האקה (ריקוד)

הָאקָה (במאורית: Haka) הוא ריקוד מאורי מסורתי. ריקוד זה מבוצע על ידי קבוצת אנשים, המכונים "קאפה האקה" (Kapa haka) ("שורת האקה").

מטרות עריכה

חלק מהסוגים מבוצעים על ידי נשים בלבד, חלק על ידי גברים בלבד, אחרים על ידי קבוצה מעורבת, וכמה ריקודים פשוטים מבוצעים על ידי ילדים. הריקודים מבוצעים מסיבות שונות: למלחמה, להנאה, קבלת פנים לאנשים מכובדים או כדי להלל הישג או אירוע. כיום, ההאקה הוא חלק אינטגרלי בכל קבלת פנים מאורית רשמית לאורחים נכבדים.

ביצוע עריכה

גבר מאורי מבליט את הלשון בהאקה

מגוון תנועות נעשות בזמן הריקוד, כולל הבעות פנים כגון הוצאת הלשון (אצל גברים) והבלטת החלק הלבן בעיניים, ופעולות גוף נמרצות כמו סטירה עם הידיים על הגוף ורקיעה ברגליים. תנועות הידיים, הרגליים, העיניים והלשון נועדו לבטא אומץ והתלהבות.

סוגים עריכה

איור של ריקוד האקה מלחמתי משנת 1845

הסוגים השונים של ההאקה כוללים את: 'וואקטו וואהוואה', 'טוטו נגראהו', 'נגרי' ו'פרופרו'.

סוג של האקה המבוצע בלי כלי נשק הוא ה'נגרי'. המטרה שלו היא לדרבן את הלוחמים מבחינה פסיכולוגית. התנועות בו מאוד חופשיות, כשכל רוקד אמור לבטא את רגשותיו.

עוד סוג של האקה - ה'מנאווה ווארה' מקושר להלוויות או למקרים הקשורים במוות. כמו ה'נגרי', גם ריקוד זה מבוצע ללא כלי נשק ויש בו מעט מאוד, אם בכלל, תנועות.

ריקוד האקה של חיילים מאורים בצפון אפריקה, במסגרת השתתפות ניו זילנד במלחמת העולם השנייה, יולי 1941.

ה'פרופרו' הוא האקה מלחמתי שהיה מבוצע על ידי קבוצת לוחמים לפני הקרב, בו היו הלוחמים מצהירים על כוחם ואומץ לבם במטרה להיראות מאיימים ולהפחיד את האויב. מאופיין בקפיצות כשהרגליים לחוצות מתחת לגוף. בעבר, הפרופרו היה מבוצע לפני קרב במטרה להתפלל לאל המלחמה ולהבהיל את האויבים. הריקוד כלל תנועות פראיות כגון הוצאת הלשון ונפנוף בנשק. אם הריקוד לא היה מבוצע בתיאום מדויק זה היה סימן רע לעתיד הקרב. בדומה ל'פרופרו', גם ב'טוטו נגראהו' יש קפיצות, אבל מצד לצד, ולעומתם, ב'וואקטו וואהוואה' אין קפיצות.

קה מאטה עריכה

הריקוד הידוע ביותר הוא ה"קה מאטה", המוקדש ל-טה ראופראה, אל המלחמה של שבט ה'נגטי טוא'. ה'קה מאטה' מסווג כהאקה טקסי. הריקוד מתייחס לתחבולות בעזרתם טה ראופראה הערים על אויביו, ולפעמים מפורש כריקוד "ניצחון החיים על המוות".

נבחרת ניו זילנד ברוגבי אימצה את הריקוד, ושחקניה רוקדים אותו לפני כל משחק שלהם. בעקבותיה אומץ המנהג על ידי כל נבחרות הספורט של ניו זילנד, ושחקניהן מבצעים את הריקוד לפני כל משחק בינלאומי.