גרנד ארש

גורד שחקים בצרפת

הגרנד ארש (או הקשת הגדולה בצרפתית: La Grande Arche או Arche de la Défense) הוא בניין משרדים הנמצא ברובע העסקים לה דפאנס שמצפון-מערב לפריז. המבנה הוא גולת הכותרת של פרויקט לה דפאנס, אותו יזם נשיא צרפת פרנסואה מיטראן בתחילת שנות ה-80. הוא תוכנן על ידי האדריכל הדני יוהאן אוטו פון ספרקלסן (Johann Otto von Spreckelsen), שזכה בתכנונו לאחר תחרות. הבניין עצמו נבנה בין השנים 1982 ו-1989.

גרנד ארש
Arche de la Défense
מידע כללי
סוג שער ניצחון, בניין משרדים, גורד שחקים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת לה דפאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום לה דפאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1989
תאריך פתיחה רשמי 14 ביולי 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יוהאן אוטו פון ספרקלסן, Erik Reitzel עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 112 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 107.9 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 110.9 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°53′34″N 2°14′09″E / 48.8928°N 2.2358305555556°E / 48.8928; 2.2358305555556
(למפת פריז רגילה)
 
גרנד ארש
גרנד ארש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משמעות המיקום עריכה

הבניין נמצא בסופו של ה"אקס היסטוריק" (Axe Historique) - ציר החוצה את מערב פריז בקו ישר המתחיל בארמון הלובר. לכל אורך הציר ובשני כיווניו קיים קו מבט ארוך אשר בסופו מופיעה נקודת ציון עירונית חשובה. הגרנד ארש נמצא בסופה של שדרת שארל דה גול, שהיא המשכה של שדרת שאנז אליזה מערבית לשער הניצחון. סביב חלקה המערבי ביותר של השדרה נמצא מרכז העסקים לה דפאנס, שבו מספר רב של מבנים חדשניים וגורדי שחקים. הגרנד ארש מסיים אמנם את הציר ההיסטורי ובהמשכו נמצא בית קברות גדול, אך אוטוסטראדה תת-קרקעית וכן קווי הרכבת ממשיכים את הקו הלאה.

בנוסף, יוצר מיקומו של הבניין קו ישר יחד עם שתי נקודות ציון נוספות בעיר: מגדל אייפל ומגדל מונפרנאס.

מבחינה מוניציפלית, לה דפאנס, ובה הגרנד ארש, אינה חלק מפריז אלא רשות נפרדת במחוז איל-דה-פראנס (אזור פריז רבתי), אך הציר ההיסטורי הופך את המקום לחלק בלתי נפרד מהעיר.

תיאור המבנה עריכה

 
המדרגות בבסיס הגראנד ארש

הבניין הוא דמוי "קשת" ישרת צלעות, ותוכנן כמעין גרסת המאה ה-20 של שער הניצחון. הוא עשוי מבטון, זכוכית וגרניט[1]. כפרפרזה לשער הניצחון הנאו-קלאסיציסטי שנבנה לכבוד נפוליאון בונפרטה, מייצג הגרנד ארש את ניצחון האנושיות והשלום על פני המלחמה. המבנה בכללותו בנוי כקובייה כמעט מושלמת, בעלת מידות של כ-110 מ' לכל מקצוע. פנים הקובייה הוא חלל ריק שנוצר על ידי 4 הפאות העוטפות את הציר הקוסמי של פריז. כל פאה היא למעשה פירמידה מרובעת קטומה ששיפועה הוא 45°. הפאה התחתונה היא בסיס המבנה, ושיפוע הפירמידה הוא המדרגות המובילות אל הכניסה אליו, כאשר שלוש הפאות הנוספות מהוות את בניין המשרדים עצמו. יש המתארים את המבנה כיישום תלת-ממדי של טסרקט - קובייה בארבעה ממדים.

הקומה העליונה של הבניין כוללת גלריה לאמנות ומצפה לתיירים. הכניסה אל חלקו הציבורי של הבניין היא דרך מעליות קלות העוברות בתוך חלל הקובייה הפתוח. בחלל זה מספר מעליות העולות ישירות מהבסיס לקומת הגג, וכן מבנה טנסילי המורכב מאלמנטים קלים ומתוחים בלבד. מבנה היריעות, המזכיר ממברנות חיות, מעוצב באופן מנוגד לשאר המבנה: בחומר, בצורה ובעקרון המבני שלו שהוא שונה לחלוטין.

זווית הסטייה עריכה

 
הגרנד ארש ורובע לה דפאנס מראש שער הניצחון

למעשה, הגרנד ארש אינו תואם את זווית ה"אקס היסטוריק", ואינו מקביל לחלוטין לשער הניצחון הישן. הבניין נבנה בסטייה של כ-8° יחסית לקו המדויק מאוד המגיע עד אליו. בדומה לשבירת הסימטריה על ידי התוספות הקלות שבחלל הקשת כאמירה מודרניסטית, כך גם נעשה בהטייתו הקלה של המבנה. הטייתו בזווית קלה נראית אמנם זניחה, אך סטייה זו נראית למרחקים ומורגשת גם על ידי מי שנמצא בכיכר שארל דה גול, ליד שער הניצחון. הטיה קלה זו של הבניין הרגיזה מאוד את הפריזאים למן הרגע שנבנה הבניין, ואף גררה התנגדויות ל"חוצפה" האדריכלית שהרסה, כך נטען, את ייחודו של הקו ההיסטורי המדויק.

האדריכל אוטו פון ספרקלסן מת בשנת 1987, כשנתיים לפני סיום הבנייה. על-פי אגדה אורבנית שהפכה גם לאמרה בפריז, נטען כי ספרקלסן התאבד לאחר שלא יכול היה לסבול את הזווית שנוצרה בטעות. בפועל, הזווית הייתה מתוכננת מלכתחילה ומותו של האדריכל היה טבעי, אך הביקורת כלפיה קיימת עד היום.


 
האקס היסטוריק של פריז. ממזרח למערב: הלובר, גני הטווילרי, כיכר הקונקורד, שדרות שאנז אליזה, שער הניצחון ולבסוף הגרנד ארש.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גרנד ארש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה