דימונה

דימונה
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	בני ביטון
גובה ממוצע	‎463 מטר
תאריך ייסוד	1955
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	37,540 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	60
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.0% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.14 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	170 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	219
תחום שיפוט	220,520 דונם
- דירוג ארצי	24
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון הנגב רגילה) דימונה31°04′11″N 35°02′06″E / 31.0695916925518°N 35.0350106994734°E מפת __ דימונה; [‌למפה דינמית של צפון הנגב‌] מצפון: אזורים לא מוכרים; ממזרח: __ מועצה אזורית תמר; מדרום: __ מועצה אזורית רמת הנגב; ממערב: __ מועצה אזורית נווה מדבר
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	156
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4044
- דירוג ארצי	122
לאום ודת
	יהודים: 89.8%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.2%;
	יהודים: 89.8%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.2%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	8.7%
גילאי 5 - 9	8.4%
גילאי 10 - 14	7.4%
גילאי 15 - 19	7.5%
גילאי 20 - 29	14.6%
גילאי 30 - 44	18.8%
גילאי 45 - 59	16.6%
גילאי 60 - 64	4.9%
גילאי 65 ומעלה	13.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	24
– יסודיים	15
– על-יסודיים	17
תלמידים	6,848
– יסודי	3,629
– על-יסודי	3,219
מספר כיתות	312
ממוצע תלמידים לכיתה	22.2
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל דימונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	http://www.dimona.muni.il

דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל, והעיר הגדולה ביותר בשטחה השיפוטי בישראל (223 קמ"ר)^[6].

דימונה ממוקמת בנגב, 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. גובהה מעל פני הים 550 מ'. סמוך לה נמצאת הקריה למחקר גרעיני.

היסטוריה עריכה

דימונה הוקמה בספטמבר 1955 כאשר הובאו למקום 23 משפחות של עולים מצפון אפריקה^[7]. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים התיישבו בה גם עולים ממזרח אירופה. .

הדעות חלוקות באשר לזהותו של הוגה הרעיון להקים את העיר דימונה. לדברי שר הפיתוח דב יוסף בשנת 1953, בעת ביקורו במפעלי ים המלח, בילה כמה לילות במחנה העובדים במקום. התנאים לא היו אידיאליים, סיפר יוסף, שביקש למצוא לעובדים מקום יבש יותר לישון בו העובדים. כך, לטענתו, בא לעולם הרעיון להקים את דימונה. עם זאת, בכתבה שהתפרסמה כמה שנים לאחר מכן נטען כי את הקמת העיר הגתה דווקא גולדה מאיר.

שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א–כ"ב: ”(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה....”

היו שהתייחסו בפסימיות, לאפשרות להקים עיר בלב המדבר, וכינו את היישוב "דמיונה" או "דמעונה".

העיר הוקמה בסמוך למפעלי ים המלח, שהחלו לפעול כבר ב-1952. בסוף שנת 1958 נפתח בעיר מפעל הטקסטיל "כיתן". דימונה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969 - שנים של עלייה ניכרת מהודו, בעיקר מקהילת בני ישראל (הודו) לעיר.

לאחר צמצום הדרגתי של אוכלוסיית העיר, בשנות השבעים ובשנות התשעים התיישבו בה עולים מברית המועצות ומארצות אחרות.

בינואר 2014 פורסמה תוכנית להקמת מרכז תחבורתי חדש בעיר, ששטחו כ-2,500 מ"ר. התוכנית כללה גם העתקה של תחנת הרכבת דימונה לאזור הכניסה הדרומית לעיר כדי להקל על הגישה אליה.

בשנת 2016 חנכה קק"ל בעיר פארק המותאם לבעלי מוגבלויות ובו אגם מלאכותי בפארק בן-גוריון, הנקרא "אגם פרס" על-שם שמעון פרס במימון ידידי קק"ל הולנד^[8].

באוגוסט 2019 אושרה תוכנית המתאר של העיר, במסגרתה יוקמו כ-23,000 יח"ד,כ-1.5 מיליון מ"ר לשטחי מסחר ותעסוקה לתושבי העיר והאזור, סלילת כביש כניסה צפוני חדש ושיפור שירותי התחבורה הציבורית בעיר^[9].

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בדימונה 37,540 תושבים (מקום 60 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[10]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בדימונה, על פי נתוני הלמ"ס:

קהילת העבריים עריכה

ערך מורחב – העבריים מדימונה

בדימונה מתגוררים למעלה מ-2,500 בני קהילת העבריים, המכונה חבר משה. זוהי הקהילה הגדולה ביותר שלהם בישראל. העבריים בדימונה מתגוררים במרכז קליטה לשעבר ומקיימים קהילה שיתופית ומאוחדת.

הקהילה הוקמה בשנת 1969 כאשר תושביה החזיקו רק אשרות של תיירים, ללא כל מעמד של קבע. בשנת 1990 קיבלו חברי הקהילה מעמד של תושבים ארעיים. מעמד זה התיר להם ישיבה חוקית בארץ, אך לא נתן להם מעמד של קבע וגם לא אזרחות ישראלית. בשנת 2003 קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבי קבע.

קהילות נוספות של העבריים מתגוררות בערד ומצפה רמון הסמוכות וכן בטבריה.

כלכלה עריכה

באזור דימונה ממוקמים מספר מפעלי תעשייה גדולים, ובהם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, הקריה למחקר גרעיני, חיפה כימיקלים ומפעל סיליקט. אזורי התעשייה בדימונה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית גבוהה. בכניסה לעיר שוכן קניון פרץ סנטר המשתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר,

עם הקמת העיר הוקמו בדימונה שתי תשלובות טקסטיל גדולות^[11]. חברת "סיבי דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-1,750 עובדים^[12], וחברת "כיתן דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-2,000 עובדים. תשלובת "סיבי דימונה" נסגרה בתחילת 1997^[13], ו"כיתן" נסגרה סופית ב-2012, לאחר שנותרו בו 80 עובדים בלבד^[14].

בינואר 2007, נחנך קניון דימונה, שהוקם על חורבות מפעל "סיבי דימונה" (שנקרא "דימונה טקסטיל" בשנים האחרונות לקיומו)^[15].

בינואר 2018 החלו העבודות על הקמת מרכז מסחרי שנפתח בשנת 2021 ומאכלס מספר רב של חנויות^[16].

תחבורה עירונית ובינעירונית מרוכזת בתחנה מרכזית דימונה שממוקמת במרכז העיר.

תרבות וקהילה עריכה

בעיר מספר מוסדות תרבות וקהילה:

מרכז קהילתי (מתנ"ס) הפועל מאז 1971.
מרכז תרבות וחינוך לקהל הרחב עם פעילויות לבעלי צרכים מיוחדים בספרייה העירונית.
פרויקט להב"ה, מרכז מיחשוב חדיש המספק חוגים ופעילויות מחשב לילדים ולמבוגרים.
יעדים, מרכז הצעירים ופיתוח ההון האנושי בדימונה המקיים אירועי תרבות לצעירים.
מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה".
סינמטק הממוקם במתנ"ס.
קונסרבטוריון עירוני, בניהולה של אורלי חרותי. לקונסרבטוריון תזמורת נוער המייצגת את דימונה בישראל ומחוצה לה.
שני כפרי סטודנטים של עמותת איילים המקיימים פעילויות העשרה ותמיכה בקהילה
תיאטרון דימונה, שהוקם בשנת 2009 (עבר למבנה חדש בשכונת כובשי אילת ב-2011), פועל בשם "מעבדת תרבות", והוקם למען עידוד היצירה בפריפריה.

מספר פסטיבלים ואירועי תרבות מתקיימים בדימונה מדי שנה:

פסטיבל דימונה לתקשורת ולקולנוע צעיר – אירוע תקשורת וקולנוע לנוער הנמשך שלושה ימים.
כנס דימונה לתקשורת – כנס יומי המתקיים מדי שנה ומעלה לדיון נושאי תקשורת וחברה.
פסטיבל המחול והפולקלור הבינלאומי – פסטיבל ריקוד בינלאומי.
פסטיבל אורות המחול ע"ש מוטי אלפסי - פסטיבל מחול המתקיים בעיר דימונה מדי שנה בחג החנוכה החל משנת 2009.
פסטיבל העדות – מציג ביתני אוכל של עדות שונות ומופעי מוזיקה.
הפסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל - מתקיים מספר שנים בדימונה ומאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר.

ספורט עריכה

האצטדיון העירוני דימונה

הכניסה לאולם הספורט גאון

בענף הכדורגל מועדון ספורט דימונה (בעבר הפועל דימונה) מפעיל קבוצת בוגרים בליגה א' בנוסף למחלקת נוער. מועדון מכבי דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ג'. משחקי הקבוצות נערכים באצטדיון דימונה.
בענף הכדורסל מועדון הפועל דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה א' דרום ומועדון מכבי דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ב' ומחלקת נוער. משחקי הקבוצות נערכים באולם הספורט "גאון".
בענף הכדוריד מועדון מכבי דימונה משתתף בליגת העל בכדוריד החל משנת 2019 ומפעיל מחלקת נוער. משחקי הקבוצה נערכים באולם הפיס במתחם הקאנטרי.
בענף טניס שולחן מועדון הגברים והנשים של מכבי דימונה משתתף בכלל הליגות של איגוד טניס השולחן.

דת עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בדימונה ישנם כשבעים בתי כנסת, וארבעה מקוואות. רבני העיר הם הרב יצחק אלפנט (הרב האשכנזי) והרב דוד תורג'מן -ראש הישיבה בעיר- מ"מ רב העיר (הרב הספרדי)

בדימונה פועלת מסוף שנות ה-80 עמותת 'שלהבת הדרום' בראשות הרב יעקב חמד המפעילה מוסדות מגוונים לציבור הרחב ביניהם גני ילדים ומעונות יום, בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבות לבחורים, סמינרים לבנות, כוללים לאברכים ולבעלי תשובה, מדרשיות נוער לצעירים, כמו כן דואגת העמותה לכשרות מהודרת, וכן שירותי רווחה לקהילה וסיוע לנזקקים. בשנת 2014 חנכה העמותה מרכז רוחני גדול 'משכן שאול' המכיל בתוכו מס' בתי כנסת ובתי מדרש אולם שמחות מקווה טהרה ועוד. עשרה מתוך 36 נכסי מקרקעין שהוקצו על ידי עיריית דימונה הוקצו לפעילויות העמותה^[17].

בדימונה קיימות מספר ישיבות: ישיבה תיכונית "צביה" בראשותו של הרב יעקב דודי, ישיבת הסדר בראשות הרב דוד תורג'מן.

בעיר פועלים כעשרה בתי חב"ד בראשות השליח הראשי הרב ישראל גליס.

ראשי המועצה והעירייה עריכה

שנים	ראש המועצה/עירייה	הערות
1956–1959	אליעזר מילרוד	ראש המועצה הראשון. ב-1956 נשלח על ידי משרד הפנים והסוכנות היהודית להקים את המועצה המקומית בדימונה. ב-1959 התקיימו הבחירות הראשונות לראשות מועצת דימונה, בסופן עזב אותה חזרה לביתו שבכפר ביל"ו
1959–1966	ערמון (עמרם) לרדו	ראש המועצה הנבחר הראשון, מטעם מפא"י
1966–1969	גבי סבג	מפא"י
1969–1971	ישראל נבון	מפד"ל
1971–1974	יצחק פרץ	רפ"י
1974–1978	ערמון (עמרם) לרדו	מפא"י
1978–1983	יעקב ז'אק אמיר	המערך
1983–1989	אלי (אליהו) הללי	המערך
1989–2003	גבי ללוש	הליכוד
2003–2013	מאיר כהן	ישראל ביתנו
2013	אלי ברונשטיין	החליף את מאיר כהן, שעזב את ראשות העירייה לטובת התמודדות לכנסת ברשימת יש עתיד
2013–הווה	בני ביטון	הליכוד