הבז ואיש השלג

סרט משנת 1985

הבז ואיש השלגאנגלית: The Falcon and the Snowman) הוא סרט ריגול שראה אור בשנת 1985 ומבוסס על סיפורם האמיתי של כריסטופר בויס ואנדרו דולטון לי, שני צעירים אמריקאים שמכרו סודות ממערכת תקשורת לווינית של ה-CIA לשגרירות ברית המועצות במקסיקו סיטי. הסרט בוים על ידי ג'ון שלזינגר ומככבים בו טימותי האטון ושון פן הצעירים. את הפסקול כתבו מוזיקאי הג'אז פט מתיני ולייל מייס, השיר המלווה את כותרות הסיום הוא "This Is Not America" בביצוע דייוויד בואי. את התסריט עיבד סטיבן זליאן (Steven Zaillian) לפי ספרו של רוברט לינדזי "The Falcon and the Snowman: A True Story of Friendship and Espionage".

הבז ואיש השלג
The Falcon and the Snowman
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ג'ון שלזינגר
הופק בידי ג'ון שלזינגר, גבריאל קצקה
תסריט סטיבן זליאן (לפי ספרו של רוברט לינדזי "The Falcon and the Snowman: A True Story of Friendship and Espionage")
עריכה ריצ'רד מארדן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שון פן, טימותי האטון
מוזיקה פט מתיני ולייל מייס
צילום אלן דוויאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Hemdale films עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה אוריון פיקצ'רס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בינואר 1985
משך הקרנה 131 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה דוקו-דרמה, סרט ריגול, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 7 מיליון $
הכנסות $17,130,087
הכנסות באתר מוג'ו falconandthesnowman
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

עלילת הסרט מגוללת במקביל את סיפוריהם של חברי הילדות כריסטופר בויס (בגילומו של טימותי האטון) ושל אנדרו דולטון לי (בגילומו של שון פן) במהלך מספר חודשים בשנים 19741975. בויס, סטודנט מצטיין, נשר מלימודיו ומתפקידו כשרת בכנסייה וחוזר לבית הוריו העשירים בקליפורניה ולחבר ילדותו לי. לי, בן טובים אף הוא, הוא סוחר סמים המבריח קוקאין מעבר לגבול מקסיקו.

במגמה להעלות את בנו על דרך הישר ולהרחיק אותו מהשפעתו הרעה של לי, מסדר אביו של בויס, סוכן FBI לשעבר, לבנו עבודה בחברה מסחרית בשם RTX הפועלת בתחום הלוויינים, כפקח במרכז לקליטת תשדורות של לוויין ריגול של ה-CIA, אשר חג במסלול מעל ברית המועצות וסין ומספק מידע לתחנות קרקע באוסטרליה ובבריטניה. במהלך עבודתו נתקל בויס באקראי במידע לפיו ה-CIA מעורב בפוליטיקה של אוסטרליה, כולל בפרשת הדחתו של ראש ממשלת אוסטרליה גוף ויטלם. מאוכזב מהתערבות מדינתו בעניינים של מדינה דמוקרטית בעלת ברית, מחליט בויס לפגוע ב-CIA על ידי העברת מידע סודי לברית המועצות.

בויס נפגש עם לי ויחדיו הם מתכננים להעביר מידע לשגרירות ברית המועצות במקסיקו סיטי עבור כסף. לי משמש כבלדר ומסתיר את זהותו של בויס, תוך שהוא נותן למפעיליו הסובייטים להאמין שמדובר באפרו-אמריקאי. בתחילה קיים אמון בין הסובייטים ללי, אך עד מהרה הם מגלים עצבנות, קובלים על כך שהמידע חסר ערך ודורשים מידע איכותי יותר ובכללו מידע טכני ומידע על אנשי מפתח ב-CIA. במקביל, לי מתחיל לסחור לא רק בקוקאין אלא גם בהרואין ואף מתמכר לסם. בויס, שחש שלי מסכן את המשך הפעולה, מבקש ליצור קשר ישיר עם הסובייטים ואף מגיע לפגישה עמם במקסיקו. במהלך הסרט יוצר בויס קשר רומנטי עם צעירה בשם לנה (המגולמת על ידי לורי סינגר), אך אינו מצליח להתמיד במערכת היחסים עקב עצבנותו ההולכת וגוברת בשל עיסוקו בריגול.

כינויו של בויס, "הבז", נובע מתחביבו, ציד באמצעות בז, הוא חותם על הודעותיו לסובייטים בכינוי "פלקון" (בז). כינויו של לי, "איש השלג", נובע מעיסוקו בקוקאין, אבקה לבנה כשלג.

בסיום הסרט, לאחר שבויס החליט לנטוש את ההרפתקה, להתפטר מעבודתו ולחזור ללימודים, מגיע לי ללא תיאום עם בויס לשגרירות הסובייטית במקסיקו סיטי, בתקווה להשיג סכום כסף לרכישת סמים שנזקק להם. בהתקרבו לשגרירות נעצר לי על ידי המשטרה המקומית שחשדה בו כי הוא זומם פעולת טרור. כשנעצר נתגלו ברשותו צילומי מסמכים סודיים. המקסיקנים הזעיקו את סוכני ה-FBI ולי התוודה בפניהם ואף הסגיר את חברו בויס, שנעצר מיד בלוס אנג'לס. בחקירתו מסר בויס הודאה מלאה על מעשיו.

באחת האמירות הנוקבות בסרט אומר בויס לגבי הסובייטים: "הם מושחתים בדיוק כמונו, מה חשבתי לעצמי". הסרט מסתיים עם השלכתם לכלא של בויס ולי.

שחקנים עיקריים עריכה

מוזיקה עריכה

המוזיקה המקורית, פרי עטם של מוזיקאי הג'אז-פיוז'ן פט מתיני ולייל מייס, מבוצעת על ידי Pat Metheny Group (מתיני בגיטרה, מייס בקלידים, סטיב רודבי בגיטרה בס ופול ורטיקו בתופים) ותזמורת מיתרים. הקטע הידוע ביותר מתוך הפסקול הוא השיר החותם את הסרט, "This Is Not America" בביצוע דייוויד בואי ו-Pat Metheny Group. השיר הגיע למקום ה-14 במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום ה-32 בבילבורד הוט 100.

קישורים חיצוניים עריכה