דקר (סימן)
דקר, פגיון[1], צְלָבוֹן, אובלוס (מיוונית: ὀβελός) או אובליסק (מייונית: ὀβελίσκος אובליסקוס) (†) הוא סימן כתב הקרוי על שם צורתו. דקר כפול (‡) היא וריאציה של סימן זה.
| צלבון | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
היסטוריה עריכה
השימוש הראשון בסמל זה היה בספרות התפילה של הכנסייה הקתולית מראשית ימי הביניים. הסמל שימש עבור הכומר על מנת לסמן לו מקומות בתפילה בהם היה עליו להצטלב.
שימושים עריכה
- בטיפוגרפיה, הסימן משמש על מנת לציין הערת שוליים, בדומה לכוכבית. הסימן משמש במקום בו כבר סומנה הערה אחת על ידי כוכבית, ונדרש לסמן הערה נוספת. ההערה השלישית מסומנת על ידי הצלבון הכפול, הרביעית על ידי מקבילים (שני קווים ניצבים - ||), והחמישית על ידי פילקרו. השימוש בסימנים אלה פחת עם הזמן, ובמקומם נהוג לסמן הערות שוליים בספרות או אותיות.
- בשל דמיון הסימן לסימן הצלב נעשה בו שימוש בספרים בארצות נוצריות על מנת לציין את מותו של האדם שליד שמו מצוין הסימן, וכן הסימן משמש במפות על מנת לסמן קברים או בתי קברות.
- בלוחות זמנים של אמצעי תחבורה באירופה, הסימן משמש לציין תחבורה בימי ראשון וחגים נוצריים.
- בטקסונומיה הסימן משמש לציין אורגניזם אשר נכחד.
- במתמטיקה ובפיזיקה הסימן מציין צמוד הרמיטי של אופרטור.
- בעריכה, הסימן מסמל טקסט השנוי במחלוקת.
- בשחמט הסימן מסמל, בחלק משיטות סימון התנועות, תנועה שהביאה לתוצאה של שח, והסכין הכפול מסמל שחמט.
- בכימיה, הסימן מסמל מצב מעבר.
- במוזיקה הסימן ‡ מסמל חצי דיאז - כלומר הגבהה של התו ברבע טון. השימוש הנ״ל החל במאה העשרים, כאשר מלחינים באירופה ביקשו לכתוב מוזיקה החורגת מהטונים הסטנדרטיים. כמו כן, הומצא גם החצי במול, אך אין לו שיטת ציון מוסכמת במיוחד, וכל מלחין בוחר את המועדפת עליו (ראו הרחבה בערך סימן היתק).
הסימן בספרות עריכה
שמו של אובליקס (Obélix) מבוסס על המילה הצרפתית לסימן זה (Obèle).
