הטרילוגיה האיש ללא שםאיטלקית: Trilogia del dollaro; ידועה גם בשם: Trilogia dell'Uomo senza nome) היא טרילוגיה של סרטים בבימויו של סרג'ו לאונה ובכיכובו של קלינט איסטווד. הטרילוגיה מתחילה בסרט "בעבור חופן דולרים" (1964), ממשיכה עם "הצלפים" (1965), ונחתמת באחרון והמפורסם מהסדרה: "הטוב, הרע והמכוער" (1966). הדמות היחידה שמופיעה בכל שלושת הסרטים, ושנתנה לטרילוגיה את שמה, היא של "האיש ללא שם"(אנ') (איסטווד) – אדם מסתורי שאף אחד לא יודע את שמו האמיתי או כל פרט ביוגרפי עליו, ובשלושת הסרטים הוא מכונה בשמות "ג'ו", "מנקו", ו"בלונדי". מלבד איסטווד היו עוד מספר שחקנים ששיחקו בשלושת הסרטים, אך בתור דמויות משתנות.

"האיש ללא שם" בגילומו של קלינט איסטווד

הטרילוגיה היא מסוג מערבוני הספגטי של שנות השישים, שצולמו בתקציב נמוך יחסית (אף על פי ש"הטוב הרע והמכוער" חרג מן התקציב הנמוך וצולם בתקציב של מיליון דולר) ולעגו למערבונים האמריקאים של אותה התקופה, בהם תמיד היו הגדרות ה"טוב" ו"הרע" מאוד חד-משמעיות, והגיבורים תמיד התלבשו כאילו יצאו זה עתה מסלון יופי. בסרטיו של ליאונה, לעומת זאת, הגיבורים מלוכלכים ומיוזעים, והמוסר שלהם אינו חד-משמעי. למשל, ב"הטוב הרע והמכוער" ה"טוב" גם הוא פושע, ה"רע" נאמן מאוד למי ששילם לו, ו"המכוער" לא הרבה יותר מכוער מן השאר.

שמה של הטרילוגיה הולך לפניה בעיקר בזכות סרטה האחרון, "הטוב הרע והמכוער", שהתפרסם מאוד ומשפטים ממנו מצוטטים רבות. בסרט מוצגים שלושה אקדוחנים נחושים ובלתי מתפשרים שעוסקים במרדף אחרי אוצר: "הטוב", המגולם על ידי איסטווד, "הרע", המגולם על ידי לי ואן-קליף, ו"המכוער", המגולם על ידי אלי וולך. שלושת הגיבורים הם פושעים, גם הטוב, אבל מה שמבדיל ביניהם הוא התנהגותם. "הטוב" הוא בעל כבוד ומוצג בסרט כבעל חמלה מסוימת, כמו כל גיבור טיפוסי במערבון הוא לעולם לא שולף ראשון, לעולם לא יורה מהמארב, ולרוב, ידו על העליונה. "הרע" הוא אכזר שאינו בוחל באמצעים, ולעיתים במהלך הסרט אף נדמה שהוא נהנה מגרימת כאב וסבל לאנשים. "המכוער" הוא נקמן ופושע מלוכלך, שלא בוחל בשום אמצעי על מנת להרוויח כסף. שלושת הסרטים נחשבים כסרטים ותיקים ויסודיים בקולנוע העולמי.

פילמוגרפיה של "האיש ללא שם" עריכה