דומיניק רושטו
דומיניק רושטו (בצרפתית: Dominique Rocheteau; נולד ב-14 בינואר 1955) הוא כדורגלן עבר צרפתי ששיחק בעמדת הקיצוני הימני, וכיום ראש ועדת האתיקה של התאחדות הכדורגל הצרפתית.
 | ||||
| רושטו, 1979 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
14 בינואר 1955 (בן 69) סאנט, השראנט הימי שבצרפת | |||
| שם מלא | דומיניק רושטו | |||
| גובה | 1.77 מטר | |||
| עמדה | קיצוני ימני | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
רושטו שיחק וזכה בתארים במדי סנט אטיין ופריז סן-ז'רמן, בטרם פרש ממשחק במדי טולוז. הוא הוביל את טבלת הכובשים של פריז סן-ז'רמן במשך שנים ארוכות, וכיום הוא שלישי אחרי פאולטה וזלאטן איברהימוביץ'.
לזכותו 49 הופעות ו-15 שערים במדי נבחרת צרפת, במדיה זכה ביורו 1984. כמו כן, הוא ייצג את נבחרתו בשלושה טורנירי מונדיאל, בהם מונדיאל 1986 בו סיימה צרפת במקום השלישי.
קריירת משחק עריכה
רושטו החל את קריירת המשחק המקצוענית במדי סנט אטיין, אליה הצטרף ב-1972, כשהיה בן 17, ורשם את הופעת הבכורה שלו במהלך עונת 1972/1973. במהלך שתי העונות הבאות היה שותף לשתי זכיותיה של הקבוצה בדאבל המקומי, כשרשם הופעות ספורות במסגרת הליגה והגביע.
בעונת 1975/1976, בה זכה עם סנט אטיין באליפות השלישית ברציפות, היה רושטו לראשונה בקריירה לשחקן משמעותי בקבוצתו. הוא שותף ב-22 משחקי ליגה, בהם כבש 11 שערים. באותה עונה סייע לקבוצתו להעפיל עד לגמר גביע אירופה לאלופות, כשבמהלך הטורניר האירופי כבש שלושה שערים, בהם שער בהארכה מול דינמו קייב ברבע הגמר שהבטיח את העפלת הקבוצה לשלב הבא. רושטו נאלץ לפתוח על הספסל במשחק הגמר מול באיירן מינכן, ועלה כמחליף לשמונה דקות בלבד בסיום המשחק, בו הפסידה סנט אטיין 1-0.
בעונת 1976/1977 זכה רושטו בפעם האחרונה בתואר עם סנט אטיין, לאחר שהאחרונה זכתה בגביע הצרפתי. רושטו, כמו הקבוצה, לא הצליח לשחזר את ההצלחה מהעונות הקודמות וכבש שלושה שערים בלבד במהלך העונה. בעונת 1978/1979 רשם רושטו את עונת השיא שלו בקריירה מבחינת שערים, כשהוביל את התקפת קבוצתו עם 21 שערי ליגה, אך עונה אחר כך, על אף פתיחת עונה מוצלחת, התקשה לשחזר את יכולתו עקב מספר פציעות אותן חווה. בסיום העונה, ולאחר שמונה עונות בקבוצה הבוגרת של סנט אטיין, החליט רושטו לעזוב את הקבוצה.
רושטו הצטרף לפריז סן-ז'רמן בעונת 1980/1981. בקבוצתו החדשה הוא זכה לשחק בעמדת החלוץ המרכזי, ולא כקיצוני ימני כפי ששיחק בסנט אטיין. למרות שינוי העמדה, שמר רושטו על תכונותיו כשחקן אגף, כשהעדיף להתחיל את ההתקפות ולהשתמש ביכולות הכדרור והמסירה הגבוהות שלו, ובתנועה בלתי פוסקת על המגרש. עם זאת, רושטו היה מועד לפציעות לעיתים קרובות, מה שהפריע לו לשמור על יכולת אחידה בהתקפת הקבוצה. עונת הבכורה של רושטו בפריז הייתה מוצלחת באופן אישי, כשהיה שותף ל-37 משחקי ליגה, בהם כבש 16 שערים. עונה אחר כך, בעונת 1981/1982, זכה רושטו עם קבוצתו בגביע הצרפתי לאחר משחק גמר דרמטי מול קבוצתו לשעבר, סנט אטיין. מישל פלאטיני, שחקנה של סנט אטיין, כבש צמד במשחק, כולל שער שהעלה את סנט אטיין ליתרון 2-1 בתוך ההארכה. רושטו, שעלה בהרכב פריז, כבש בדקה האחרונה של ההארכה את שער השוויון שקבע 2-2, ואף כבש את הבעיטה השלישית בדו-קרב בעיטות עונשין שהכריע את המשחק לטובתה של סנט אטיין. רושטו היה מהבולטים בזכיית הקבוצה בגביע, כשכבש שישה שערים בשמונה משחקים בטורניר. עונה אחר כך שמרה פריז על התואר, כשגברה בגמר 3-2 על נאנט. רושטו פתח בהרכב, אך לא כבש במשחק הגמר.
בעונת 1984/1985 סבלה פריז מעונת נפל שהסתיימה במקום ה-13 בלבד בליגה, על אף 15 השערים שכבש רושטו באותה עונה. בעקבות כך הגיע למועדון המאמן ז'ראר הוייה, שעונה אחת בלבד אחר כך הוביל את פריז לזכייה באליפות צרפת, הרביעית בקריירה של רושטו. רושטו היה השחקן הבולט בהתקפת הקבוצה, לאחר שכבש 19 שערי ליגה שהקנו לו את תואר סגן מלך השערים של הליגה כולה. לאחר עונה אחת נוספת בה שוב הפגין חוסר יציבות, ובתום שבע עונות במדי פריז סן-ז'רמן, עזב רושטו את הקבוצה כמלך שעריה בכל הזמנים, שיא שהחזיק זמן רב עד שנשבר על ידי פאולטה, ומאוחר יותר על ידי זלאטן איברהימוביץ'.
לקראת עונת 1987/1988 הצטרף לטולוז, אותה אימן חברו לשעבר לסנט אטיין, ז'אק סנטיני. בתום שתי עונות כשחקן הרכב בקבוצה, פרש רושטו ממשחק פעיל בגיל 34.
נבחרת צרפת עריכה
רושטו החל את דרכו בנבחרת צרפת תחת המאמן סטפן קובאקס בגיל 20 בלבד, כשערך את הופעת הבכורה שלו ב-3 בספטמבר 1975 בניצחון 3-0 במשחק ידידות מול איסלנד.
כישלונה של צרפת להעפיל ממוקדמות יורו 1976 הביא לשינויי מאמנים בנבחרת, ובמקומו של קובאקס הגיע לנבחרת מישל הידלגו. תחת הידלגו היה לרושטו חלק חשוב בהעפלה ממוקדמות מונדיאל 1978, כשכבש את השער הראשון בניצחון 3-1 במשחק המכריע מול בולגריה. רושטו זומן לסגל צרפת לקראת מונדיאל 1978, אך לא שותף במשחקה הראשון בטורניר, בו הפסידה 2-1 לאיטליה. רושטו חזר להרכב הנבחרת משחק אחד אחר כך, אך צרפת רשמה הפסד שני באותה התוצאה, 2-1 לארגנטינה. במשחק האחרון של צרפת בשלב הבתים, מול הונגריה, כבש רושטו בדקה ה-42 את השער שקבע את תוצאת המשחק, 3-1 לצרפת, שעל אף הניצחון סיימה את דרכה לאחר שלב הבתים.
רושטו זומן על ידי הידלגו גם לסגל צרפת למונדיאל 1982. רושטו פתח בהרכב במשחק הראשון של צרפת בטורניר, בו הפסידה 3-1 לאנגליה, אך הוחלף בדקה ה-70 ולא שב לשחק עוד בשלב הבתים הראשון. צרפת העפילה לשלב הבא מהמקום השני בטבלת הבית, ופתחה את שלב הבתים השני מול אוסטריה. לאחר שני משחקים בהם לא שותף, חזר רושטו לשחק כשהחליף בדקה ה-15 את ברנאר לקומב שנפצע. רושטו חזר להרכב הפותח מול צפון אירלנד, וכבש צמד שערים בדרך לניצחון 4-1 ולהעפלה לחצי הגמר. בשלב זה פגשה צרפת את גרמניה המערבית, ובתום משחק דרמטי שהסתיים בשוויון 3-3 לאחר הארכה, נוצחה צרפת בדו-קרב בעיטות עונשין. רושטו בעט וכבש את הפנדל השלישי של קבוצתו. רושטו לא שותף במשחק על המקום השלישי בו הפסידה צרפת לפולין, וסיים את הטורניר עם ארבע הופעות בסך הכול, שלוש מהן בהרכב, ושני שערים.
רושטו זומן לסגל של הידלגו לקראת יורו 1984 הביתי והיה שותף לזכייתה הראשונה בתולדות צרפת באליפות אירופה, על אף שלא זכה לדקות משחק רבות בטורניר. הוא עלה כמחליף במשחקה השני של צרפת בשלב הבתים, בו גברה 5-0 על בלגיה, ופתח בהרכב משחק אחר כך מול יוגוסלביה, אך הוחלף במחצית במצב של 1-0 ליוגוסלביה. היו אלו הדקות האחרונות שלא רושטו בטורניר, ובלעדיו המשיכה צרפת לניצחון 3-2, ולניצחונות בחצי הגמר מול פורטוגל ובגמר מול ספרד.
רושטו זומן על ידי מאמן הנבחרת החדש, הנרי מישל, לטורניר שלישי ברציפות, מונדיאל 1986 במקסיקו. לאחר שפתח בהרכב והוחלף במהלך המחצית השנייה של משחק הפתיחה של צרפת, בו גברה 1-0 על קנדה, לא שותף רושטו בשוויון 1-1 מול ברית המועצות. הוא חזר לשחק במשחקה השלישי של צרפת בשלב הבתים, כשעלה מהספסל בדקה ה-60 מול הונגריה, ו-25 דקות אחר כך כבש את השער שקבע את תוצאת המשחק, 3-0 לצרפת. בשמינית הגמר מול איטליה שב רושטו להרכב לראשונה מאז משחק הפתיחה, ושמר על מקומו בהרכב גם מול ברזיל ברבע הגמר, עד שהוחלף במהלך ההארכה. צרפת ניצחה לבסוף בדו-קרב פנדלים, אך היה זה משחקו האחרון של רושטו בטורניר, לאחר שלא שותף בהפסד לגרמניה בחצי הגמר, ובניצחון על בלגיה במשחק על המקום השלישי.
לאחר טורניר המונדיאל, סיים רושטו את דרכו בנבחרת. לזכותו 49 הופעות בינלאומיות, בהן כבש 15 שערים.
לזכותו של רושטו גם שתי הופעות במשחקי צדקה מטעם פיפ"א. הוא שיחק במדי נבחרת "שאר העולם", לצדם של פרנץ בקנבאואר, קווין קיגן, מריו קמפס, פליקס מגאת ועוד, וכבש שער אחד במשחק מול ניו יורק קוסמוס למען המאבק בסרטן. שנתיים אחר כך היה שותף למשחק צדקה נוסף מטעם פיפ"א במדי נבחרת אירופה מול נבחרת אמריקה, לטובת ארגון UNICEF.
לאחר הפרישה עריכה
לאחר הפרישה ממשחק, שמר רושטו על קשר עם עולם הכדורגל. הוא ניסה את דרכו כסוכן שחקנים בשיתוף עם דויד ז'ינולה, אך העסק לא צלח בשל חילוקי דעות בין השניים. הוא הקים אקדמיה לכדורגל לילדים ונערים בהו צ'י מין סיטי, וייטנאם ושימש כיועץ בהתנדבות במקום.
ב-29 ביוני 2010 חזר רושטו לסנט אטיין, מועדון נעוריו, כיועץ להנהלה. שנה וחצי אחר כך, ב-28 בדצמבר 2011, התמנה לתפקיד המנהל הספורטיבי במועדון. במקביל, משמש רושטו כראש ועדת האתיקה בהתאחדות הכדורגל הצרפתית.
תארים עריכה
- אליפות צרפת: 1985/1986
- הגביע הצרפתי (2): 1981/1982, 1982/1983
- אליפות אירופה: 1984
- גביע העולם: 1986 (מקום שלישי)
- גביע ארטמיו פרנקי: 1985
סטטיסטיקות עריכה
מועדונים עריכה
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | סך הכול | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1972/1973 | סנט אטיין |  ליגת העל הצרפתית |
2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| 1973/1974 | 4 | 0 | 2 | 1 | 0 | 0 | 6 | 1 | ||
| 1974/1975 | 4 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 5 | 0 | ||
| 1975/1976 | 22 | 11 | 1 | 0 | 8 | 3 | 31 | 14 | ||
| 1976/1977 | 27 | 3 | 7 | 0 | 6 | 0 | 40 | 3 | ||
| 1977/1978 | 26 | 5 | 1 | 0 | 2 | 0 | 29 | 5 | ||
| 1978/1979 | 37 | 21 | 5 | 0 | 0 | 0 | 42 | 21 | ||
| 1979/1980 | 31 | 11 | 6 | 1 | 5 | 0 | 42 | 12 | ||
| 1980/1981 | פריז סן-ז'רמן | ליגת העל הצרפתית |
37 | 16 | 3 | 2 | 0 | 0 | 40 | 18 |
| 1981/1982 | 22 | 10 | 8 | 6 | 0 | 0 | 30 | 16 | ||
| 1982/1983 | 26 | 11 | 9 | 3 | 3 | 0 | 38 | 14 | ||
| 1983/1984 | 30 | 9 | 1 | 0 | 3 | 0 | 34 | 9 | ||
| 1984/1985 | 31 | 15 | 10 | 2 | 3 | 3 | 44 | 20 | ||
| 1985/1986 | 35 | 19 | 7 | 1 | 0 | 0 | 42 | 20 | ||
| 1986/1987 | 23 | 3 | 1 | 0 | 2 | 0 | 26 | 3 | ||
| 1987/1988 | טולוז | ליגת העל הצרפתית |
26 | 4 | 4 | 1 | 4 | 2 | 34 | 7 |
| 1988/1989 | 34 | 7 | 2 | 0 | 0 | 0 | 36 | 7 | ||
| סך הכול בקריירה | 417 | 145 | 68 | 17 | 36 | 9 | 521 | 171 | ||
נבחרת לאומית עריכה
| נבחרת צרפת | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1975 | 3 | 0 |
| 1976 | 2 | 0 |
| 1977 | 4 | 2 |
| 1978 | 5 | 1 |
| 1979 | 2 | 0 |
| 1980 | 2 | 0 |
| 1981 | 4 | 1 |
| 1982 | 6 | 2 |
| 1983 | 6 | 3 |
| 1984 | 5 | 1 |
| 1985 | 4 | 4 |
| 1986 | 6 | 1 |
| סה"כ | 49 | 15 |
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל השחקן באתר התאחדות הכדורגל הצרפתית
| נבחרת צרפת – מונדיאל 1978 | ||
|---|---|---|
|
1 בראטלי • 2 בטיסטון • 3 בוסיס • 4 ז'נביון • 5 בראקי • 6 לופז • 7 ריו • 8 טרזור • 9 באת'ני • 10 ז'ילו • 11 מישל • 12 פאפי • 13 פטי • 14 ברדול • 15 פלאטיני • 16 דלז'ה • 17 לקומב • 18 רושטו • 19 סיקס • 20 רוייה • 21 ברטראן-דמאן • 22 דרופסי • מאמן: הידלגו |
| |
| נבחרת צרפת – מונדיאל 1982 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 בראטלי • 2 אמורוס • 3 בטיסטון • 4 בוסיס • 5 ז'נביון • 6 לופז • 7 מאהוט • 8 טרזור • 9 גנגיני • 10 פלאטיני • 11 ז'יראר • 12 ז'ירס • 13 לאריו • 14 טיגנה • 15 בלון • 16 קוריו • 17 לקומב • 18 רושטו • 19 סיקס • 20 סולר • 21 קסטנדה • 22 אטורי • מאמן: הידלגו |
| |
| נבחרת צרפת – יורו 1984 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 באטס • 2 אמורוס • 3 דומרג • 4 בוסיס • 5 בטיסטון • 6 פרננדס • 7 פררי • 8 בראבו • 9 גנגיני • 10 פלאטיני • 11 בלון • 12 ז'ירס • 13 סיקס • 14 טיגנה • 15 לה רו • 16 רושטו • 17 לקומב • 18 טוסו • 19 ברגרו • 20 רוסט • מאמן: הידלגו |
| |
| נבחרת צרפת – מונדיאל 1986 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 באטס • 2 אמורוס • 3 אייאש • 4 בטיסטון • 5 ביבאר • 6 בוסיס • 7 לה רו • 8 טוסו • 9 פרננדס • 10 פלאטיני • 11 פררי • 12 ז'ירס • 13 ז'נז'יני • 14 טיגנה • 15 ורקריס • 16 בלון • 17 פאפן • 18 רושטו • 19 סטופירה • 20 קסרב • 21 ברגרו • 22 רוסט • מאמן: מישל |
| |