ויקיפדיה

דובי זלצר

פסנתרן, מנצח, מלחין ומעבד ישראלי

דב (דוּבִּי) זֶלצֶר (נולד ב-26 בינואר 1931 ברומניה)[1] הוא פסנתרן, מנצח, מלחין ומעבד ישראלי; חתן פרס ישראל לזמר העברי (תשס"ט).

דובי זלצר
דובי זלצר, 2007
דובי זלצר, 2007
לידה 26 בינואר 1931 (בן 93)
ח' בשבט ה'תרצ"א
יאשי, רומניה רומניהרומניה
שם לידה ברנרד (בנו) זלצר
מוקד פעילות ישראל, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1945
עיסוק פסנתרן, מנצח, מלחין, מעבד
שפה מועדפת רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
בת זוג גאולה גיל (שנות ה-50–1968);
גרציאלה פונטנה (אנ') (1968–)
פרסים והוקרה כינור דוד (1966, 1968)
פרס אקו"ם (1984)
פרס מאנגר (1985)
פרס אופיר (1997)
פרס שר התרבות המדע והספורט (2007)
פרס ישראל (2009)
http://www.dovseltzer.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ברנרד (בֶּנוֹ) זלצר נולד ב-1931 בעיר יאשי שבמולדובה, רומניה,[2] ובהמשך, עבר עם משפחתו לבירה בוקרשט. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בפסנתר ובגיל 11 כבר למד תאוריה וקומפוזיציה. בגיל 14, הלחין את המחזמר הראשון שלו, שנקרא "הארץ ללא מבוגרים" והועלה על במת "התיאטרון המקצועי לילדים" בבוקרשט.

בסוף 1947, בגיל 16, העפיל לארץ ישראל עם אחיו חיים באונייה "עצמאות"[3] במסגרת "עליית הנוער". אונייתם נתפסה על ידי הבריטים והמעפילים הועברו למחנות המעצר בקפריסין, שם עיברת את שמו ל"דב". עם הקמת המדינה, שוחרר מהמחנה, זלצר עלה לישראל והשלים את לימודיו בקיבוצים בית זרע ומשמר העמק. בנוסף, למד מוזיקה ונגינה בפסנתר במוסדות שונים - בין היתר, אצל מרדכי סתר ופרנק פלג. בהמלצת פלג, הוא קיבל מלגה ללימודי המשך במוזיקה בקונסרבטוריונים בחיפה ואחר כך בתל אביב.

ב-1950, שנתיים בלבד לאחר עלייתו ארצה, נמנה זלצר עם מקימי להקת הנח"ל, התמנה למנהלה המוזיקלי הראשון והלחין ללהקה את שיריה הראשונים, בהם "הורה היאחזות" ו"יא ירח". בלהקת הנח"ל הוא הכיר את מי שהפכה לאשתו, הזמרת גאולה גיל, עימה נסע באמצע שנות ה-50 לניו יורק ושם הקימו את להקת "אורנים צבר" (Oranim Zabar Troupe), שביצעה שירי פולקלור ישראליים.[4]

זלצר המשיך ללמוד והשתלם בקומפוזיציה ובניצוח באוניברסיטת ניו יורק. הוא ניהל מוזיקלית להקות ותזמורות שונות בארצות הברית ובארץ וניצח עליהן, וכן עסק בהוראת המוזיקה. באמצע שנות ה-60 שבו בני הזוג לישראל.

בני הזוג גיל וזלצר התגרשו בניו יורק ב-1968. מספר ימים לאחר מכן, נישא זלצר למעצבת האופנה האיטלקייה גרציאלה פונטנה (אנ'), שהגיעה לישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים.[5] לאורך שנים, חילקו בני הזוג את זמנם בין ישראל (בה התגוררו ביפו העתיקה)[6] לפריז ולאיטליה. בעשור השלישי של המאה ה-21, הם מתגוררים ברומא.[7]

יצירתו עריכה

זלצר הלחין שירים למחזות זמר ולסרטים ישראליים רבים. הוא שילב בלחניו מגוון סגנונות מוזיקליים, מבלדות ועד פופ.

בין יצירותיו הידועות:

הזמר יהורם גאון הרבה לבצע את שיריו של זלצר, בהם הלהיטים מ"קזבלן" ("כל הכבוד") וכן להיטים רבים נוספים, כולם למילותיו של חיים חפר, איתו הרבה זלצר לשתף פעולה, ביניהם : "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "אני עושה לי מנגינות" (שלושתם מהסרט "אני ירושלמי"), "המלחמה האחרונה", "העיירה של טוביה", "רוזה", "לא נפסיק לשיר", "בית אבי", "שימרי לי על המנגינה" ו"ארץ צבי".

לזמרת גאולה גיל הלחין בין היתר את "דבר אלי בפרחים", "הגבעות הכחולות", "למה לובשת הזברה פיג'מה?", "נערה ושמה כנרת", "הכותל", "אם זה בספטמבר", "למנצח שיר מזמור", "אולי תרדו שם", "שמונה בעקבות אחד", "לשיר ילדה לשיר" ועוד.

בסוף שנות ה-70, זלצר הוציא לאור תקליט אינסטרומנטלי ששילב בין דיסקו למוזיקה מזרחית.

ב-1995 כתב, יחד עם חיים קינן, את שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה "רמת אביב ג'", "איתך", אותו שרה הזמרת ליאורה.

בשנות ה-80 החל לכתוב בעיקר בתחום המוזיקה הקלאסית.

זלצר חיבר יצירות סימפוניות. ביניהן, "הפיוט והנבואה של התנ"ך" (אותה ביצעה בשנות ה-60 התזמורת הסימפונית של וינה עם הזמר תיאודור ביקל כקריין היצירה; כמו כן "קינה ליצחק" (הרקוויאם לזכרו של יצחק רבין); וכן את "בערוב ימים" (שנוגנה ב-2007 על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה).

בשנת 2007 זכה זלצר בפרס על מפעל חיים שניתן על ידי שר התרבות בתחום הזמר העברי. השופטים נימקו את קבלת הפרס במילים הבאות:

זלצר הוא אחד היוצרים הפוריים והמגוונים ביותר בשדה הזמר הישראלי... הוא ידע לשקף את ההוויה המקומית של ארץ ישראל בלחנים מקוריים ובשירים המושרשים היטב בנוף חיינו. שיריו אהובים ומושרים בערבי שירה בציבור, זוכים לעיבודים חדשים והם מבוצעים על ידי זמרים שעוד לא נולדו כששירים אלה הוקלטו לראשונה וכיכבו במצעדי הפזמונים.

זלצר הוא מגדולי המלודיסטים הפועלים בארץ ושיריו נושאים חותם ישראלי מובהק הקשור למקום והזמן בו הם נכתבו... זלצר תרם גם לשימור תרבות היידיש והלדינו, בזכות השירים הרבים בשפות אלה שהוא הלחין או עיבד לאורך השנים.

— 2007, פרס שר התרבות

בשנת 2009 זכה זלצר בפרס ישראל לזמר עברי.

פרסים עריכה

  • 1965 – פרס עבור המוזיקה לסרט "ידיים" של אמציה חיוני
  • 1966 – כינור דוד: מלחין השנה
  • 1967 – בחירת "עוץ לי גוץ לי" כמחזמר הטוב של השנה
  • 1968 – זכייה בכינור דוד: מלחין השנה
  • 1968 – בחירת "קזבלן" כמחזמר הטוב של השנה
  • 1984 – פרס אקו"ם - פרס השופטים על מפעל חיים
  • 1985 – פרס מאנגר – על תרומה לתרבות ומוזיקה יהודית
  • 1987 – פרס בית שלום עליכם – על תרומתו לתרבות ולמוזיקה היהודית
  • 1997 – פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע - "פרס אופיר" עבור מפעל חיים בכתיבת מוזיקה לסרטים
  • 2000 – פרס ראש הממשלה על יצירה המנציחה את זכרו של מנהיג – "קינה ליצחק"
  • 2000 – פרס קרן לרנר על מפעל חיים לתרומה לתרבות היידיש
  • 2001 – תעודת הוקרה של עיריית ירושלים לפעילות מבורכת ויוצאת דופן בתחום הזמר העברי
  • 2003 – פרס מגן הכנסת על מפעל חיים בתחום הזמר העברי
  • 2007 – פרס שר התרבות המדע והספורט על מפעל חיים בתחום הזמר העברי
  • 2009 – פרס ישראל על פעילותו בתחום הזמר העברי
  • 2013 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים
  • 2021 – אות "גיבור תרבות" מטעם תיאטרון הבימה

הוקרה עריכה

מחזות זמר ותיאטרון עריכה

(חלק ממחזות הזמר זכו להפקות מחודשות עם השנים)

מוזיקה לסרטים ולטלוויזיה (רשימה חלקית) עריכה

יצירות סימפוניות עריכה

דיסקוגרפיה עריכה

(רשימה חלקית)

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דובי זלצר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dov Seltzer, דובי. זלצר, ʻOśeh ha-manginot, Or Yehudah: Kineret, 2010, ISBN 978-965-517-775-6
  2. ^ מאיה כהן, האיש שהביא לכם את "עוץ לי גוץ לי" ואת "קזבלן" - חוגג 90, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2021
  3. ^ עמוד לזכר חיים זלצר, באתר קיבוץ בית אלפא
  4. ^ שרגא הר-גיל, השלישיה החדשה של גאולה, מעריב, 9 באוקטובר 1964
  5. ^ אשת המלחין, העולם הזה, גיליון 1608, 26 ביוני 1968, עמ' 19
  6. ^ לימור קלר, LIVING, ‏בואו להציץ איתי: 5 בתים מיוחדים מאירועי "בתים מבפנים", באתר ‏מאקו‏, 10 ביוני 2021
  7. ^ מאיה כהן, האיש שהביא לכם את "עוץ לי גוץ לי" ואת "קזבלן" - חוגג 90, באתר ישראל היום
  8. ^ HABIMA _Newsletter - מחווה לדובי זלצר - לאתר, באתר תיאטרון הבימה
  9. ^ הקלטה של ההצגה יצאה לאור כנספח לספר: שירי המגילה - מגילה-לידער : מהדורת דו-לשונית עברית-יידיש, תרגם והעיר: דוד אסף ; אייר: נעם נדב. תל אביב : הוצאת חרגול, עם עובד, בית שלום עליכם, תשע"א 2010. ISBN 9789651321474


הקודמת:
2012 - דבורה קידר 		פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
2013 - דובי זלצר 		הבא:
2014 - חנן שניר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דובי_זלצר&oldid=38075206"