ויקיפדיה

דודו אלהרר

זמר ישראלי

דוד (דודו) אלהרר (נולד ב-1 בינואר 1945) הוא שחקן, זמר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, שדרן רדיו, מנחה טלוויזיה, סופר, מספר ומפיק מוזיקלי, בעל קריירה ארוכת שנים בתחום ההפקה. זוכה פרס תמוז (2007) של תעשיית המוזיקה הישראלית וזוכה פרס מפעל חיים על פועלו המוזיקלי.

דודו אלהרר
דודו אלהרר, 1991
דודו אלהרר, 1991
לידה 1 בינואר 1945 (בן 79)
קזבלנקה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דודו אלהרר נולד בעיר קזבלנקה במרוקו ובשנת 1950 בגיל 5 עלה לישראל עם משפחתו. הוא למד בישיבת חב"ד ובבית ספר ממלכתי בבאר יעקב. אחרי שירות צבאי בגולני הופיע כזמר באילת במועדוני לילה לתיירים, שם פגש את דני ליטני והצטרף אליו להופעות באילת וברחבי הארץ. ליטני היה גם זה שהלחין שיר ראשון שאלהרר הקליט.

אלהרר פעיל ומופיע ברחבי הארץ, שר, מרצה, מנחה, כותב מצייר מקליט מלחין ומפיק. מספריו: "חמישים וחמישה רסיסים" (1981) "סיפורים קטנטנים" (2010) ספר שמע "פרקים נבחרים בתנ"ך" (2012) תערוכת ציורי אומנות "עיצוב הכתוב בשיר השירים" (גלריית אבא חושי חיפה 2012) ספרו "יהודי" (2017) העומד לראות אור, עוסק בנושאים שעל הפרק, לאור מקורות היהדות בעיני יהודי-ישראלי שאכפת לו. מדריך רוחני לענייני השעה בסוגיות הרות גורל שאי אפשר להישאר אדיש אליהן.

בעבר היו בבעלותו של אלהרר שלוש מסעדות בתל אביב. פתח בחיפה בית אוכל לשקשוקה[1]. לאלהרר ארבעה ילדים וארבעה נכדים.

תיאטרון עריכה

אלהרר החל את דרכו בתחום המשחק בשנת 1968, בתיאטרון הקאמרי, שם שיחק בהצגות שונות, וביניהן בוסתן ספרדי, אלף לילה ולילה, הרפתקאה בקרקס, המטאור, הנסיכה והרועה ואנריקו. בשנת 2001 הועלה על בימת הבימה מחזה שעיבד בשם "אהבה בתענוגים". בשנת 1997 החל להעלות מופע בתיאטרון הבימה, שנקרא שירים וסיפורים. בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת העלה ברחבי הארץ מופע בשם: "דודו אלהרר מספר ושר". זהו ערב של סיפורים על הפולקלור הערבי, ספורי בדואים, סיפורי שוק, ירושלים וחוכמת חיים.

"נחמה פורתא" הוא מופע מוזיקלי משותף לדודו אלהרר ולמוזיקאי רונן לן-רידר, שהושק לראשונה ב-2016 במסגרת "פסטיבל צלילים וסיפורים בגליל התחתון". את המופע מלווים שלושה נגנים – טל פדר בקונטרבס וגיטרה בס, עמית לורבר בתופים וכלי הקשה ועמירם גרנות בסקסופונים וחליל. במופע, מספר אלהרר סיפורים שונים מזווית אישית על אמנים והפקות שעל הפקתם הוא חתום כמפיק, וכן ממופעים בהם היה שותף כשחקן ומספר סיפורים. בין הסיפורים מבצעים אלהרר ורונן לן-רידר ביחד עם הקהל משיריהם הגדולים של האמנים נעמי שמר, יוסי בנאי, יהורם גאון, שלמה בר, הדודאים, גידי גוב, יוני רכטר ועוד. שירי המופע מוקלטים באולפן המוזיקה של שי אבן במושב שדה יעקב.

מוזיקה עריכה

בשנת 1970 הקליט את שירו הראשון, "מעין אחרית הימים" (מילים: יהודה עמיחי, לחן: דני ליטני), שהיה מחלוצי גל ביצוע שירי משוררים, באותה שנה היה גם הראשון שהקליט את "אגדת דשא" של מאיר אריאל ושלום חנוך. בשנת 1974 הופיע עם הגיטריסט יוסי פיאמנטה, בשילוב של רוק ומוזיקה מזרחית, וב-1975 הופיע עם שלמה בר ויחזקאל מזגאוקר בהרכב בשם "טל ומטר". מכאן ואילך התמקד אלהרר בעיקר בהפקה, והפיק, בין השאר את אלבומה הראשון של להקת "הברירה הטבעית" שבמרכזה עמד שלמה בר, את אלבומו הראשון (1978) של גידי גוב, הפיק את אלבום ספר שירי הילדים "הכבש השישה עשר", אותו העלה כרעיון לתקליט לאחר הספר, וחיבר בין היוצרים יונתן גפן ויוני רכטר, כאשר יצא האלבום הפך לאחד מתקליטי הילדים המוצלחים ביותר. אלהרר הפיק את אלבום הבכורה של יוני רכטר, את אלבום המופע של רכטר ויהודית רביץ ("באופן קבוע וחד פעמי"), את אלבומה של להקת צליל מכוון, את האלבום "יוסי בנאי" של יוסי בנאי, את המופע והאלבום מתתיהו ואלכסנדר, את המופע של שושנה דמארי מ-1988, שסימן את שובה לבמה אחרי שנים ארוכות, ואת המופע של הפזמונאית נעמי שמר (2000). מאלבומי הסולו שלו: איזה יום יפה (1976), הקוסקוס והסרפן (1982), בשקט (1994), נחיתת אונס (1998). בשנת 2007 זכה אלהרר בפרס תמוז של תעשיית המוזיקה הישראלית על פועלו.

לקריירה המוזיקלית ארוכת השנים של דודו אלהרר יש ארבעה היבטים לפחות. הוא זמר מעולה הניחן בטעם משובח בבחירת שירים. הוא מפיק אלבומים ומופעים לאמנים אחרים, ומוכיח גם בתחום זה טוב טעם ומקוריות. הוא פעיל מאד מאחורי הקלעים של התעשייה והעשייה המוזיקלית בישראל, גם בקידום הזמר העברי המקורי (מזרחי וגם לא מזרחי) וגם יוזם ומסייע לקריירות של אמנים שונים, לרוב ללא פרסום.

ב- 1984 הפיק את התקליט "בוא שיר עברי" שנועד להעלות את קרנו של הזמר העברי ובעקבותיו שימש כחבר ועדת המוזיקה בקול ישראל במשך שלוש שנים, ובסוף שנות התשעים ביצע תפקיד דומה למען הזמר המזרחי בגל"ץ. 

אלהרר ערך אסופה מקוונת של "מלחיני משוררים ישראלים" (2013-2017) באתר שירה ותרבות באינטרנט - אסופה נבחרת של מלחינים ישראלים מתחומי המוזיקה הקלה הפופולריים בישראל.

טלוויזיה, רדיו ועיתונות עריכה

פעילותו הטלוויזיונית הבולטת ביותר של אלהרר הייתה כאשר שימש אחד ממנחי תוכנית הילדים "טלפלא" בשנים 1975–1978. אלהרר הופיע בשנות השבעים והשמונים פעמים רבות הופעות מזדמנות בערבי זמר שהוקלטו לשידור טלוויזיוני.

אלהרר הגיש בשנים 1998–2008 את התוכנית "הפוגה" בגלי צה"ל, שכוונה "להכניס את המאזינים לאווירת שבת באמצעות קטעי מוזיקה, שירה, ותכנים רגועים המתאימים למשפחה כולה".[2] עם הזמן לבשה התוכנית אופי פוליטי יותר, ובשנת 2008 בוטלה. בתוכנית האחרונה תקף אלהרר בחריפות את מפקד גלי צה"ל החדש, יצחק טוניק, על החלטתו זו, שהוצגה כחלק ממגמה לצמצם את מספר תוכניות האקטואליה בגלי צה"ל. אלהרר עתר לבג"ץ נגד ההחלטה וטען כי הפסקת שידורה של תוכניתו היה קשור בעמדותיו הפוליטיות ה"יהודיות-ציוניות", כהגדרתו, אך עתירתו נדחתה, כאשר השופטים אינם מוצאים פסול בשיקול דעתם או באופן פעולתם של מפקדי גלי צה"ל.[2]

ב-26 בספטמבר 2019 עלתה לשידור סדרת הטלוויזיה "חמישים" בהשתתפותו.

השקפותיו הפוליטיות עריכה

אלהרר מופיע באירועים של גופים המזוהים עם הימין, וכותב מדי שלושה שבועות בעיתון הדתי בשבע. אלהרר התבטא בחריפות כנגד אנשי שמאל[3]. בערב יום השואה בשנת 2012 פרסם בעמוד הפייסבוק שלו תפילה נגד פעילי ותומכי השמאל הישראלים העושים שימוש בסמלים נאציים, שהאלוהים יטעים אותם טעמים במחנות ההשמדה הנאציים[4]. בינואר 2018 אמר דודו אלהרר בתוכנית הרדיו של שי גולדשטיין ולאה לב, שהוא "מקווה לשבת על הגג בטרבלינקה ולראות את עמוס עוז מתפוגג בעשן הארובות"[5], ובהמשך התנצל על דבריו[6].

באוגוסט 2017 הודיע אלהרר על עזיבתו את הליכוד והתפקדותו למפלגת זהות בראשות משה פייגלין.

בראיון בשנת 2019 טען אלהרר כי "הייתי חביב הברנז'ה והנה אני נשכח... כשאתה אומר משהו שלא אוהבים לשמוע גודעים לך את מטה לחמך"[7]

פעילות ציבורית עריכה

אלהרר פעל בהתנדבות בתחומים שונים למען הקהילה. היה חבר הנהלת "אנוש" למען נפגעי נפש וכיהן כיו"ר אגודת בית החולים לחולי נפש בבאר יעקב. סייע גם בתמיכה במשפחות שכולות, נפגעי סמים ואסירים. ב-1980 ייסד את עמותת לה"ב (למען האסיר בישראל) וארגן פעילויות חברתיות מגוונות לאסירים.

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים שהפיק עריכה

אלבומי סולו עריכה

  • איזה יום יפה (1976)
  • הקוסקוס והסרפן (1982)
  • בשקט (1994)
  • נחיתת אונס (1998)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בועז כהן, "הוא יביא 15 מנדטים, תרשום את זה", באתר כלבו – חיפה והצפון, 22 באוגוסט 2017
  2. ^ 1 2 בג"ץ 8707/08 דוד אלהרר נ' יצחק טוניק, ניתן ב־30 ביוני 2010
  3. ^ באוקטובר 2009 אמר אלהרר בראיון רדיופוני כי יש לגזור עונש מוות על יוסי ביילין, זאב שטרנהל וגדעון לוי, לפי לשון החוק כנגד בגידה. שירות הארץ, השדרן דודו אלהרר: לגזור מיתה על ביילין, פרופ' שטרנהל וגדעון לוי, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2009.
  4. ^ שגיא בן נון, דודו אלהרר: "השמאל הישראלי הוא אנטישמי מורעל", באתר nrg‏, 18 באפריל 2012.
  5. ^ רז ישראלי, דודו אלהרר: "רוצה לראות את עמוס עוז נשרף", באתר ישראל היום, 24 בינואר 2018.
  6. ^ ערן סויסה, דודו אלהרר התנצל על דבריו נגד עמוס עוז | ישראל היום, באתר ישראל היום, 29 בינואר 2018 14:27. מעריב אונליין, ‏"היה עלי לנהוג אחרת": דודו אלהרר התנצל בפני עמוס עוז, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2018
  7. ^ https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=HIIIGJ&c41t4nzVQ=FJE
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דודו_אלהרר&oldid=37774596"