דוד שלוש

רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה

הרב דוד חיים שלוש (י' בטבת ה'תר"ף,[1] 1 בינואר 1920 - 8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו) היה רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה, מחברם של ספרים רבים בהלכה ובמקרא.

הרב דוד שלוש
הרב דוד שלוש
הרב דוד שלוש
לידה 1 בינואר 1920
י' בטבת תר"פ
מרוקו
פטירה 8 ביוני 2016 (בגיל 96)
ב' בסיוון ה'תשע"ו
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 8 ביוני 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים רב עיר עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו הרב יהודה שלוש, הרב משה אלחרר
חיבוריו בני עמי, חמדה גנוזה, אור חדש, ועוד
אב יוסף שלוש עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מרים, אשת הרב דוד דיין, הרב יהודה שלוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד במרוקו, לרבי יוסף שלוש בעת שזה שהה שם כשד"ר מטעם עדת המערבים בירושלים, ונקרא על שם סבו, רבי דוד שלוש, שכיהן כראש ישיבה במרקש. בהיותו בגיל שנה סיים אביו את שליחותו וחזר לארץ עם משפחתו לביתם שבעיר העתיקה, שם שימש בתפקיד האב"ד ומראשי הקהל בעיר. אמו למדה במחזורים הראשונים של בית הספר אוולינה דה רוטשילד. אחיו הצעיר היה הרב אברהם שלוש, רבה של העיר כפר סבא. אחותו אביגיל הייתה נשואה לרב נסים עזראן ובתה צביה נישאה לרב מרדכי אליהו. הוא נשא את דינה, בתו של הרב מאיר ועקנין שהיה אב"ד טבריה.

הרב שלוש למד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, לצד הרבנים עובדיה יוסף, חיים דוד הלוי (לימים מחותנו), ציון לוי ובן ציון אבא שאול. הרבנים שהשפיעו עליו במיוחד היו, אביו, הרב עזרא עטיה והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.[2]

בשנת 1947 התמנה לרב שכונת רוממה בירושלים. בשנת 1950 נשלח הרב שלוש לצרפת להיות רבם של מחנות העולים, לטפל בבעיות הלכתיות ולהדריכם לעלות לארץ ישראל. בשובו ארצה חזר לכהן כרב שכונת רוממה.

בשנת תשי"ג נשלח על ידי הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לשמש כרבה הראשי של העיר נתניה. הוא נבחר לתפקיד ושימש כרבה של העיר עד יום פטירתו.

בשנת ה'תשל"ח, התמודד מול הרב שלום משאש על משרת הרב הראשי לירושלים, והפסיד בהתמודדות זו. בשנת ה'תש"ם היה מועמד לאחד מחמשת המושבים הספרדיים של מועצת הרבנות הראשית, אך הגיע למקום השישי ולא נבחר.[3] בשנת ה'תשמ"ג עם היבחרו של הרב מרדכי אליהו לרב ראשי לישראל, נכנס הרב שלוש למועצת הרבנות הראשית. כעשר שנים היה חבר במועצת הרבנות הראשית והשפיע מאוד בעניינים הלכתיים בעת ההיא. באמצע שנות ה-80 פרסם את גישתו המקלה יחסית לעולים מאתיופיה, הפוטרת אותם מהליך גיור לחומרא כי הם יהודים במקורם. למרות מאבקו לקבלת החלטה ברוח זו, מועצת הרבנות הראשית התנגדה לכך, אך אישרה לו לערוך רישום נפרד עבורם בנתניה. הרב שלוש בנה אילן יוחסין של כל המשפחות המיוחסות על פי עדויות הקסים, ומאז ועד היום משמש אילן זה לבדיקת יהדותה של קהילה זו.

הרב שלוש כיהן כרב בית הכנסת "זכור לדוד" (הקרוי על שם סבו שהיה ראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו), שבמרכז נתניה.

הוא נפטר ב-8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הרבנים, לצד אביו.

בנו, הרב יהודה שלוש, מכהן כרב מזרח נתניה; בנו, הרב יוסף יצחק שלוש מכהן כרב אזורי בדרום השרון וכיושב ראש ארגון הרבנים האזוריים (והחל מ-ט' באדר ה'תשפ"ג מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית). חתנו, הרב דוד דיין, שימש רבה הראשי של צפת. נכדתו זיוה, בתו של הרב דיין, נשואה לרב צבי קוסטינר.

דרכו ההלכתית עריכה

במהלך השנים חיבר הרב שלושה ספרי פסיקה ופרשנות רבים, בהם נודע בשל גישתו החדשנית. בדרכו ההלכתית הרב שלוש פסק לעיתים גם כדעת יחידים, בסוגיות שלסברתו היה נכון יותר להכריע כדעתם.

דרך לימודו באה לידי ביטוי בין היתר בסוגיות שדן בהם בספריו. בספרו "בני עמי" דן בסוגיות משפחה, והתיר לקראים להתחתן עם יהודיות רבניות. כתב ארוכות בענייני חשמל בשבת ויום טוב כשלדעתו יש להתיר להדליק חשמל ביום טוב.[4] כמו כן התיר להדליק גפרורים ביום טוב והחזיק בפסיקת הכרם חמר ובמנהגם של חלק מיוצאי מרוקו.

הוא דן בשאלת קיום השבת בחלל וכתב בנושא זה מאמר ששימש את אילן רמון בעת טיסתו במעבורת החלל קולומביה,[דרוש מקור] ולצורך כך דן בנושא קו התאריך בהלכה.

הוא דן רבות גם בנושא העלייה להר הבית והתיר לעלות להר במקומות מסוימים, ואף עלה עם בניו להר. נושאים חשובים נוספים בהם עסק היו אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים וברכת שהחיינו בהם. כמו כן עסק בקביעת רגע המוות, קבורה בקומות ועוד מאות שאלות בנושאים רבים שמופיעים בספר השו"ת שלו "חמדה גנוזה" המופיע בשלשה חלקים בכל חלקי השולחן ערוך.

בנוסף כתב פירוש לחמשה חומשי תורה בשם "אור חדש", המנתח כל מילה לשורשה. שורש בן שלש אותיות, וליסודה יסוד בן שתי אותיות, בכך הוא משייך קבוצה גדולה של שורשים ליסוד וענף אחד ומסתייע בכך בפירוש הפסוק. לכל פסוק הוא מביא פירוש מקורי לאחר ניתוח הפירושים הקיימים והקשיים שבהם. בנוסף, ועל פי אותו עקרון, כתב פירוש מקורי לתהילים, להגדה של פסח, למגילת אסתר, דרשות למועדי השנה, ולפרקי אבות.

עסק בביאור נוסחאות וקטעי תפילות שאינם מבוארים. את ביאורו הוציא לאור בסידור תפילה "תהילה לדוד", הכולל ביאורים לתפילות ימות השנה, שבתות, מועדי השנה וימים נוראים.

הרב שלוש דגל בשמירה על המסורות והמנהגים של כל עדה ועדה, ואף ביסס וחיזק את מנהגי עדת מרוקו שהוא נמנה עליה. לנושאים אלה הקדיש חלקים נרחבים מספריו "חמדה גנוזה", שם הוא הרבה להתווכח עם הרב עובדיה יוסף שסבר כי על הספרדים לשנות את מנהגיהם הקדומים ולהתאימם לכדי פסיקה אחידה. אולם כאשר הסיק שהמנהג הוא מנהג טעות פסק אחרת, לדוג' פסק שבהגיית ברכת "בורא פרי הגפן" יש לנקד ולהגות גָפן.

כתב מחקר[5] על דרכי השתלשלות הפסיקה ההלכתית, תוך כללי פסיקה העולים ממחקרו. במחקרו זה הוא מפקפק בין השאר בקבלת הספרדים את פסיקותיו של בעל שולחן ערוך, וסבר כי תלמיד חכם אמיתי, רשאי לחלוק על פסקי השולחן ערוך.[6]

ספריו עריכה

אילן יוחסין עריכה

 
 
 
ר' יחיא בן-שלוש
 
 
 
 
 
 
הרב דוד שלוש (מרקש)
 
 
 
סולטנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סעדה
 
הרב יוסף שלוש
 
דדה
 
הרב יעיש נגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דוד שלושהרב אברהם שלושאביגיל
 
הרב נסים דוד עזראן
 
 
 
 
 
 
הרב מרדכי אליהו
 
הרבנית צביה אליהו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה בן אליהוהרב שמואל אליהוהרב יוסף אליהומירב עמור
 


לקריאה נוספת עריכה

הרב יוסף שלוש, הרב שלמה מייארה, אמת לדוד, פתח תקווה, תשע"ז.

הרב יהודה שלוש, הרב יהודה אדרי, זכור לדוד, נתניה, תשע"ט.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוד שלוש בוויקישיתוף

בעקבות מותו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כך לפי מספר אתרי חדשות. ייתכן כי תאריך זה אינו התאריך המדויק.
  2. ^ הרב שלוש מספר על מורו ורבו הרב עוזיאל - זצוק"ל
  3. ^ ילקוט פרסומים מס' 2660; התשמ"א עמ' 69, י"ד בתשרי התשמ"א 24.9.1980
  4. ^ עיינו בספרו חמדה גנוזה חלק א' או"ח ה' - ו'.
  5. ^ ראו בשער הספר 'חמדה גנוזה' שכך קרא לזה המחבר.
  6. ^ שו"ת חמדה גנוזה ח"א, סימן כג, ס"ק סא