דוסיסירן
דוסיסירן (שם מדעי: Dusisiren) הוא סוג נכחד של יונק ימי ממשפחת התחשיים, אשר חי בצפון האוקיינוס השקט לחופי אמריקה הצפונית וצפון אסיה. הוא חי במשך הנאוגן מאמצע תקופת המיוקן עד הפליוקן שלפני 16 עד 5 מיליון שנה מזמננו בקירוב.
 דוסיסירן
| |
|---|---|
איור אפשרי של דיסוסירן
| |
| תקופה | |
| אמצע מיוקן-פליוקן 16–5 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | תחשאים |
| משפחה: | תחשיים |
| סוג: | דוסיסירן |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Dusisirenקלוג, 1925 | |
| |
מאפיינים עריכה
הסוג דיסוסירן תואר למדע בשנת 1925 בידי החוקר קלוג (Kellogg) והוא כלל בתוכו ארבעה מינים. מבנה עצמותיו המאובנות של תחש קדום זה דמה לזה של תחש המשכן ושל קרובתו העתיקה והגדולה - פרת הים של שטלר שחיה בחבל קמצ'טקה ברוסיה עד העת האחרונה אז הוכחדה בידי האדם. הממצאים שלו התגלו בקליפורניה, רוסיה ונראה שגם בסנטה קרוס, ארגנטינה. הוא הגיע לאורך של ארבעה מטרים בקירוב.
תחש זה היה בעל מבנה עצמות נוקשה והוא התפתח מאבות ששכנו באזורי מנגרובים רדודים בדומה לתחשי הנהרות, אך הוא היגר צפונה לימים הסוערים והקרים של צפון האוקיינוס השקט, בהם היו שפע של אצות ומזון נוסף. כדי להתאים המבנה שלו היה בעל צלעות וחוליות צוואר רחבות עליהם בלטו שרירי חזה חזקים, אשר עזרו בתמרון ואיזון מהיר יותר בתנאים מים סוערים ועמוקים. כמו כן היה בעל סנפירים רחבים יותר והיה מהיר בהרבה מאבותיו שוכני המנגרובים. תחש זה ניזון בעיקר מצמחי מים ומאצות שהוא גירד עם לסתותיו השטוחות.
הוא עצמו נטרף כנראה בידי לווייתני שיניים גדולים ובידי כרישי ענק כמו המגלודון.
