דדנים

עם המוזכר במקרא

דֹדָנִים או רוֹדָנִים הם עם המוזכר בספר בראשית כחלק מבני יוון בן יפת.

שם עריכה

שמם של הדדנים מופיע במקור העמים שבספר בראשית: "בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. וּבְנֵי, גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים." (בראשית, י', ב'-ד') ברשימת העמים המקבילה בספר דברי הימים א א' ז' השם המופיע הוא הרודנים, יושבי האי רודוס; יש הרואים בשם זה הצורה המקורית,[1] ויש המשערים שזהו רק ניסיון של בעל דברי הימים ניסה לתת זיהוי ממשי לעם זה.[2] יש המקשרים בין "דדנים" לשם אחד מגויי הים (Denyen), לדננים הידועים מכתובות אזתוד וכלמו, ולשם האשורי לאי קפריסין "ידננה".[2]

בחומש השומרוני מופיע השם דדנים כרודנים והדבר מחזק את טענתם של חוקרים שמדובר באביהם של בני רודוס. השם "דדנים" מקושר גם עם קבוצה מתוך העם הטרויאני שנקראה דרדניאנים. הקבוצה קיבלה את שמם מעירם - דרדניה שנקראה על שם מקימה המיתולוגי - דרדנוס. השליטה בטראוד התחלקה בין טרויה לדרדניה.

בספרות הבתר־מקראית עריכה

על פי קדמוניות המקרא בניו של דדנים הם איתב, באת' ופנך. האחרון מביניהם מתמנה להיות מלכם של בני יפת בעת בניית מגדל בבל.

בראשית רבה, ל"ז מבאר אחרת את מוצאם: ” 'בני יפת...ודדנים' (בראשית י', ב'- ד') - כתוב אחד אומר: ו'דודנים' וכתוב אחר אומר: 'ורודנים. רבי סימון ורבי חנין: רבי סימון אומר 'דודנים' , שהם דודיהם של ישראל, 'רודנים', שהם באים ורודים אותם. אמר רבי חנניא: בשעה שישראל נתונים בעלייה, הם אומרים להם: בני דודכם אנו: ובשעה שהם נתונים בירידה, הם באים ורודים אותם.”

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נחום סלושץ, ספר הים, הוצאת החבל הימי לישראל, 1948, עמ' 90
  2. ^ 1 2 אהרן דמסקי, עולם התנ"ך בראשית, תל אביב, 1993, עמ' 74
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.