דנידין (ניו זילנד)
דנידין (באנגלית: Dunedin) היא עיר בניו זילנד, השנייה בגודלה באי הדרומי ובירת מחוז אוטאגו. אף שהיא העיר השמינית בגודלה בניו זילנד כולה, מקובל לראות בה, מסיבות היסטוריות ותרבותיות את אחת מארבע הערים החשובות, לצידן של ולינגטון, אוקלנד וקרייסטצ'רץ'. בשנת 2007 התגוררו בה כ-114,000 תושבים, כ-20,000 מהם סטודנטים, שלהם השפעה רבה על אופייה של העיר.
 דגל דנידין | |
 | |
| רח' ג'ורג' בדנידין | |
| מדינה |
 ניו זילנד |
|---|---|
| חבל | אוטאגו |
| תאריך ייסוד | 1848 |
| שטח | 3,314 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 106,200 (30 ביוני 2020) |
| ‑ במטרופולין | 125,800 (2015) |
| ‑ צפיפות | 38 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 45°52′27″S 170°30′13″E / 45.874166666667°S 170.50361111111°E |
| אזור זמן | UTC +12 |
| http://www.dunedin.govt.nz | |
|
(למפת ניו זילנד רגילה)  | |
היסטוריה עריכה
ארכאולוגים גילו ממצאים המעידים על התיישבות מאורית באזור בסביבות שנת 1100. לאורך השנים יישבו המאורים את האזור לסירוגין.
ג'יימס קוק הגיע למקום בו שוכנת דנידין בראשית 1770. דיווחיו על פינגווינים וכלבי ים במקום, משכו אליו ציידים, שהתעמתו עם התושבים המאורים. ב-1815 ייסד ויליאם טאקר את היישוב האירופאי הראשון במקום, אך רק בשנת 1831 הוקם יישוב קבע, על ידי ציידי לווייתנים. תוך מספר שנים החלו מתיישבים נוספים לפתח חקלאות והוקם גם מיסיון.
דנידין הוקמה רשמית על ידי מתיישבים סקוטים בשנת 1848. הם קראו לה על שם בירתם, אדינבורו (בסקוטית: Dùn Èideann), ואף ניסו לעצבה בדמותה.
גילוי זהב דרומית מזרחית לדנידין ב-1861 הביא לגידול מהיר באוכלוסייתה. רוב התושבים החדשים היו אירים, אך הגיעו גם איטלקים, צרפתים, גרמנים, יהודים וסינים. הגידול באוכלוסיית העיר הביא להאצת הפיתוח שלה. בשנת 1869 נוסדה בה אוניברסיטת אוטאגו, האוניברסיטה הוותיקה ביותר בניו זילנד. בשנת 1878 הגיעה אליה מסילת הברזל מקרייסטצ'רץ' וב-1879 נפתח הקו לאינוורקרגיל. ב-1881 הייתה לאחת הערים הראשונות בעולם שבהן פעלו באופן סדיר חשמליות. בנוסף, החלה לשגשג תעשיית הבשר הקפוא. התפתחותם של ענפים נוספים הביא לכך שגם כאשר הבהלה לזהב דעכה, העיר המשיכה להתפתח.
בראשית המאה העשרים החלה התעוררות באי הצפוני, מה שהביא לירידה במעמדה של דנידין, אם כי היא עדיין נותרה מרכז חשוב.
תיירות עריכה
התפתחותה של העיר במחצית המאה ה-19 הותירה חותם בארכיטקטורה הוויקטוריאנית של דנידין. בעיר יש לא מעט מוזיאונים וגלריות. הגן הבוטני, שפועל משנת 1868, אף הוא מהווה מקור משיכה לתיירים. בחצי האי אוטאגו חיים בעלי חיים רבים, כגון אלבטרוסים, פינגווינים, כלבי ים ואריות ים, ומספר סוכנויות בעיר מציעות סיורים בשטחי המחיה שלהם.
על פי ספר השיאים של גינס, רחוב בולדווין הנמצא כ-3.5 ק"מ ממרכז העיר, מחזיק בשיא העולמי כרחוב התלול ביותר בעולם, עובדה שהופכת אותו לאטרקציה תיירותית בעיר.[1]
ערים תאומות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דנידין- תיירות בדנידין
- דנידין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^
גרדיאן, בניו זילנד חוששים לאבד את תואר הרחוב התלול בעולם לעיירה בוויילס, באתר הארץ, 14 בינואר 2019
| דירוג | שם | חבל | אוכלוסייה | דירוג | שם | חבל | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpeg) אוקלנד .jpg) כרייסטצ'רץ' | |||||||||
| 1 | אוקלנד | אוקלנד | 1,440,300 | 11 | היביסקוס קוסט | אוקלנד | 60,000 | .jpg) ולינגטון  המילטון | |
| 2 | כרייסטצ'רץ' | קנטרברי | 377,900 | 12 | ניו פלימות' | טראנאקי | 58,500 | ||
| 3 | ולינגטון | ולינגטון | 212,000 | 13 | רוטורואה | ביי אוף פלנטי | 57,900 | ||
| 4 | המילטון | ואיקטו | 179,900 | 14 | פאנגרי | נורת'לנד | 54,900 | ||
| 5 | טאורנגה | ביי אוף פלנטי | 158,300 | 15 | נלסון | נלסון | 50,800 | ||
| 6 | לואר האט | ולינגטון | 111,500 | 16 | הייסטינגס | הוקס ביי | 50,400 | ||
| 7 | דנידין | אוטגו | 102,400 | 17 | אינברקרגיל | סאות'לנד | 49,800 | ||
| 8 | פלמרסטון נורת' | מנוואטו-ונגנאוי | 81,200 | 18 | אפר האט | ולינגטון | 44,800 | ||
| 9 | נפייר | הוקס ביי | 66,800 | 19 | והנגנאוי | מנוואטו-ונגנאוי | 42,600 | ||
| 10 | פורירואה | ולינגטון | 60,200 | 20 | גיזברן | גיזברן | 37,700 | ||