דימיטרי טיומקין
דימיטרי טיומקין (10 במאי 1894 - 11 בנובמבר 1979) היה מלחין ומנצח אמריקאי יהודי, יליד אוקראינה, שהתפרסם כמלחין מוזיקה לפסקולים מצליחים של סרטים הוליוודיים רבים בשנות ה-40, ה-50 וה-60 של המאה ה-20, רבים מהם מערבונים.
 | |
| לידה |
10 במאי 1894 (יוליאני) קרמנצ'וג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1979 (בגיל 85) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
פורסט לאון ממוריאל פארק |
| מוקד פעילות |
סנקט פטרבורג, הוליווד, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1929 |
| מקום לימודים |
הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
| סוגה |
פסקול סרטים |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| בן או בת זוג |
Albertina Rasch (1927–1967) Olivia Cynthia Mary Patch (1972–?) |
| פרסים והוקרה |
|
|
dimitritiomkin | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייו עריכה
טיומקין נולד בעיר קרמנצ'וג שבמרכז אוקראינה. אביו, זינובי יונוביץ' טיומקין, היה רופא ועיתונאי ציוני, ממייסדי ברית הציונים הרוויזיוניסטים, ואמו הייתה מורה למוזיקה ולפסנתר. טיומקין למד נגינה על פסנתר אצל פליקס בלומנפלד והרמוניה וקונטרפונקט אצל אלכסנדר גלאזונוב בקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג שברוסיה, ובמקביל למד באוניברסיטה משפטים. כבר בצעירותו החל לנגן כפסנתרן בקונצרטים וליווה בנגינה סרטים אילמים. בעת היותו סטודנט נהג להתרועע בחוגי הבוהמה המקומית והתוודע למוזיקה אמריקאית, ליצירותיו של אירווינג ברלין, לבלוז, רגטיים ולג'אז מוקדם.[1] ב-1920, בעת שעבד ב"מנהל הפוליטי של האזור הצבאי של פטרוגרד", נמנה עם המארגנים הראשיים של שני מופעי ענק שאורגנו על ידי השלטון הבולשביקי החדש: "מסתרי העבודה המשוחררת" - הצגה כעין-דתית לכבוד האחד במאי ו"ההסתערות על ארמון החורף", לכבוד יום השנה השלישי למהפכת אוקטובר.
ב-1921 עזב טיומקין את ברית המועצות ועבר לברלין, שם עבד אביו כרופא.[1] הוא הספיק ללמוד שם אצל פרוצ'ו בוזוני לפני מותו של זה, וב-1925 היגר לארצות הברית. ב-1930 התיישב בלוס אנג'לס יחד עם אשתו הרקדנית והכוריאוגרפית אלברטינה ראש (1967-1891) והפך לאזרח אמריקאי ב-1937. בעקבות עיסוקה של רעייתו, היו מיועדות יצירותיו המוזיקליות בשנותיו הראשונות בארצות הברית לבלט. ב-1933 החל לכתוב מוזיקה לסרטים, אם כי בתחילה ככותב זוטר. ב-1938 ניצח לראשונה על התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס.
למרות שהיה מושפע מהמסורות המוזיקליות של מזרח אירופה, אהד טיומקין את המוזיקה הקלאסית האמריקאית. כשניגן במסעי הופעות באירופה כפסנתרן בשלבים הראשונים של הקריירה שלו, הוא בלט בהשמעת מוזיקה של גרשווין לקהל האירופאי. זו גם אחת הסיבות שהוא השכיל לחבר מוזיקה לסרטים שייצגו את המהות האמריקאית, כמו סרטיו של פרנק קפרה: "האופק האבוד" (Lost Horizon) ב-1937, "הן לא תקחהו עמך" (1938), "מר סמית הולך לוושינגטון" (1939), "פגוש את ג'ון דו" (1941) ו"אלו חיים נפלאים" (1946). במהלך יצירת "אלו חיים נפלאים" חל קרע בין קפרה לטיומקין על רקע חילוקי דעות אמנותיים. ב-1946 חיבר גם את הפסקול לסרט "דו-קרב בשמש".
ב-1952 חיבר טיומקין את הפסקול ואת שירי הסרט "בצהרי היום", בבימויו של פרד זינמן, שהקנו לו את פרס גלובוס הזהב ושני פרסי אוסקר בקטגוריות הפסקול והשיר הטובים ביותר. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של פרסי האוסקר שמלחין זוכה בפרסים על הפסקול ועל שיר הנושא של אותו סרט. ב-1954 זכה טיומקין שנית בפרס האוסקר על הפסקול של הסרט "הגבוהים והאדירים" בכיכובו של ג'ון ויין. כשעלה לבמה לקבל את הפרס הודה טיומקין בהומור לכל המלחינים שקדמו לו והשפיעו עליו בכתיבת המוזיקה לסרט.
דימיטרי טיומקין כתב מוזיקה לארבעה מסרטיו של הבמאי אלפרד היצ'קוק: "צל של ספק" ב-1943, "זרים ברכבת" ב-1951, "אני מתוודה" ב-1953 ו-"Dial M for Murder" ב-1954.
טיומקין המשיך וחיבר פסקולים קלאסיים לסרטים רבים כמו: "משפטו של בילי מיטשל" (1955), "ענק" (1956), "שכנוע ידידותי" (1956), "דו-קרב באו. קיי. קוראל" ו"הרוח היא פראית" (1957), "ריו בראבו" (1959), "רכבת אחרונה מגאן היל" (1959), "האלמו" (1960), זכה בפרס גלובוס הזהב), "אנשי השקיעה" ו"הגזע המוחרם" (1960) "תותחי נברון" (1961, זכה בפרס גלובוס הזהב), "עיר ללא רחמים" (1961) (זכה בפרס גלובוס הזהב), "55 יום בפקינג" (1963), "נפילתה של האימפריה הרומית" (1964, זכה בפרס גלובוס הזהב) ו"קרון האש" (1967).
הוא היה פעיל גם בכתיבת מוזיקה לסדרות טלוויזיה וכתב מספר שירי נושא לסדרות שהתפרסמו כמו "Rawhide" ב-1959. הוא נשכר ב-1965 כדי לכתוב את המוזיקה לסדרה "The Wild Wild West", אך המפיקים דחו את המוזיקה שלו והעדיפו מוזיקה שנכתבה על ידי ריצ'רד מרקוביץ'.
אחרי שב-1969 היה אחד ממפיקי המערבון עתיר הכוכבים "זהב מקנה", היה טיומקין מפיק בפועל ואחד ממחברי הפסקול לקו-פרודוקציה האמריקאית-סובייטית "צ'ייקובסקי", בבימויו של יורי נגיבין.[2] בשנות ה-70 כבר לא עסק בהלחנה לסרטים.
הוא מת בלונדון ב-1979, ונקבר בלוס אנג'לס.
משיריו המפורסמים עריכה
- High Noon (Do Not Forsake Me) - מילים: נד וושינגטון, התפרסם בביצוע הקולנועי של טקס ריטר ולאחר מכן על ידי פרנקי ליין. השיר זכה גם לנוסחים עבריים של אברהם ברושי ("בצהרי יום", בביצוע שרונה אהרון),[3] אילן גולדהירש ("בצהרי היום", בוצע על ידי אריק לביא) ורזי בן-עזר ("יקירתי", בוצע על ידי פוליאנה פרנק).
- Wild Is The Wind - מילים: נד וושינגטון, התפרסם בביצוע נינה סימון ודייוויד בואי. הופיע בסרט "הרוח היא פראית" (1957).
- "הגבוהים והאדירים" מילים נד וושינגטון, היה מועמד לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר
- "עיר ללא רחמים" - מילים: נד וושינגטון, התפרסם בביצוע ג'ין פיטני
- "דו-קרב באו. קיי. קוראל" מילים: נד וושינגטון, התפרסם בביצוע פרנקי ליין.
- Rawhide - מילים: נד וושינגטון, התפרסם בביצוע המקורי של פרנקי ליין ובביצועים מחודשים בסרטים האחים בלוז ושרק.
- The Green Leaves of Summer - מילים: פול פרנסיס ובסטר, התפרסם בביצוע ארבעת האחים. זכה לנוסחים עבריים של עפרה אליגון ב-2000, ("שלכת", הושר על ידי שמשון בר-נוי),[4] ושל איזי מן ב-2013, ("עלים של קיץ" - הושר על ידי "שלישיית גראמי").
- So Little Time (Days At Peking 55) - מילים: פול פרנסיס ובסטר, התפרסם בביצוע ארבעת האחים. הלחן מופיע בפסקול הסרט 55 יום בפקין.
- My Rifle, My Pony, and Me - מילים: פול פרנסיס ובסטר, התפרסם בביצוע דין מרטין בסרט ריו בראבו (1959) (במקור, הלחן ליווה את כתוביות הסרט נהר אדום (1948)). לחן השיר העברי "אבא סיפור" שהולחן על ידי מיקי גבריאלוב דומה מאוד ללחן של טיומקין.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דימיטרי טיומקין
דימיטרי טיומקין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דימיטרי טיומקין, באתר AllMovie (באנגלית)
דימיטרי טיומקין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דימיטרי טיומקין, באתר AllMusic (באנגלית)
דימיטרי טיומקין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דימיטרי טיומקין, באתר Discogs (באנגלית)- דימיטרי טיומקין, דף שער בספרייה הלאומית
- דימיטרי טיומקין, באתר SecondHandSongs
- דימיטרי טיומקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Biography for Dimitri Tiomkin, imdb
- ^ Chaykovskiy (1969), imdb
- ^
בצהרי יום, בביצוע שרונה אהרון, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- ^ שמשון בר-נוי – מהאיש שבקיר אל האיש והשיר (2000), באתר סטריאו ומונו
