דוגמה 95
דוגמה 95 (מדנית: Dogme95) היא תנועה קולנועית אשר הוקמה על ידי הבמאים הדנים לארס פון טרייר ותומאס וינטרברג. התנועה, הדוגלת בצילום סרטים ללא שימוש באמצעים מלאכותיים, כגון תפאורה או תאורה מלאכותית, הפכה ממניפסט אומנותי גרידא לאחווה של מספר במאים שביקשו לנהוג בעקביות על פי החוקים הנוקשים שאימצו. בין הסרטים הבולטים אשר נוצרו בהשראת דוגמה 95 ניתן למצוא את "החגיגה", "האידיוטים" ו"השיר האחרון של מיפונה". באתר התנועה מופיעים 55 סרטים אשר הופקו על פי עקרונותיה וקיבלו את ברכתה.
הקמת התנועה וכללי המניפסט עריכה
וינטרברג ופון טרייר חיברו יחדיו את המניפסט ב-1995, והכריזו באופן פומבי על הקמת התנועה ב-22 במרץ באותה שנה. פון טרייר ניצל כנס על עתיד הקולנוע המסחרי בפריז ובמקום לשאת את נאומו בנושא חילק את מניפסט התנועה לקהל הכנס. לדבריו, מטרתו הייתה "ליצור קיצוניות חדשה", בתגובה להקצנת תקציבי הענק של הסרטים המסחריים באותה תקופה. אתר התנועה מרחיב בנושא זה וסביר כי מטרתם הכוללת של החוקים היא לאפשר לבמאים לעבור חוויה "מטהרת" לעומת הפקת סרטים מסחריים עתירי תקציב, וכן ליצור דיון בדבר תעשיית הקולנוע בכללותה.
הסעיפים השונים נועדו להכריח את הבמאי ליצור סרט מציאותי ככל האפשר, ובכך להתרחק מהפקת הסרטים המסחרים ההוליוודים. המצלמה הופכת לניידת יותר ומאפשרת לשחקנים להביע עצמם במלוא יכולתם, ללא הגבלות בגלל תנאי אולפן המבדילים את צילום הסצנות מהתרחשויות מציאותיות.
חוקיה הקשיחים של התנועה מופיעים ב"שבועת הטהרה" (Vow of Chastity), אותה חייב להשבע כל המעוניין להצטרף לתנועה. עשרה מהחוקים מוגדרים בסעיפים, אך בנוסף להם השבועה כוללת הצהרת כוונות שעל הנשבע לקבל על עצמו. החוקים הם כדלקמן:
- על כל הסצנות בסרט להתרחש באתרים הפיזיים אותם הן מתארות. כך, למשל, אין לבנות תפאורה המדמה רחוב אלא לצלם בפועל ברחוב. כמו כן אין להשתמש באביזרים לצורך הסצנות - כל הדרוש לצילומן חייב להיות באתר הצילומים. על כן אם בסצנת הרחוב הדמויות יושבות על ספסל - יש לצלם ברחוב בו יש ספסל.
- הקלטת הפסקול, הדיאלוגים והאפקטים הקוליים של הסרט חייבת להתרחש במקביל ותוך כדי צילום הסצנות. בפרט אין משתמשים בסרטים אלו במוזיקה, אלא אם כן זו מנוגנת במהלך צילום הסצנה. כמו כן, אסור להשתמש בדיבוב בסרטים, גם לא לצורך שיווקם לארצות הדוברות שפה אחרת מזו שדמויות הסרט דוברות.
- לא ניתן להשתמש בחצובה עבור מצלמת הקולנוע. על הצלם להחזיק את המצלמה בידו. סעיף זה מגביל למדי את מבחר המצלמות בהן ניתן להשתמש ולמעשה מונע שימוש במצלמות גדולות.
- הסרט חייב להיות בצבעים טבעיים, ללא אפקטי תאורה כלשהם. סייג לחוק זה הוא צירוף נורה בודדת למצלמה כדי לאפשר את חשיפת סרט הצילום.
- לא ניתן להשתמש באפקטים אופטיים או בפילטרים.
- אל לסרט לכלול פרטי פעולה שטחיים, כגון רצח או כלי נשק.
- מועד ומיקום ההתרחשויות בסרט לא יכולים להיות זרים - "הסרט מתרחש כאן ועכשיו".
- אסור לסרט להיכנס תחת הגדרת סוגה מסוימת.
- פורמט הסרט חייב להיות 35 מ"מ. במקור דרישת השבועה הייתה לצילום בפועל בפורמט שכזה, אך עקב עלותו הגבוהה שמנעה הפקת סרטים דלי-תקציב סעיף זה התרכך מעט ונקבע שהפורמט הסופי בלבד חייב להיות 35 מ"מ.
- אין להזכיר את שם במאי הסרט ברשימת ה"קרדיטים".
על המבקש להצטרף ל"דוגמה 95" להצהיר כי ימנע מהפעלת טעם אישי, כי איננו אמן ולא יתייחס לסרט כאל יצירה. המבקש נדרש עוד להצהיר כי יהיה מוכן להקריב עקרונות אסתטיים ו"כל טעם טוב" למען "להוציא בכוח את האמת" מדמויותיו ועלילתו.
הפקת הסרטים תחת דוגמה 95 עריכה
הפקת סרטים תחת חוקים שכאלו איננה דבר פשוט, ואכן התנועה לא ממליצה לבמאים מתחילים לנסות ולאמץ את חוקיה בניסיונם הראשון לצלם סרט. למעשה, גם חבריה המייסדים של התנועה חטאו לעיתים בהפרת חוקיה הנוקשים. כך, למשל, וינטרברג כיסה חלון באחת מהסצנות ב"החגיגה", ובכך השתמש באביזר ולא השתמש באור הטבעי באתר הצילומים. פון טרייר, שותפו לייסוד התנועה, השתמש בקטע מוזיקלי שלא לפי כללי המניפסט עבור סרטו "האידיוטים". סרטים מאוחרים יותר שלהם לא הוכרו כסרטי דוגמה 95, על אף שניכר כי הושפעו מחוקי המניפסט.
בעבר נדרשו המעוניינים כי סרט שיצרו יקבל הכרה כסרט דוגמה 95 להגישו לוועדת בקרה של התנועה, אך החל מ-2001, ולאחר 31 סרטים שאושרו בדרך זו, מנהג זה פסק. כיום כל שיוצר צריך לעשות כדי שסרטו יוכר על ידי התנועה הוא להגישו לאתר התנועה, תוך ציון כי הוא מאמין בתום לב שהסרט ממלא אחר החוקים הנוקשים, זאת בהתאם לרוח התנועה, המתמקדת ביושר אומנותי.