבתם המוכרת. הרגשתם יכולה להיות עצב עמוק, דיכאון, תסכול, כעס או חוסר תקווה. כאשר מופיעים תסמינים של סומטיזציה, התלונות יהיו דומות למצב דחק, כגון התכווצות שרירים, כיבים, שלשול, כאבי ראש, הקאה, בכי וכו'.

מניעה וטיפול

פסיכולוגים גורסים כי הדרך הטובה ביותר למניעת געגועים הביתה היא להתאמן בריחוק מהבית. ניסיון מוקדם עוזר לפתח את יכולת ההתמודדות^{[דרוש מקור]}.

אחרי שהתרחקו מהבית, אנשים מדווחים שהדרכים היעילות ביותר להתמודדות הן^{[דרוש מקור]}:

• שמירה על גישה חיובית.
• שמירת קשר עם הבית באמצעות מכתבים (רגילים ואלקטרונים).
• פעילות.
• תקשורת.
• הנאה מהשוני של הסביבה החדשה.
• הבאת חפץ מיוחד מהבית.

ראו גם

• נוסטלגיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא געגועים הביתה בוויקישיתוף

• געגועים הביתה באתר האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים