ויקיפדיה

דני סנדרסון

זמר ויוצר ישראלי

דניאל (דני) סנדרסון (נולד ב-30 בנובמבר 1950) הוא גיטריסט, זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי וקומיקאי ישראלי, חתן פרס אקו"ם ופרס אמ"י. סנדרסון נחשב לאחד מאבות הרוק הישראלי, ולאחד היוצרים המשפיעים במוזיקה הישראלית. היה הכותב והמלחין העיקרי בכוורת, גזוז ודודה, כאשר רבים מפזמוניו מאופיינים בכתיבה הומוריסטית.

דני סנדרסון
לידה 30 בנובמבר 1950 (בן 73)
כ"א בכסלו ה'תשי"א
ישראלישראל כפר בלום, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966
מקום לימודים התיכון למוזיקה ולאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק • פופ • אלקטרונית
סוג קול טנור
שפה מועדפת עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר
חברת תקליטים סי בי אס
אן אם סי
הד ארצי
עננה
שיתופי פעולה בולטים כוורת, גזוז, דודה, גידי גוב, דייוויד ברוזה, יוני רכטר, מזי כהן, יצחק קלפטר
בן או בת זוג ענת עצמון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אדם סנדרסון, דינה סנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
dannysanderson.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דני סנדרסון (מימין) בהופעה עם להקת דודה, 1981
דני סנדרסון בהופעה, 2007

ביוגרפיה עריכה

סנדרסון נולד ב־1950 בבית החולים הסקוטי בטבריה. הוריו, חיים ורינה, היו אמריקאים, שעלו לישראל ב־1948 מטעמים ציוניים. שניהם השתייכו לתנועה הציונית "הבונים" (שהפכה ב-1982 ל"הבונים דרור") והתגוררו בכפר בלום. כשהיה בן שנה, עברה המשפחה לחיפה וב-1958, לסביון.

ב-1960 מונה אביו לנציג אל על בניו יורק, שם גדל סנדרסון עד 1968[1][2][3]. במהלך ילדותו למד מדודו לנגן בגיטרה ובבנג'ו, והושפע מזרמים מוזיקליים שונים על ידי בני משפחתו השונים. כבר בילדות הפגין כישרונות מוזיקליים ובידוריים.

במשך שמונה שנות שהותו בניו יורק נחשף סנדרסון לצלילי מוזיקה אמריקאית בכלל, ולזרמי הבלוז והרוק אנד רול בפרט. דוגמה מובהקת לכך הוא השיר "גלשן" אשר ניכרת בו היטב השפעתה של להקת "הביץ' בויז". עוד בנערותו הוא למד לנגן בגיטרה חשמלית ובפסנתר, בגיל 14 החל אף ללמד נגינה ובשנת 1966, עדיין בניו יורק, הצטרף להרכב בשם "הירח" ("The Moon").

בשנת 1968 חזר סנדרסון לישראל, והתגייס לצה"ל במסגרת להקת הנח"ל. במהלך שירותו הצבאי יצר קשרים עם מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואמנים אחרים. בשנת 1970 החל להלחין ולעבד יצירות בשביל להקות צבאיות שונות, וכן להרכב השלושרים, ולמחזה המוזיקלי "קפוץ" שנכשל מסחרית. במקביל לשירותו הצבאי ניגן בלהקת "השניצלים" שהקליטה שני שירים באנגלית[4].

לאחר שחרורו מהשירות הצבאי ב-1971 פתח סנדרסון בקריירת זמר יחיד. בשנת 1972 הוציא סינגל שאותו כתב, הלחין ועיבד בשפה האנגלית. הסינגל לא משך תשומת לב רבה. באותה שנה יצא סנדרסון ללונדון.

בסוף שנת 1972 שב סנדרסון לישראל והקים את להקת "כוורת" שהייתה להקת הרוק הישראלית הראשונה שזכתה להצלחה ונחשבת לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות ברוק הישראלי. מלבד הקמת הלהקה היה סנדרסון דומיננטי בכתיבת השירים שהתאפיינו במלודיות עשירה ובהומור נונסנס, מאפיינים שהפכו מאוחר יותר למוטיבים בולטים ביצירתו. לאחר פירוקה של כוורת ב-1976 כתב סנדרסון ספר ראשון בשם "נחירה פומבית". בשנת 1978 הפיק מוזיקלית את תקליט המופע של יהונתן גפן, "שיחות סלון". באותה שנה הקים יחד עם גידי גוב את להקת גזוז שפעלה בהצלחה עד לשנת 1979. לאחר שלהקה זו התפרקה הקים את להקת דודה שזכתה לפחות הצלחה מקודמתה, והתפרקה לאחר שנה.

קריירת הסולו עריכה

שנות השמונים עריכה

באפריל 1982 יצא לחנויות אלבום הסולו הראשון של סנדרסון, גודל טבעי, בחברת התקליטים CBS. ממנו התפרסמו השירים: "פיקששתי" (מילים: זאב חפץ), "גלשן", "סיבה לחיות" ו"היפנוזה". בהקלטות האלבום השתתפו מלבד סנדרסון גם אלון הלל בתופים ואלון נדל בבס והוא לווה בסיבוב הופעות באותו שם. ב־1983 הזמין המפיק חיים סבן את סנדרסון ללוס אנג'לס לשם ניסיון לפיתוח קריירה בשוק המוזיקה האמריקאי. הניסיון לא הצליח וסנדרסון חזר לישראל. הכישלון חולל אצלו שינוי תודעתי: ”הבנתי שהמוזיקה שאני יוצר היא בסופו של דבר ישראלית. למרות ההשפעה האמריקאית שלי בתהליך היצירה, הטקסט וחידודי הלשון הפכו את השירים שלי לז'אנר ישראלי. כשניסיתי לייבא את המוזיקה שלי בחזרה לארצות הברית זה לא עבד. וזה בסדר”[5].

בקיץ של שנת 1984 השתתף סנדרסון בהופעות האיחוד הראשונות של כוורת, ובספטמבר של אותה שנה יצא אלבומו השני חף מפשע, שמכר יותר מ-15,000 עותקים. באלבום בלטו השירים: "שיר רועים", "בואי מותק", "רותיל'ה", "חושב עלייך" ו"מה הדאווין שלך?", שהוקלט בהופעות שליוו את האלבום וצורף לו מאוחר יותר.

אלבומו השלישי חכם על קטנים שיצא ביוני 1987 זכה לשבחי המבקרים ונמכר ביותר מ-30,000 עותקים. בלטו בו השירים "אצל הדודה והדוד" (לו הופק קליפ מושקע בבימויו של מוטי קירשנבאום), "חתונה", "אור", "חוש המישוש" ו"אל תצחק עלי". בשנת 1988 ערך סנדרסון את תקליטי כוורת להוצאה מחדש לקומפקט דיסק. באותה שנה יצא סנדרסון במופע בשם "בבת אחת", שבו ביצע את להיטיו.

שנות התשעים עריכה

בשנת 1990 השתתף סנדרסון בהופעות איחוד כוורת בפעם השנייה, שזכו להצלחה גדולה אף יותר מהופעות האיחוד הראשונות. בסוף השנה יצא אלבומו הרביעי של סנדרסון, קופץ לשניה, שאת רוב שיריו כתב, הלחין ועיבד בעצמו. מהאלבום התפרסמו השירים: "היא אני והוא", "תהיה ריאלי", "הבית האפור", "היא חולה" ובעיקר הלהיט "זה הכל בשבילך", שבוצע ביחד עם מזי כהן. ב-1992 יצא אלבום האוסף של סנדרסון, הטובים לטיס - נבחרת שירים שהכיל להיטים מאלבומים קודמים ושיר אחד מימי להקת דודה.

במרץ 1994 הפיק סנדרסון יחד עם אלון אולארצ'יק את אלבומו החמישי, מת לבכות 2, שהוגדר על ידו כאלבום "הבעייתי מבין אלבומיו", אף על פי שהצליחו במידה ממנו השירים: "אל תדברו איתי", "קיץ רחוק", "אני כועס רק עלי" ו"הכיסא נמוך מדי". באותה שנה יצא במופע סטנדאפ, וכן יצר ספיישל טלוויזיוני בשם "יומני סנדרסון" ששודר בטלעד.

בשנים 1995–1996 החל להגיש סנדרסון תוכנית אירוח אישית בערוץ 1 שהציגה מוזיקאים שונים שניגנו במשותף ובנפרד מסנדרסון. באוגוסט 1997 יצא אלבומו השישי שתואר בפי רוב המבקרים (ובהם יואב קוטנר) כאלבום הטוב ביותר שיצר - הלא נודע. אלבום זה התאפיין בסגנון רוקנ'רול קלאסי משנות השישים, כששיר הנושא לווה בווידאו-קליפ מושקע והפך לאחד הלהיטים הגדולים של הרוק הישראלי בשנות התשעים. כמו כן נכללו באלבום להיטים נוספים כגון: "בחורות מכוניות וערבי שישי", "שלו לעולמים" ו"אמרתי לה לבוא". ב-1998 סנדרסון הגיש יחד עם אבי אטינגר את "ציפורי לילה נשאבות לתוך מנוע של מטוס ג'מבו" בגלי צה"ל. עוד באותה שנה לקח סנדרסון חלק בהופעת האיחוד של כוורת בפארק הירקון, ובשנת 2000 השתתף שוב באיחוד של כוורת, הפעם למטרת מימון ניתוח דחוף לחבר הלהקה יצחק קלפטר.

העשור הראשון של המאה ה-21 עריכה

בשנת 2000 השתתף במופע "עם הגב לים" לזכרו של מאיר אריאל, בו ביצע עם רונית שחר את "בשדה ירוק".

בשנת 2001 הוציא סנדרסון אלבום מיוחד בשם תולדות המים - שירים לאחרים שהורכב משירים חדשים לחלוטין שחיבר עבור זמרים אחרים, בעיבוד והפקה משותפים עם אותם מבצעים. סנדרסון עצמו מתארח בשירה רק באחד השירים שבאלבום ("חיים שקטים" בביצוע מזי כהן). האלבום היווה ניסיון ליצור גרסה עברית לאלבומה של להקת סנטנה, Supernatural, בעל קונספט דומה. כעשרת אלפים עותקים של האלבום נמכרו. באוקטובר 2001 שודר ברשת ג' "מצעד שירי דני סנדרסון". השיר האהוב ביותר על הקהל הישראלי על פי מצעד זה הוא הדואט עם מזי כהן, "זה הכל בשבילך".

ב-25 בספטמבר 2005 נפטרה אשתו, המעצבת נעמי סנדרסון, בגיל 52 ממחלת הסרטן. ימים ספורים קודם לכן יצא אלבומו השמיני של סנדרסון והראשון שלו כאמן מבצע מזה שמונה שנים, קונגו בלו, שאותו הקליט והפיק בשיתוף עם רן שם-טוב. אחד הסינגלים מתוך האלבום, "עוזבת למקום רחוק", פורסם לאחר פטירתה של נעמי סנדרסון וסמוך אליה, אך לא נכתב ישירות עליה.

ב-28 בפברואר 2006 קיבל סנדרסון פרס מפעל חיים למחבר מאקו"ם. תגובתו של סנדרסון לזכייה הייתה: "כשצלצלו אלי ואמרו לי שזכיתי בפרס, נבהלתי. זה נשמע כל כך סופי. אני בדיוק מחמם את הקנה וכבר מקפלים את המטרות". באותה שנה יצא האוסף הכפול "המיטב", הכולל דיסק של 18 להיטים בשם "גלויים" (ביניהם "אצל הדודה והדוד", "הלא נודע", "זה הכל בשבילך", "גלשן", "מה הדאווין שלך", "הכיסא נמוך מדי", "שקט שקט", "שיר רועים" ו"פקששתי") ודיסק של 16 שירים מוכרים פחות בשם "נסתרים" (ביניהם "אל תדברו איתי", "לא רע", "אני כועס רק עלי" ו"תהיה ריאלי"). האלבום כולל 12 שירים המופיעים בפעם הראשונה על גבי תקליטור. כמו כן כולל האלבום את שני הווידאו קליפים "אצל הדודה והדוד" ו"אל תדברו איתי".

בדצמבר 2008 הוציאה חברת NMC את ארבעת אלבומיו הראשונים של סנדרסון מחדש על גבי תקליטור. מתוכם, שלושת הראשונים מופיעים לראשונה כתקליטור.

 
דני סנדרסון מתארח בהופעה של תמר אייזנמן, ירושלים 2014

בנובמבר 2009 הוציא סנדרסון אלבום סולו תשיעי בשם לא יפריד דבר. בניגוד לאלבומי הסולו האחרים של סנדרסון, באלבום זה שרו את השירים גם חברי הלהקה, ובהם תמר אייזנמן, כפיר בן ליש, יותם בן חורין וקרן מלכה. באלבום נכללה גרסת כיסוי בביצועה של מלכה לשיר "מהשתיל הזה", ששרה במקור גלי עטרי באלבומו של סנדרסון "תולדות המים", וכן גרסה מחודשת לשיר "זאת שמעל לכל המצופה", שכתב סנדרסון במקור לשלישיית הגשש החיוור. שני הסינגלים הראשונים מהאלבום, "אתה לבד" ששר סנדרסון ו"אם בחיים לא נאהב" בביצועו של בן חורין, זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

העשור השני של המאה ה-21 עריכה

בשנת 2010 קיים סנדרסון בליווי הרכב חלקי שכלל את מאיה רוטמן ואדם מדר, מופע מיוחד במסגרת פסטיבל "הפסנתר מארח", כאשר בהתאם לרוח הפסטיבל ניגן סנדרסון במרבית שירי ההופעה דווקא על פסנתר וכלי קלידים אחרים. במהלך ההופעה סיפר שזו הפעם הראשונה שבה הוא מופיע בנגינה על פסנתר בפני קהל מזה 25 שנה. הוא שב והופיע בפסטיבל ב-2012, הפעם עם הרכבו המלא. בשתי הפעמים בוצעו שירים פחות מוכרים מהקריירה של סנדרסון.

בשנת 2012 הועלה בתיאטרון הבימה מחזמר בשם "נתתי לה חיי" המבוסס על שיריו של סנדרסון. המחזמר, בבימויו של מאור זגורי מגולל את סיפורו של יורם צוקרמן (עידן אלתרמן), רווק תל אביבי שנואש מחייו, תוך הצעת פרשנויות חדשות והקשרים חדשים לשירים המוכרים. סנדרסון עצמו לא היה שותף פעיל ביצירת המחזה. באוגוסט אותה שנה, הוציא סנדרסון לרדיו את השיר "בוכה וגם צוחק".

בשנת 2013 השתתף סנדרסון בהופעות האיחוד הרביעי של להקת כוורת. לרגל האיחוד הוציאה הלהקה מארז בשם "כוורת בקופסה" שבו נכללו הקלטות שראו אור לראשונה לאחר שנשמרו על ידי סנדרסון לאורך השנים. בנובמבר של אותה שנה יצא לרדיו הסינגל "מכאן הדרך".

בשנת 2015 הוציא סנדרסון את השירים "לא כדאי לי" ו"מקנא בציפורים" לקראת אלבום חדש. באותה שנה רוב חברי ההרכב של דני התחלפו למעט כפיר בן ליש, שעובד איתו החל מ-1997. ב-2016 יצאו סינגלים נוספים, "להציל את העולם", "גורל שדוד" ו-"תתני לו להסביר".

בשנת 2017 הוציא סנדרסון את האלבום מכאן הדרך, אלבומו הראשון מזה 7 שנים. בניגוד לאלבומים הקודמים, שירי האלבום מציגים פן יותר אישי ופרטי של סנדרסון ופחות שירים הומוריסטיים ועלילתיים. האלבום התקבל באהדה על ידי מבקרים. עוד בשנה זו קיים מופע חגיגי בהיכל התרבות לציון 50 שנות קריירה מוזיקלית.

בשנת 2018 הופיע פעם נוספת בפסטיבל "הפסנתר מארח", ואירח במופע בין השאר את דורון טלמון (סולנית להקת "ג'יין בורדו") ותום אהרון.

 
סנדרסון בהופעה בערב הוקרה לנכי חיל האוויר בבית חיל האוויר בהרצליה, פברואר 2023

חיים פרטיים עריכה

סנדרסון התאלמן ב-2005 מאשתו נעמי סנדרסון. ילדיו הם הבמאי אדם סנדרסון והשחקנית דינה סנדרסון והוא סב לארבעה נכדים. משנת 2008 הוא בן זוגה של השחקנית ענת עצמון.

מתגורר בתל אביב.

סגנון כתיבה עריכה

דני סנדרסון הוא אחד הכותבים העבריים הפוריים בתחום שירי איגיון. לעיתים קרובות הוא יוצר פרפרזות על פתגמים עבריים, שיוצרים הומור בגלל השינוי המפתיע.

כך למשל השיר "יו יה" פרפרזה על פתגמים, ובשינוי אות (אך לא בשינוי קול) נוצרת בדיחה על הפתגם. למשל: "יש סוף לכל דבר" הופך ל"יש סוף לכל דוור"; "טובים השניים מן האחד" הופך ל"טובעים השניים מן האחד". בשיר "גוליית" מופיעה השורה: "נמלה עוברת/ אך המנגינה נשארת" - משחק על הפתגם "הכלבים נובחים והשיירה עוברת", ועל השיר הישן "הימים חולפים, שנה עוברת./...אבל המנגינה לעולם נשארת."

בשיר הבלדה על ארי ודרצ'י: מספר על ארי ודרצ'י שחיים תחת בלטה. שמות הדמויות, ארי ודרצ'י, מבוססים על המילה האיטלקית "אריוֶדרצ'י" (arrivederci) שפירושה הוא "להתראות". כן מופיע הביטוי "שיכולים להוציא מטבח מכליו" - פרפרזה על "להוציא אדם מכליו".

בשיר "נתתי לה חיי": "היום תמצא שהנושא לכל ויכוח/ הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח". במקום התרנגולת הצפוי - מופיע תפוח, אבל ההפתעה אינה צורמת, כי הוא נצרך לחריזה.

לצד שירים הומוריסטיים רבים, כתב סנדרסון גם שירים רציניים ("נתתי לה חיי", "היא לא תדע" ועוד רבים), שירים קלילים (כמו "גלשן") ועוד.

בשנת 2017 סיפר בריאיון עיתונאי שסגנונו המוזיקלי קיבל השראה מהזמר האיטלקי רנטו קרוזונה (אנ') (כגון בשיר "חתונה").

פרסים עריכה

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים

הופעות

אוספים

אלבומים אחרים שבהם השתתף

עם כוורת

עם גזוז

עם דודה

ספרים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: דני סנדרסון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דני סנדרסון

הערות שוליים עריכה

  1. ^   ביוגרפיה של דני סנדרסון, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  2. ^ תיעוד יוצרים של מפעל הפיס – דני סנדרסון (הגרסה הארוכה), באתר יוטיוב, 6 בפברואר 2019, בדיקה אחרונה ב־27 באוקטובר 2022
  3. ^ אלי אשכנזי, "גם אני נולדתי בסקוטי": 60 שנה לסגירת ביה"ח המיתולוגי בטבריה, באתר וואלה!, 12 ביולי 2019, בדיקה אחרונה ב־27 באוקטובר 2022
  4. ^ יואב קוטנר, למרות הכל פרק 43: הסיפור המחריד על הילד מברזיל, באתר גלי צה"ל, הוקלט ב-29 במרץ 1996
  5. ^ טלי ליברמן, דני בוי, באתר ynet, 25 במאי 2012
  6. ^ אקו"ם: פרסי מפעל חיים לכספי וסנדרסון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2005
  7. ^ דני סנדרסון, גידי גוב, שלמה ארצי ואחרים: הוכרזו זוכי פרס איגוד אמ"י למפעל חיים, באתר ynet, 14 באוקטובר 2021


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דני_סנדרסון&oldid=38423721"