דומיניק ז'אן לארה
דומיניק ז'אן לארֵה (בצרפתית: Dominique-Jean Larrey; 8 ביולי 1766 – 25 ביולי 1842) היה מנתח צרפתי בצבאו של נפוליאון בונפרטה, שתרם רבות לפיתוח הרפואה הצבאית.
 | |
| דיוקן מאת אן-לואי ז'ירודה דה רוסי-טריוזון, מוזיאון הלובר | |
| לידה |
8 ביולי 1766 Beaudéan, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1842 (בגיל 76) ליון, צרפת |
| ענף מדעי |
כירורגיה |
| מקום קבורה |
Vault of Governors |
| מקום לימודים |
Brest School of Naval Medicine |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Marie-Élisabeth Laville-Leroux |
| צאצאים |
Félix Hippolyte Larrey |
| תרומות עיקריות | |
| חתימה |
.jpg) |
  | |
חייו עריכה
לארה נולד בכפר בודאן שבהרי הפירינאים להורים בורגנים. הוא גדל בבורדו, והתייתם מהוריו בגיל 13. לאחר מות הוריו התחנך אצל דודו, אלכסיס, מנתח בכיר בעיר טולוז. לאחר ששימש שוליה במשך שש שנים, נסע לפריז ללמוד אצל הרופא פייר-ז'וזף דסו, שהיה המנתח הראשי באוטל דיו, בית החולים המרכזי והוותיק ביותר בפריז.
לארה היה המנתח הבכיר בצבאו של נפוליאון בונפרטה. בתקופת שירותו, מ-1797 עד 1815, הוא פיתח את השיטה המודרנית לכירורגיה צבאית ויזם הקמתם של בתי חולים שדה ומערכת של אמבולנסים צבאיים, שהוסבו לצורך כך מכלי רכב מלחמתיים. כמו כן, הוא קבע את כללי המיון (טריאז') של הפצועים בקרב, לפיהם הפצועים טופלו לפי חומרת פציעתם ודחיפותה, ללא קשר לדרגתם או אזרחותם. חיילי אויב גם כן טופלו, במקביל לחיילים הצרפתים או בני בריתם.
לארה היה מהאנשים האהובים על נפוליאון, אשר אף אמר עליו: "אם הצבא אי פעם יקים אנדרטה להביע את תודתו, הוא צריך לעשות זאת לכבוד לארה". הוא העניק ללארה את התואר ברון בשנת 1809 בשדה הקרב של וגראם. בשנת 1811 עמד לארה בראשו של צוות כירורגי אשר ביצע כריתת שד ללא הרדמה בפרנסס ברני בפריז. תיאורה את הניתוח שופך אור על יחסי רופא-מטופל במאה ה-19 ועל שיטות ניתוח מוקדמות בבית החולה.
בקרב ווטרלו ב-1815 הורה הדוכס מוולינגטון לחייליו לא לירות בכיוונו של לארה על מנת "לתת לאיש האמיץ הזה זמן לאסוף את הפצועים", והצדיע "לאומץ לבו ולמסירותו בעידן שכבר איננו שלנו". באותו קרב נשבה לארה בידי הפרוסים ונדון למוות. אולם, הוא זוהה על ידי אחד מהמנתחים הגרמנים, שביקש לחוס על חייו. ייתכן שמשום שלארה הציל את חייו של בנו של גבהרט לברכט פון בליכר כשהיה פצוע ונשבה בידי הצרפתים, הוא נחון ונלקח לצרפת תחת ליווי. את שארית חייו הקדיש לכתיבה ולעבודה כרופא אזרחי. הוא מת ב-1842 בליון.
לארה נחשב לאבי הכירורגיה הצבאית המודרנית, וכתביו, שתורגמו לשפות רבות, הם עדיין מקורות בעלי ערך בתחום הרפואה והכירורגיה.
קישורים חיצוניים עריכה
- דומיניק ז'אן לארה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דומיניק ז'אן לארה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)