גרגוריוס פקוריאנוס
גרגוריוס פָּקוּריאנוֹס (יוונית: Γρηγόριος Πακουριανός, גאורגית: გრიგოლ ბაკურიანის-ძე, גריגוֹל באקוּריאניסדזֶה, ארמנית: Գրիգոր Բակուրյան, גריגור באקוריאן, נפטר ב-1086) היה פוליטיקאי ארמני-גאורגי[1][2] ומפקד צבאי בצבא הביזנטי. הוא נודע בעיקר כמייסד המנזר הגאורגי אורתודוקסי, מנזר בצ'קובו בבולגריה ומחבר ספר התפילות (τυπικόν, "טיפיקון") של המנזר.
פקוריאנוס נולד כבן למשפחת אצולה בולטת במחוז טאיק (או בגאורגית "טאו"), שסופח על ידי האימפריה הביזנטית בשנת 1000. הוא נכנס לשירות צבאי לא יאוחר מתחילת שנות השישים של המאה האחת עשרה, ושרת בשטחים גאורגיים, ארמניים וסוריים שהיו בשליטת הביזנטים. בשנת 1064, הוא השתתף בהגנת-הנפל על אני כנגד הסלג'וקים בראשות אלפ ארסלאן. לאחר מכן הוא שרת תחת מיכאל השביעי דוקסוס (1071-1078) וניקפורוס השלישי בוטניאטס (1078-1081) במגוון תפקידים בחזית המזרחית והמערבית של האימפריה. כאשר התקדמות הסלג'וקים הביאה לכיבוש המצודות האנטליות ולנסיגה מהתמה של איבריה, הוא העביר את השליטה על טאו וקארס למלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, גיאורגי השני, בשנת 1072 או 1073. אבל צעד זה לא הצליח למנוע מהפולשים הסלג'וקים לפלוש לאזור ולכבוש את העיר קארס.
מאוחר יותר היה פקוריאנוס מעורב בהפיכה שהדיחה את ניקפורוס השלישי מכיסאו, והקיסר החדש, אלכסיוס הראשון קומננוס העניק לו את התואר הצבאי הביזנטי "מגאס דומסטיקוס" ("Megas Domestikos"), מפקד כללי של הצבא במערב האימפריה, ונתן לו נכסים רבים בבלקן. הוא החזיק מספר רב של אחוזות בחלקים שונים של האימפריה, והוענקו לו מגוון פריווילגיות מידי הקיסר, ובכללם פטור ממיסים מסוימים.
בשנת 1081 הוא פיקד על האגף השמאלי בקרב כנגד הנורמנים בקרב דירהצ'יום. שנה לאחר מכן, בשנת 1082, הוא גירש את הנורמנים ממוגלנה (כיום ביוון). הוא נהרג, בסופו של דבר, בשנת 1086, בקרב כנגד הפצ'נגים כנראה ליד הכפר בליאקובו, צפונית לפלובדיב.
פקוריאנוס נודע גם כפטרון ומקדם התרבות הנוצרית. יחד עם אחיו אפאסיוס, הוא תרם תרומה משמעותית, בשנת 1074, למנזר הגאורגי אורתודוקסי, מנזר איווירון על הר אתוס שביוון. בשנת 1083 הוא ייסד את מנזר בצ'קובו וחיבר את ספר התפילות של המנזר.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אנדרה גוילואו (1974), La Civilasation Byzantine, ISBN 2700300203
- ^ רוברט וו. אדוארדס (1988), The Vale of Kola: A Final Preliminary Report on the Marchlands of Northeast Turkey, כרך 42, עמ' 139