דגור-נואין-גיליאת

בעולם הפנטזיה של ג'ון רונלד רעואל טולקין, דַגוֹר־נוּאִין־גִילִיאַתסינדארין: Dagor-nuin-Giliath - הקרב תחת הכוכבים) היה הקרב השני במסגרת מלחמות בלריאנד. בקרב השתתפו סיעת הנולדור הגולים תחת הנסיך פֵאַנוֹר וכוחות האורקים של מלקור. הקרב נערך לאחר הריסת שני העצים, אך בטרם עליית הירח ועל כן שמו "הקרב תחת הכוכבים". סופו של הקרב בניצחון מזהיר של הנולדור, אך במחיר חייו של פאנור. הקרב התרחש לקראת תום שנות העצים.

בטרם הקרב נחתו הנולדור הגולים מאמן, הממלכה הברוכה במפרץ דרנגיסט וחצו את שערי הנולדור לתוך היתלום. שם הם חנו לחופו הצפוני של אגם מיתרים. המולתם ושריפת ספינותיהם סייעו למורגות' לגלות על בואם, ובתקווה להביסם בטרם יספיקו להכות שורש בבלריאנד, שלח מורגות' סיעת אורקים ליפול על הנולדור. למרות נחיתותם המספרית, הנולדור המיטו מכה קשה לאורקים. האורקים השורדים ברחו לארד גלן, ואחריהם הזדנבו הנולדור במרדף.

נמלי פלס של ממלכת הפלתרים היו תחת מצור אורקי מאז הקרב הראשון של בלריאנד. מורגות' קרא לכוח הצר לתקוף את הנולדור מהעורף, אך כוח בראשות קלגרום בן פאנור ארב להם. כוחות האורקים נקלעו בין שני כוחות הנולדור בסמוך לאֵיְתִיל סיריון. האורקים לחמו ללא הפסקה במשך עשרה ימים. רק סיעה זוטא של אורקים שרדה את המארב, אך פאנור סירב לתת להם לברוח ורדף אחריהם בתקווה לנצל את ניצחונו ולהביס את מורגות'. אומנם בהגיעם לדור דידלות יצאו הבאלרוגים ממצוקי התנגורודרים ושם לחמו בפאנור. רק גות'מוג, ראש הבלרוגים, הצליח להכניע את פאנור, ועל ערש דוויו הגיעו בניו לעזרתו. בניו של פאנור איחרו את המועד, ואביהם השביעם לנקום את דמו בטרם מותו.

עם מות פאנור עלה הירח לשמים, ועם עלייתו נחת פינגולפין אחיו עם הכוח העיקרי של הנולדור בלמות. שם הותקפו על ידי כוח אורקים שמורגות' שלח להכות את פאנור. פינגולפין וסיעתו נתפסו לא מוכנים, ובנו של פינגולפין ארגון נהרג. לבסוף הייתה יד הנולדור על העליונה והם הרגו באורקים. אחר תבוסתם פתחו האורקים במנוסה למעוזו של מורגות' באנגבנד, אך נצודו על ידי אנשיו של פינגולפין. בתום קרב זה, קרב למות,[1] עברה סיעת פינגולפין לתוך מיתרים.

כך היה דבר בוא הנולדור לבלריאנד ניצחון מזהיר אשר בו נמחקו כל כוחות מורגות', אולם במחיר הכבד של חיי מנהיגם הבולט ואחד מנסיכיהם.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ קרב למות וארגון לא מופיעים בסילמריליון כלל וכלל משום שהם הופיעו רק בעבודותיו המאוחרות של ג'.ר.ר. טולקין. בסילמריליון פינגולפין וסיעתו מגיעים זמן-מה בתום הקרב.