דאמריס מאשם
ליידי דאמריס מאשם (באנגלית: Damaris Cudworth Masham; 18 בינואר 1659 - 20 באפריל 1708) הייתה אחת הפילוסופיות האנגליות הראשונות במאה ה-17. היא כתבה שני חיבורים פילוסופיים חשובים, התכתבה עם הפילוסוף גוטפריד לייבניץ, ופרסמה ביוגרפיה של הפילוסוף ג'ון לוק, שהיה ידידה הקרוב. רק בשנים האחרונות היא זוכה להכרה כפילוסופית חשובה בזכות עצמה.
 | |
| לידה |
18 בינואר 1659 קיימברידג', ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 1708 (בגיל 49) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
| עיסוק |
פילוסופית |
| הושפעה מ | גוטפריד לייבניץ, ג'ון לוק |
| השפיעה על | ג'ון לוק |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה |
| בן או בת זוג |
פרנסיס מאשם |
| צאצאים |
פרנסיס קאדוורת' מאשם |
  | |
חייה עריכה
מאשם נולדה ב-1658, בתו של הפילוסוף האפלטוניסט רלף קדוורת, שהיה מנהל הכרייסט'ס קולג' באוניברסיטת קיימברידג' אנגליה. הסביבה המלומדת בה גדלה מאשם איפשרה לה לרכוש השכלה מעבר למה שהיה מקובל עבור נשים באותה תקופה, אף על פי שאביה, אחד מגדולי המלומדים של התקופה, לא לימד אותה לטינית (שפה שלמדה לבד בגיל מאוחר יותר, בעידודו של לוק). היא אהבה לקרוא מגיל צעיר והשכלתה הכללית הייתה רחבה ומעמיקה.
ב-1682 פגשה את הפילוסוף ג'ון לוק, באמצעות מכר משותף. לוק התרשם מאוד מכישוריה הפילוסופיים והשכלתה, ובעקבות היכרותם, שהייתה כנראה מעבר למפגש אינטלקטואלי, הפכה דאמריס מאשם לאחת התומכות הגדולות בהגותו (ויש הטוענים שגם תרמה לה לא מעט). בין השניים נכתבו שירי-אהבה, וחליפת המכתבים ביניהם נמשכה שנים, בכל התקופה בה שהה לוק בהולנד. עם שובו לאנגליה בעקבות המהפכה המהוללת ב-1688, התארח בביתה באסקס, ולבסוף הפך לדייר קבע שם, לאחר מותו של בעלה.
ב-1685 נישאה לסיר פרנסיס מאשם, אציל כפרי אלמן עם 9 ילדים, וטיפלה במסירות בילדיו (אורח-חיים שעיכב את התפתחותה האינטלקטואלית והאקדמית). לזוג נולד ילד אחד.
כתבים עריכה
דאמריס מאשם פרסמה שני חיבורים פילוסופיים: הראשון (A Discourse Concerning the Love of God 1696), נכתב כתגובה למתקפה שניהלו תלמידיו של הפילוסוף מלבראנש כנגד האמפיריציזם של ג'ון לוק, והם בתגובה הקדישו לה חיבור חדש.
בספרה השני (Occasional Thoughts in Reference to a Vertuous or Christian Life 1705) הציגה מאשם את הטענה כי מושג ה"אלוהים" נוצר באמצעות השוואה של אידיאות אשר נגזרות מנתוני-החושים שלנו (בניגוד לעמדה הפילוסופית הרציונליסטית של מלבראנש ותלמידי דקארט, שראו בה אידיאה מולדת), תוך שהיא מוכיחה שליטה מעולה בארגומנטציה הלוקיאנית, ומסבירה כי "אלוהים הוא מושג הבנוי מהרבה אידיאות מורכבות" (Occasional Thoughts p.60).
תרומה עריכה
בכתביה דוחה מאשם את החיבור בין דת לבין מוסר, וטוענת בזכות מוסר טבעי-פרגמטי, מחוץ לשליטת הממסד הדתי – רק באמצעות החופש, ניתן להגיע לערכים. עמדתה ביחס לחינוך הייתה ליבראלית: היא טענה בזכות חינוך שווה לנשים, תוך הדגשת חשיבותן של אימהות ונשים בכלל, בהתפתחות המוסרית והחברתית של ילדים. עמדותיה בנושאי מוסר וחינוך נשים, השפיעו ללא ספק על הגותו של ידידה ג'ון לוק, ומאוחר יותר, על הנרטיב הפמיניסטי שהחל בדרישה לחנוך נשים, בעבודתה של מרי וולסטונקראפט.
לקריאה נוספת עריכה
Broad, Jacqueline, Women Philosophers of the Seventeenth Century, Cambridge: Cambridge University Press, 2002