דאגלס גרהאם
דאגלס אלכסנדר הנרי גרהאם (באנגלית: Douglas Alexander Henry Graham; 26 במרץ 1893 – 28 בספטמבר 1971) היה גנרל בצבא בריטניה, אשר פיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
26 במרץ 1893 ברצ'ין, אנגוס, סקוטלנד, האימפריה הבריטית   |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1971 (בגיל 78) ברצ'ין, אנגוס, סקוטלנד, האימפריה הבריטית |
| מקום קבורה |
Glasgow Necropolis |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1913–1947 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-56 מפקד הדיוויזיה ה-50 מפקד הכוחות הבריטיים בנורווגיה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 עמית של מסדר האמבט אביר מפקד של מסדר האימפריה הבריטית אות השירות המצוין לגיון הכבוד (קצין) הצלב הצבאי לגיון ההצטיינות (מפקד) צלב המלחמה | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תחילת דרכו עריכה
גרהאם נולד ב-26 במרץ 1893 בברצ'ין, אנגוס, סקוטלנד, והתחנך באקדמיית גלאזגו ובאוניברסיטת גלאזגו. בשנת 1911 הוא הצטרף לצבא הטריטוריאלי, אולם פרש ממנו כעבור שנה, ובשנת 1913 התגייס כלוטננט משנה לצבא הסדיר, והצטרף לרגימנט הקמרונים, עמו לחם בתחילת מלחמת העולם הראשונה. ב-3 בנובמבר 1914 הוא הועלה לדרגת לוטננט, וב-18 ביוני 1916 הוא הועלה שוב לדרגת קפטן. לאחר שנפצע בקרבות הוא חזר לצרפת ומונה כקצין האג"ם של החטיבה ה-182, שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-61 (דרום מידלנד ה-2), ונשאר בתפקיד זה עד ה-7 ביוני 1919. על פעולותיו בקרבות הוא קיבל את עיטורי הצלב הצבאי וצלב המלחמה הצרפתי.
לאחר המלחמה מילא גרהאם תפקידי פיקוד ומטה, ואף יצא ללימודים במכללה לפיקוד ומטה בקימברלי. בשנת 1930 הוא הועלה לדרגת מייג'ור, ובשנת 1937 הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל, ומונה למפקד גדוד 2, רגימנט הקמרונים, עמו לחם במהלך המרד הערבי הגדול.
מלחמת העולם השנייה עריכה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח גרהאם עם גדודו לצרפת, אולם באפריל 1940 הוא חזר לבריטניה ומונה למפקד החטיבה ה-27 שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-9 (היילנד). באוגוסט 1940 שונה שם חטיבתו לחטיבה ה-153, בעקבות שינוי שם הדיוויזיה לדיוויזיה ה-51, לאחר שהדיוויזיה המקורית הושמדה בצרפת. לאחר מינויו של דאגלס וימברלי למפקד הדיוויזיה במאי 1941, היה גרהאם הקצין היחיד בדיוויזיה שלא השתייך ליחידות ההיילנדרים, בשל פיקודו המעולה. ב-11 ביוני 1942 קיבל גרהאם כהוקרה על פעולותיו תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית. בקיץ אותה שנה נשלחה הדיוויזיה ה-51 למצרים, ובאוקטובר היא השתתפה בקרב אל עלמיין השני. לאחר מכן הוא לחם עם חטיבתו במהלך המערכה בתוניסיה, ובתחילת מאי 1943 מונה למפקד הדיוויזיה ה-56. ב-10 במאי ספגה הדיוויזיה אבדות כבדות, אולם כעבור 3 ימים נפסקה הלחימה לאחר כניעת כוחות מדינות הציר בתוניסיה, וכוחותיו שבו אלפי חיילים.
בשל הנפגעים הרבים שספגה הדיוויזיה היא לא השתתפה בפלישת בעלות הברית לסיציליה, אולם היא השתתפה בפלישת בעלות הברית לאיטליה ובכיבוש נאפולי. ב-10 באוקטובר 1943 נפצע גרהאם כתוצאה מהתהפכות הג'יפ שלו למכתש פגז, ולאחר החלמתו הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-50. על פעולותיו בקרבות הוא קיבל את עיטור לגיון ההצטיינות האמריקני, וקיבל את תואר עמית במסדר האמבט. ב-6 ביוני 1944 נחתו כוחות הדיוויזיה בחוף גולד כחלק מהקורפוס ה-30, ולאחר מכן לחמו בקרבות הקשים בנורמנדי, ובכלל זה הקרב על קן וקרב פאלז. בספטמבר 1944 השתתפו כוחות הדיוויזיה בשחרור בלגיה, ולאחר מכן לחמו במבצע מרקט גארדן. בנובמבר 1944 פוזרו יחידות הדיוויזיה בין הדיוויזיות השונות והדיוויזיה הפכה לדיוויזיית מילואים, ובאוגוסט 1945 נשלחה הדיוויזיה לנורווגיה.
לאחר המלחמה עריכה
בשנת 1947 פרש גרהאם מהצבא, ובשנת 1954 הוא מונה לקולונל הכבוד של רגימנט הקמרונים, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1958. ב-28 בספטמבר 1971 מת גרהאם בברצ'ין, אנגוס, סקוטלנד, שבועות ספורים לאחר מותו של בנו השני.