האסכולה האנגלית
האסכולה האנגלית היא אסכולה בלימודי היחב"ל המוכרת גם כאסכולת הריאליזם הליברלי. חוקרי האסכולה טוענים שקיימת 'חברה של מדינות' ברמה הבינלאומית, למרות המצב האנרכי של המערכת הבינלאומית והיעדר ריבון במערכת זו.
האסכולה האנגלית היא קונסטרוקטיביסטית ביסודה ומדגישה את הטבע הלא-דטרמיניסטי של האנרכיה במערכת הבינלאומית. למרות זאת, היא שואבת רעיונות מהתאוריות הפונקציונליסטיות והריאליסטיות ביחב"ל.
עיקרי התאוריה עריכה
החברה הבינלאומית עריכה
לפי האסכולה, יחסים בינלאומיים מייצגים חברה של מדינות. חברה בינלאומית זו מזוהה על ידי הרעיונות והפעולות של המוסדות הרגולטוריים של המערכת: מלחמה, המעצמות, דיפלומטיה, מאזן כוחות והדין הבינלאומי תוך דגש על ההכרה ההדדית בריבונות של המדינות.
ישנן דעות חלוקות בתוך האסכולה לגבי התפתחותם של רעיונות אלו. חלק מהחוקרים (דוגמת מרטין וויט) טוענים כי מקורות רעיונות אלו במדינות הנוצריות של אירופה של ימי הביניים. אחרים טוענים שרעיונות אלו התפתחו במקביל במדינות רבות מתוך רצון לקדם את האינטרסים הפנימיים שלהן.
מרבית החוקרים של האסכולה משלבים את שתי התפיסות יחדיו וטוענים שהחברה המודרנית של המדינות הן תוצר משולב של תרבות אחת (התרבות הנוצרית ששואבת ממקורות רומאים ויוונים) ושל האמנה הלוקיאנית שבין המדינות בעולם.
עבודות מרכזיות עריכה
- Hedley Bull, The Anarchical Society (1977).
- Herbert Butterfield, Martin Wight (eds), Diplomatic Investigations (1966).
- Martin Wight, Four seminal thinkers in international theory : Machiavelli, Grotius, Kant, and Mazzini (2005)
- Martin Wight, Systems of States (1977)
- Martin Wight, Power Politics (1978)
- Martin Wight, International Theory (1991)
- Tim Dunne, Inventing international society: a history of the English school (Basingstoke: Macmillan, 1998)
- Bruno Vigezzi, The British committee on the theory of international politics 1954–85: the rediscovery of history (Milan: Edizioni Unicopli, 2005).
- Andrew Linklater and Hidemi Suganami, The English school of international relations: a contemporary reassessment (Cambridge: Cambridge University Press: 2006).
ראו גם עריכה
מצאו ערכים לשיפור בנושא ליברליזם: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)