דיסקו

סגנון מוזיקלי
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דיסקואנגלית: Disco) הוא סגנון של מוזיקת דאנס בקצב גבוה שהתחיל בשנות ה-70 המוקדמות. הדיסקו התפתח מהפאנק ומוזיקת נשמה והיה פופולרי בכל העולם.

דיסקו
Disco
מקורות סגנוניים פאנק, סלסה, נשמה, פופ, פילדלפיה סול, פסיכדליק סול
מקורות תרבותיים תחילת שנות ה-70
כלים גיטרה חשמלית, גיטרה בס, פסנתר, קלידים, סינתיסייזר ותופים
פופולריות מיינסטרים סגנון מקובל ונפוץ בכל העולם בערים הגדולות. הדיסקו זכה להצלחה מסחרית עצומה בשנות ה-70, דעך לאחר מכן וחזר להיות פופולרי בשנות ה-90 וה-2000
נגזרות פוסט-דיסקו, גל חדש, סינת'-פופ, דאנס-פופ, יורופופ, פוסט-פאנק, האוס, היפ הופ, אסיד ג'אז
תת-סוגות
יורודיסקו, איטלו דיסקו, Hi-NRG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור השם דיסקו הוא המילה הצרפתית "דיסקוטק". דיסקוטק הוא מועדון לילה לריקודים בו הושמעה מוזיקה על ידי נגינת תקליטים.[1] מילה זו למועדון ריקודים נטבעה בשנת 1941 בשם המקום La Discothèque שנמצא ברחוב Rue de la Huchette שבפריז. המונח הצרפתי Discothèque שפרושו תקליטיה או אוסף תקליטים הוא שילוב המילים תקליט - Disque והמילה היוונית thêkê - ארגז או תיבה. בדומה למילה הצרפתית (לטינית) bibliothèque - ספרייה (מיוונית bibliothêkê).[2]

מקורות עריכה

כבשאר הסגנונות המוזיקליים, קשה לאפיין נקודה אחת בה התפתח סגנון הדיסקו, מאחר שמרכיבים רבים של מוזיקת דיסקו קיימים בתקליטים מוקדמים (כגון נעימת הסרט "שאפט" של אייזק הייס מ-1971). ניתן לומר בכלליות ששירי הדיסקו הראשונים הושמעו ב-1973, אך רבים מחשיבים את Soul Makossa של מאנו דיבאנגו משנת 1972 כתקליט הדיסקו הראשון. בתחילה נוצרו רוב שירי הדיסקו למען קהל מועדוני הריקודים בלבד ולא לקהל כללי כגון מאזיני רדיו, אך היו גם מגמות הפוכות. להיטי רדיו פופולריים הושמעו בדיסקוטקים כל עוד היה להם קצב קל למעקב של כ-120 BPM.

הדיסקו הושפע מוזיקלית מפאנק, מוזיקת נשמה, סלסה וסגנונות הלטיניים וההיספנים שהשפיעו על הסלסה.

השפעות חברתיות שתרמו למוזיקת הדיסקו כללו התגברות כח הצריכה המוזיקלי של קבוצות אתניות - שחורים והיספנים, התגברות העצמאות הנשית במימון ופנאי, והמהפכה המינית.

פופולריות עריכה

הדיסקו נסק מאמצע שנות השבעים עם להיטים כמו "Love to love you baby" של דונה סאמר ומיקס הדיסקו "Never can say goodbye" של גלוריה גיינור. שיא פופולריות הדיסקו היה בין השנים 19771979, בעקבות הלהיט הקולנועי "שיגעון המוזיקה" ("Saturday Night Fever"), בו בוצעו להיטי להקת הבי ג'יז. בסוף שנות ה-70 קמו למוזיקת הדיסקו מתנגדים רבים, אוהדי הרוק בעיקר, שראו בו סוגה המוזילה את איכות המוזיקה ושייכת לסצנה חברתית נמוכה. זכור במיוחד אירוע שריפת התקליטים באחד ממשחקי הבייסבול של שיקגו בו במחצית פוצצו עגלה מלאה בתקליטים (יולי 1979). האירוע סימל את ירידת קרנו של הדיסקו בשנים ההם.

אלבומים, שירים ואמנים עריכה

אלבומים שהשפיעו על מוזיקת הדיסקו עריכה

להיטי דיסקו מוקדמים עריכה

אמני דיסקו פופולריים בשנות השבעים עריכה

גם אמנים אחרים שלא מקושרים לדיסקו יצרו שירי דיסקו, כמו הרולינג סטונז, דולי פרטון, צ'אקה קאן, אריתה פרנקלין, ELO, אלטון ג'ון, רוד סטיוארט, קווין, בלונדי, ופרנק סינטרה.

בישראל יצרו שירי דיסקו אמנים כמו צביקה פיק ("הרקדן האוטומטי"), יזהר כהן ("אבניבי") ושרי ("דם חם"). עלילת הסרט "שלאגר" (ביים: אסי דיין) סובבת, בין היתר, סביב צעיר המנסה לפרוץ עם שירים בסגנון הדיסקו. את שירי הסרט הלחין צביקה פיק ונעשה בסרט שימוש נרחב במוזיקה בסגנון זה, במיוחד בשירים "לצאת", "תן גז" ו"שיר הפרחה".[3]

תחיה מחודשת עריכה

בעידן הפוסט-דיסקו בשנות השמונים הפך הדיסקו לפחות פופולרי, אך בשנות התשעים הוא זכה לתחיה מחודשת עם שירים כמו "Lemon" של U2 ב-1993, "Cosmic Girl" של ג'מירקוואי ב-1996. בשנים 20002005 נוצרו שירי דיסקו על ידי אומנים רבים כמו: קיילי מינוג, ג'מירקוואי, מדונה וסופי אליס בקסטור.

בישראל נוצרו שירי דיסקו בשנים אלו על ידי להקות כמו להקת הדורבנים ולהקת טיפקס.

בשנים האחרונות התפתח סגנון מוזיקה אלקטרונית בשם "נו-דיסקו" (באנגלית: Nu-disco) המשלב אלמנטים ממוזיקת הדיסקו.

ראו גם עריכה

  • האסל
  • Young, Christopher J. (Summer 2009). "'When Fans Wanted to Rock, the Baseball Stopped': Sports, Promotions, and the Demolition of Disco on Chicago's South Side". The Baseball Research Journal

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חנה בבלי, ריקודים לקול תקליטים, הארץ, 9 באוגוסט 1965
  2. ^ רפי רפאלי, הדיסקוטק, הארץ, 24 בדצמבר 1965
  3. ^ יואב קוטנר, פסקול הסרט "שלאגר", מעריב, 2 באוגוסט 1979