דומניקו אלגרי
דומניקו אלגרי (איטלקית: Domenico Allegri; 1585 בקירוב - 5 בספטמבר 1629) היה מלחין וזמר איטלקי מן האסכולה הרומאית של ראשית תקופת הבארוק. הוא נולד ומת ברומא. דומניקו היה אחיו הצעיר של המלחין גרגוריו אלגרי, המפורסם ממנו).
 | |
| לידה |
1585 רומא, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
5 בספטמבר 1629 (בגיל 44 בערך) רומא, מדינת האפיפיור |
| מוקד פעילות |
מדינת האפיפיור |
| זרם |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אלגרי היה תלמיד פרטי של ג'ובאני ברנרדינו נאנינו, אחיו של ג'ובאני מריה נאנינו. עם דומניקו ואחיו גרגוריו למדו גם אנטוניו צ'יפרה ופאולו אגוסטיני. משנת 1594 ושר במקהלה של כנסיית סן לואיג'י דאי פרנצ'זי מאוקטובר 1595. בתקופה זו החל גם בלימודי הלחנה. הוא נשאר בסן לואיג'י עד מאי 1603, בהפסקה קצרה ב-ראשית 1602, כשקול הסופרן שלו התחלף. מאסטרו די קאפלה בכנסיית סנטה מריה מאג'ורה בסְפֶּלוֹ בסביבות השנים 09–1608 ובהמשך כיהן באותו תפקיד בכנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה ברומא, מספטמבר 1609 עד מרץ 1610 משם עבר אל בזיליקת סנטה מריה מג'ורה ברומא, שם עבד עד מותו. אלגרי נשא אישה ב-1616 והוליד 5 ילדים.[1]
דומניקו אלגרי נודע בעיקר כאחד הראשונים שכללו ליווי אינסטרומנטלי ספציפי ביצירות קודש ווקאליות קאמריות. רוב יצירותיו אבדו, אבל יצירה אחת ששרדה היא Modi quos expositis in choris משנת 1617, הכוללת קטעי סולו ודואטים ליווי של שני כינורות, לעיתים בתוספת עמעם, לתפקידים הקוליים. מוטט שלו מהווה דוגמה נאה לסגנון הרומאי. כרך מוטטים לשניים עד חמישה קולות משנת 1638 אבד, כנראה. לפי מינסטר, מגניפיקט מאת אלגרי כלול באופוס 11 של פביו קונסטנטיני, שנכתב בוונציה בשנת 1630.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ קולין טימס, "דומניקו אלגרי" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ גרוב
