האנדרטה הלאומית (אינדונזיה)

האנדרטה הלאומיתאינדונזית: Monumen Nasional ובקיצור Monas) היא אנדרטה במרכזה של העיר ג'קרטה, בירת אינדונזיה המנציחה את מלחמת העצמאות של אינדונזיה.

האנדרטה הלאומית
Monumen Nasional
מידע כללי
סוג national monument, מוזיאון, אתר הנצחה, אובליסק עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם המאבק האינדונזי לעצמאות
כתובת RT.5/RW.2, Gambir, Kecamatan Gambir, Kota Jakarta Pusat, Daerah Khusus Ibukota Jakarta 10110 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מרכז ג'קרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 443,034 (נכון ל־2020)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 12 ביולי 1975
תאריך פתיחה רשמי 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 137 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 4 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 6°10′31″S 106°49′38″E / 6.1753888888889°S 106.82713888889°E / -6.1753888888889; 106.82713888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אולם העצמאות

הקמת האנדרטה עריכה

הרעיון להקמת אנדרטה לאומית במרכז ג'קרטה הועלה על ידי נשיא אינדונזיה סוקרנו מיד לאחר ההכרה ההולנדית בעצמאות אינדונזיה בסוף שנת 1949. חזונו של סוקרנו היה לאנדרטה דמוית מגדל אייפל וגבוהה ממקדש בורובודור. תחרות לעיצוב האנדרטה נפתחה פעמיים אך בחירת תוכנית עיצוב התעכבה במשך שנים עקב מחלוקות. לבסוף אומצה תוכנית שהוכנה במקור על ידי פרדריק סילבאן (Frederich Silaban) ופותחה לבקשת סוקרנו על ידי האדריכל ר"מ סודארסונו (R.M. Soedarsono).

עבודות הקמת האנדרטה החלו בשנת 1961 במרחב פתוח הנקרא כיום כיכר מרדקה. לצורך הבנייה נהרסו מספר מבנים שניצבו בו. בשנת 1963 הושלמה בניית האובליסק. לאחר מכן עוכבו העבודות עקב קשיי מימון וההשלכות של ניסיון ההפיכה הצבאית של תנועת 30 בספטמבר בשנת 1965. בשנת 1969 התחדשו העבודות והוקם המוזיאון שבתחתית האנדרטה. היא נפתחה לציבור ב-12 ביולי 1975.

מבנה האנדרטה עריכה

האנדרטה מועצבת כאובליסק הניצב על גבי בסיס רבוע דמוי גביע, שאורך צלעותיו 45 מטרים. גובהה הכולל של האנדרטה הוא 134.7 מטרים, מהם גובהו הכולל של האובליסק הוא 117.7 מטרים. בראש עמוד האובליסק, המצופה שיש, מצויה מרפסת תצפית שממנה נשקף נוף העיר. מעל המרפסת מתנשאת להבת העצמאות היצוקה ארד ומצופה עלי זהב, שגובהה 17 מטרים ומשקלה 24.5 טון. עיצובו של המבנה כולו מיועד לבטא את פילוסופיות הלינגאם והיוני.

בתוך מבנה הבסיס דמוי הגביע ממוקם אולם העצמאות. בטבורו, מוקף על ידי שורות מושבים נמוכות, ניצב חדר שקירותיו מצופים בשיש שחור ובו נשמר הנוסח המקורי של הכרזת העצמאות האינדונזית. דלתות מקושטות בקיר המערבי של החדר - שערי העצמאות - מובילות אל תוכו. יתר קירותיו החיצוניים של החדר מקושטים בסמלי עצמאות שונים. על גג מבנה הבסיס ממוקמת מרפסת תצפית נוספת.

מתחת למבנה האנדרטה נמצא מוזיאון ההיסטוריה הלאומית של אינדונזיה. זהו אולם רחב ממדים שבהיקפו ובטבורו מוצבות 51 דיורמות, המתארות את ההיסטוריה של אינדונזיה מאז המאה הרביעית לפני הספירה ועד ימי סוקרנו.

בכיכר סביב מבנה האנדרטה ניצבים תבליטים, המתארים אף הם את ההיסטוריה של אינדונזיה.

המרחב המרוצף שסביב האנדרטה הוא אתר לעריכת טקסים ואירועים לאומיים שונים.

מוצגים במוזיאון עריכה

בין המוצגים שבמוזיאון בבסיס ה"מונאס" נמצאים נוסח הכרזת העצמאות של אינדונזיה בכתב יד[1] והנוסח המודפס של הכרזת העצמאות של אינדונזיה[2] שניהם מיום ששי 17 באוגוסט 1945.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה