גרהארד ארמור הנסן

רופא נורווגי
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גרהארד הנריק ארמור הנסןנורווגית: Gerhard Henrik Armauer Hansen; ‏29 ביולי 184112 בפברואר 1912) היה רופא נורווגי, הידוע בעיקר בתרומתו לזיהוי החיידק Mycobacterium leprae ב-1873 כגורם למחלת הצרעת (הידועה גם בשם "מחלת הנסן").

גרהארד ארמור הנסן
Gerhard Henrik Armauer Hansen
לידה 29 ביולי 1841
ברגן, נורווגיה
פטירה 12 בפברואר 1912 (בגיל 70)
Florø, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אפידמיולוגיה
מקום לימודים
פרסים והוקרה אביר דרגה ראשונה במסדר אולב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנסן במעבדה

חייו עריכה

ילדות ולימודים עריכה

הנסן נולד בעיר ברגן שבנורווגיה ולמד רפואה באוניברסיטת פרדריק המלכותית (כיום אוניברסיטת אוסלו). בשנת 1866, קיבל תואר דוקטור לרפואה והתמחה בבית החולים הלאומי בכריסטיאניה (שמה הקודם של אוסלו) וכרופא בלופוטן.

מחקר הצרעת עריכה

בשנת 1868 שב הנסן לברגן לחקור את מחלת הצרעת יחד עם המומחה בעל השם, דניאל קורנליוס דניאלסן. צרעת נחשבה אז בעיקר למחלה תורשתית או מיאזמית אך הנסן הסיק על בסיס מחקר אפידמיולוגי שצרעת היא מחלה עם גורם ספציפי.

בשנים 18701871 עבר הנסן לבון ווינה על מנת לרכוש את ההכשרה הנחוצה לו על מנת להוכיח את ההשערה שלו. בשנת 1873 הכריז הנסן כי הוא גילה את ה-Mycobacterium leprae ברקמותיהם של כל חולי הצרעת שבדק אך מכיוון שלא זיהה תגלית זו כחיידק, קיבל תמיכה מועטה.

בשנת 1879, נתן הנסן דגימות רקמה לאלברט ניסר (Neisser) שהצליח לזהות את החיידק בעזרת טכניקת ההכתמה (Staining) ובשנת 1880 פרסם ניסר כי גילה את האורגניזם המחולל את מחלת הצרעת.

ויכוחים על הגילוי וניצחון להנסן עריכה

בין ניסר להנסן היו מחלוקות בנוגע לגילוי החיידק. בעוד הנסן היה החוקר שמצא אותו, ניסר זיהה את החיידק כגורם האטיולוגי למחלה. ניסר ניסה להמעיט בערכו של הנסן בתגלית ואכן תגליתו של הנסן נפגעה בעקבות הכישלון שלו בהפקה של תרבית מיקרוביולוגית טהורה על מצע מלאכותי, דבר שהיה נחוץ על מנת להוכיח שהאורגניזם דמוי המקל (Rod shaped) שמצא אכן מדבק.

שלהי חייו עריכה

בהמשך ניסה הנסן להדביק לפחות פציינטית אחת שלו ללא הסכמתה בחיידק שגילה, ולמרות שלא נגרם לה שום נזק, המקרה הסתיים בבית המשפט והנסן איבד את משרתו בבית החולים.

הנסן נשאר קצין רפואה לצרעת בנורווגיה ובזכות מאמציו הועברו חוקי הצרעת בנורווגיה בשנים 1877 ו-1885 דבר שגרם לירידה קבועה במספר החולים בצרעת בנורווגיה מ-1,800 מקרים ידועים בשנת 1875 ל-575 מקרים ב-1901. עבודתו הייחודית הוכרה בקונגרס הצרעת הבינלאומי שנערך בברגן בשנת 1909.

מותו עריכה

הנסן סבל ממחלת העגבת משנות ה-60 של המאה ה-19 ולבסוף נפטר ממחלת לב ב-1912.

הנצחה עריכה

מוזיאון הרפואה בברגן נקרא על שמו של הנסן ולעיתים הוא מכונה "מוזיאון הצרעת" (Leprosy museum). אוניברסיטת ברגן גם כן קראה על שמו מכון מחקר - בניין ארמור הנסן, הממוקם בבית החולים האוניברסיטאי הוקלנד (Haukeland) בברגן. ארכיוני הצרעת בברגן מועמדים על ידי ארגון אונסק"ו לרשימות בפרויקט זיכרון עולם.

בשלהי המאה ה-19 הוקם בירושלים "בית החולים למצורעים עזרת ישו" כדי לטיפול בחולי מחלת הנסן, שמו שונה אחר כך לבית החולים הנסן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גרהארד ארמור הנסן בוויקישיתוף