גרגרן

מין של יונק טורף

גרגרן (שם מדעי: Gulo gulo) הוא מין יחיד בסוג גרגרן (Gulo) שבמשפחת הסמוריים. מצוי באזורים הצפוניים של העולם, בעיקר צפון אמריקה, צפון רוסיה ואלסקה. גופו ולסתו חזקים, ואופיו חסר פחד. גרגרן נחוש עשוי להתמודד בהצלחה ולהביס להקת זאבים ואף דוב. מבנה גופו מותאם לציד ולריצה מהירה וממושכת, גם על שלג. הגרגרן הוא חיה ביישנית ובדרך כלל לא נוטה להתקרב לבני אדם.

קריאת טבלת מיוןגרגרן
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: סמוריים
סוג: גרגרן
מין: גרגרן
שם מדעי
Gulo Gulo
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור פיזיולוגי עריכה

  • אורך הגוף: 65–107 ס"מ בממוצע.
  • אורך הזנב: 17–26 ס"מ.
  • משקל: 5.5 עד 25 ק"ג. המשקל המקסימלי הוא מעל 35 ק"ג.

הגרגרן הוא מהגדולים שבמשפחת הסמוריים (אם כי קטן יותר מלוטרת הים, לוטרה ענקית ומלוטרה חסרת-טופר אפריקאית, ונראה שזהה בגודלו לגירית המצויה), והוא בעל דו-צורתיות זוויגית שכן הזכר עשוי להיות גדול מהנקבה עד פי שלושה.

ממבט ראשון עשוי הגרגרן להזכיר דוב ההולך על ארבע, אך אין קשר מיוחד בין השניים מלבד העובדה ששניהם טורפים יבשתיים.

מבנהו חסון, מוצק וחזק. לסתותיו חזקות מאוד יחסית לגודלו ומסוגלות לפצח עצם אייל קפואה או חומר קשה אחר באותה מידה. על אף מבנהו המסורבל הוא מסוגל לרוץ במהירות של עד 60 קמ"ש למרחקים ארוכים למדי. כפותיו גדולות מאוד ביחס לגופו ועוזרות לו לרוץ על השלג. אך בתנועה על פני השלג, הוא חייב לרוץ פן ישקע, (ייתכן שבשל כך גופו בנוי לרוץ ללא הפסקה). כיוון שהוא בנוי לרוץ על השלג, בעונת החורף קל לו יותר לתפוס את טרפו. הוא אף מסוגל לטפס על עצים, וכך להוציא עופות מקיניהם ולאוכלם.

תת מינים עריכה

  • Gulu Gulo canadiensis מערב קנדה.
  • Gulu Gulo groenlandis מזרח קנדה וגרינלנד.
  • Gulu Gulo sibirski סיביר עד וולדיווסק.
  • Gulu Gulo scandinavis סקנדינביה עד מוסקבה (מחוז).
  • Gulu Gulo ruski מוסקבה (מחוז) עד סיביר.

תזונה עריכה

הגרגרן הוא אוכל-כול. בין השאר הוא אוכל אוכמניות וגרגירים, אך מזונו העיקרי הוא טרף. הוא אומנם אינו גדול במיוחד, אך תוקפני ביותר, עד כדי כך שבזעמו הוא עשוי להבריח דוב או זאב מטרפו. הוא אוכל נבלות בין השאר אך גם צד בעצמו. כפי שהוזכר, בעונת החורף קל לו יותר לרדוף אחר טרפו ולהשיגו, שכן הוא בנוי לריצה על השלג. שיטה נוספת היא ציד ממארב. הגרגרן מחכה על סלע גדול עד שיעבור בסביבה אייל כלשהו או טרף אחר, ואז מזנק עליו והורגו.

את טרפו הוא קוטל במספר דרכים אך בעיקר בעזרת שבירת המפרקת או עצם חשובה אחרת. אם לא סיים את טרפו הוא קוברו באדמה למועד מאוחר יותר. כיוון שהוא ירא מחיות מעטות בלבד, הוא צד טרף עד לגודל של אייל הצפון. כאמור בשל יכולתו לטפס על עצים הוא גם צד עופות בקיניהם, כולל עופות דורסים כגון שלך.

הגרגרן והאדם עריכה

ממבט ראשון אין הגרגרן נראה מאיים במיוחד. אך הדבר עלול להטעות. הוא אכן ביישן ולא נוטה להיראות על ידי בני אדם, אך הוא ידוע באמריקה בתור בעל-חיים מזיק לתושבים, שכן במקומות בהם אנשים מקימים בקתות מבודדות הוא עלול לפרוץ אליהן כשהבעלים אינם נמצאים. בגלל כוחו הרב אין הוא מתקשה לפצח את אחת מקורות העץ החלשות או את החלונות. בעל החיים זה גורם נזקים עצומים מדי שנה, ועל-כן ניצוד והגיע לרמה "קרובה לסיכון" במצב השימור שלו[דרושה הבהרה]. הגרגרן זקוק לשטחים גדולים: הזכרים יכולים להתפרש על שטח של 620 קילומטר רבוע כל אחד, והנקבות לשטח של עד 250 קילומטר רבוע. השטחים הגדולים והנידחים בהם הגרגרן חי, מקשים על הערכת גודל האוכלוסייה של המין. כמו כן יש חשש שההתחממות הגלובלית תגרום לצמצום שטחי המחיה של הגרגרן, ובכך תביא את המין לסכנת הכחדה. נכון ל 2022, מצב השימור של הגרגרן מוגדר כ"פגיע" באירופה, ו"ללא חשש" באופן גלובלי, אף על פי שנעשו מספר ניסיונות להגדירו כמין בסכנת הכחדה[2].

הגרגרן במדיה עריכה

בקומיקס אקס-מן של חברת מארוול קומיקס, וולברין קרויי על שם הגרגרן (וולברין הוא השם האנגלי לגרגרן), וכמו הגרגרן, גם וולברין מאופיין בכוח, נחישות, זעם ופראות.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גרגרן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גרגרן באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Wolverine, Red list, ‏15 במאי 2015