דאסו מיסטר IV
דאסו מיסטר IV הוא מטוס קרב סילוני צרפתי משנות ה-50 של המאה ה-20, שיוצר על ידי חברת דאסו. המטוס היה חמוש בזוג תותחים מסוג דאפה 30 מ"מ וצויד במנועי ורדון. המטוס שקל 9.8 טון עם מהירות מרבית של 1,120 קמ"ש וטווח טיסה של 1,300 ק"מ.
 | |||||||||||||
| Dassault Mystère IV A | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס קרב | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 צרפת | ||||||||||||
| יצרן | דאסו | ||||||||||||
| צוות | טייס אחד | ||||||||||||
| יחידות שיוצרו |
410  | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
המטוס הראשון בסדרת מטוסי דאסו מיסטר לא היה אלא מטוס אוראגן עם כנפיים משוכות לאחור בזווית של 30 מעלות. אבטיפוס של המיסטר הוטס לראשונה בפברואר 1951 ובשנתיים שלאחר מכן הוטסו עוד 8 אבות טיפוס, עד שהוחלט להכניסו לייצור.
באפריל 1953 החליט חיל האוויר הצרפתי לרכוש 156 מטוסי מיסטר IVA.
המיסטר בחיל האוויר הישראלי עריכה
בשנת 1955 רכשה מצרים מטוסי סילון חדישים מצ'כוסלובקיה בעסקת נשק גדולה ובכך הופר מאזן הכוח האווירי בין ישראל ומצרים כאשר לחיל האוויר המצרי 200 מטוסי סילון ולחיל האוויר הישראלי 50 בלבד. החשש הישראלי גבר לנוכח יתרון האיכות של המטוסים שנרכשו מדגם מיג 15 ו-מיג 17 שהיו עדיפים על האוראגן והגלוסטר מטאור.
בניסיון להעמיד מענה ראוי לרכש החדש ביקשה ישראל מצרפת לרכוש מטוסי סילון חדישים מדגם מיסטר IVA. צרפת התנגדה למכירת מטוסים אלה והציעה במקומם מכירת מטוסי מיסטר II, הנחותים יותר. במרץ 1956 בעקבות התקדמות ביחסי ישראל–צרפת, הסכימה לבסוף צרפת למכור לישראל 12 מטוסי מיסטר IVA בשל אינטרסים צרפתיים במזרח התיכון ורצון שלהם לחזק את ישראל[1]. מטוסים אלה נחתו בישראל ב 11 באפריל לאחר חניית ביניים לתדלוק באיטליה. באותה השנה נחתמו עסקות נוספות לרכישת מטוסי מיסטר ובסך הכל סופקו באותה השנה 61 מטוסי מיסטר[2]. מטוס המיסטר האחרון היה מותאם לצילום והגיע ארצה, מוטס על ידי דני שפירא, סמוך מאוד לפתיחת מבצע קדש.
מטוסי המיסטר של חיל האוויר הישראלי לקחו חלק משמעותי במבצע קדש שהתרחש ב-1956 כמטוסי יירוט. ב-30 באוקטובר נשלחו מיסטרים לחפות על הכח הקרקעי במיתלה וכנגדו הוזנקו כ-20 מטוסי קרב מצריים. בקרב הופל מטוס מיג אחד ואחרים נפגעו אך לא נפלו. למחרת, ב-31 באוקטובר, זוג מטוסי מיסטר נתקלו ברביעיית מטוסי ומפייר מצריים והפילו את כולם בקרב אוויר. ב-2 בנובמבר נשלחו מיסטרים למשימות תקיפה. אחד המטוסים שהוטס על ידי בני פלד נפגע באש נ"מ והוא נטש בעזרת כסא מפלט בדרום סיני בסמוך לשארם א-שייח' הסתתר במדבר ולאחר מכן חולץ בשלום על ידי טייס פייפר. הייתה זו הנטישה הראשונה בעזרת כיסא מפלט בחיל האוויר. ב-3 בנובמבר נשלחו שתי רביעיות למשימת סיוע באזור שארם א-שייח, המטוסים הטביעו ספינה מצרית קטנה ותקפו בטעות את אניית המלחמה הבריטית "קריין".
במלחמת ששת הימים תקפו המיסטרים בכל הגזרות מגוון רב של מטרות, החל מתקיפת בסיסי חיל האוויר של מצרים, ירדן, סוריה ועיראק (מבצע מוקד) ועד לתקיפת כוחות שריון על הקרקע ומטרות נוספות במשך המלחמה.
רוב מטוסי המיסטר הוצאו משימוש בפברואר 1971. חלקם המשיכו לשרת עוד מספר שנים בודדות בתפקידים שונים עד שהוחלפו באופן סופי במטוסי סופר מיסטר וסקייהוק.
קישורים חיצוניים עריכה
- המיסטר בחיל האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי
- מיסטר, בטאון חיל האוויר 63, נובמבר-דצמבר 1963, עמ' 66-64, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- יואב אפרתי, המיסטר, באתר "מרקיע שחקים"
טייסת מיסטר בחיל האוויר, ארכיון הסרטונים של AP
הערות שוליים עריכה
- ^ יצחק בר-און, לידתה ונפילתה של ידידות: יחסי צרפת-ישראל 1956-1967, בתוך: מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 35, סתיו-חורף תשנ"ב, עמ' 74
- ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 143-137