גרידת פרי הדר
גרידת פרי הדר (באנגלית: zest) מיוצרת על ידי גירוד או חיתוך מקליפת פירות הדר (כגון לימון, תפוז, אתרוג וליים) טרייה, מיובשת, מסוכרת או כבושה במלח. את הגרידה ניתן להוסיף למאכלים בשביל להוסיף טעם.
במונחים של האנטומיה של הפירות, הגרידה מתקבלת מהאפיקארפ של הפרי, כאשר האפיקארפ והמסוקארפ מרכיבים את קליפתו של הפרי.[1][2]
הכנה עריכה
לשימוש קולינרי משתמשים במגרדה, מגררת, מקלף ירקות, סכין לחם, או אפילו מכונת גירוד (אנ') בשביל לחתוך או לגרד את האפיקארפ מהפרי. דרך נוספת היא לפרוס את קליפת הפרי, ולחתוך את המסוקארפ של הפרי.
המסוקארפ, החלק הלבן של הקליפה מתחת לקליפה, עשוי להיות מריר, ולכן רצוי לא להוסיף אותו למאכל. ייתכן ובפרי יהיה מעט מסוקארפ, ולכן כדאי להשתמש בכל קליפת הפרי.[3]
שונות בין פירות עריכה
יש לשים לב כי האפיקארפ והמסוקארפ משתנים בהתאם לגנטיקה של הפרי. ניתן למצוא פירות, כגון מנדרינות, שבהם רוב הקליפה היא אפיקארפ. לפומלות ולאתרוגים, יש מסוקארפ עבה יותר. המסוקארפ של פומלות, אשכוליות ותפוזים, הוא בדרך כלל מריר יותר. המסוקארפ של אתרוגים, ליים פרסי וקי ליים, הוא מתון יותר.[4] יש לשים לב כי המסוקארפ הוא אכיל, וניתן להשתמש בו כאשר מכינים פירות מסוכרים.
שימושים עריכה
פעמים רבות משתמשים בגרידה להוספת טעם וריח למאפים ולממתקים שונים, כגון פשטידות, עוגות, עוגיות, ביסקוויטים, פודינגים, מגדנים (אנ'), סוכריות ושוקולדים. הגרידה נוספת גם למנות מסוימות, למרמלדות, לרטבים, לסורבטים ולסלטים.
הגרידה היא מרכיב מרכזי במגוון תבלינים חמוצים ומתוקים, כולל לימון כבוש, צ'אטני, ומרמלדה. ליקרי לימון, כגון ליקור דה אורו (ספ') ולימונצ'לו, דורשים גרידת פרי הדר.
ניתן למצוא את הגרידה כקישוט במספר קוקטיילים, כגון אולד פאשנד ומרטיני יבש. לקבלת טעם וריח מקסימליים לקוקטיילים, כגון יין מתובל, משתמשים בסכין בשביל הגרידה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Bender, David (2009). Oxford Dictionary of Food and Nutrition (third ed.). New York: Oxford University Press. pp. 215. ISBN 978-0-19-923487-5.
- ^ "Orange & Orange Juice". www.citrusbr.com. Brazilian Association of Citrus Exporters. ארכיון מ-2020-01-21. נבדק ב-2021-02-18.
- ^ Karp, David (13 במרץ 2014). "The wild and elusive Dancy". Market Watch. Los Angeles Times. ארכיון מ-2021-03-21. נבדק ב-7 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Seidemann, Johannes (13 ביוני 2005). World Spice Plants. ISBN 9783540222798. ארכיון מ-2021-05-19. נבדק ב-2021-08-16.
{{cite book}}: (עזרה)