הבחירות הכלליות בגרמניה 2013
| ערך ללא מקורות | |
הבחירות הכלליות בגרמניה היו הבחירות לבונדסטאג, שנערכו ב-22 בספטמבר 2013. בבחירות ניצחה הקנצלרית המכהנת אנגלה מרקל מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית את פיר שטיינבריק המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בחירות אלו היו הראשונות שבהן המפלגה הדמוקרטית החופשית לא עברה את אחוז החסימה ואף אחד ממועמדיה לא נבחר. בחירות אלו היו גם הראשונות שבהן התמודדה המפלגה אלטרנטיבה לגרמניה שכמעט ועברה את אחוז החסימה.
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בגרמניה 2013 | |||||||||||
| 22 בספטמבר 2013 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 71.5%  (0.7%)
| ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||||||
| מועמד | אנגלה מרקל | פיר שטיינבריק | |||||||||
| מפלגה | CDU ו-CSU | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | |||||||||
| מספר הקולות | 18,165,446 | 11,252,215 | |||||||||
| מספר המושבים | 311 | 193 | |||||||||
| שינוי במושבים | 72
|
47
| |||||||||
| אחוזים | 41.5% | 25.7% | |||||||||
 מפת תוצאות הבחירות | |||||||||||
| הזוכה: אנגלה מרקל | |||||||||||
הקמפיין של מרקל התמקד באבטלה הנמוכה, ובמקביל הייתה לקאנצלרית הראשונה שביקרה במחנה הריכוז דכאו. העימות המרכזי בינה לבין פיר שטיינבריק התרחש ב-1 בספטמבר וערך כ-90 דקות. ביום שלאחר מכן התקיים עימות בין מנהיגי המפלגות די לינקה, מפלגת הירוקים והמפלגה הדמוקרטית החופשית.
אף על פי שהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית ושותפתה, המפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה, קיבלו את אחוזי התמיכה הגבוהים ביותר מאז 1990 (42%), הם לא השיגו רוב מוחלט בפרלמנט. בפעם האשונה מאז 1987 פעלו בפרלמנט כארבע סיעות בלבד. לאחר הבחירות הוקמה ממשלת אחדות בין ה-CDU ל-SDP, בפעם השלישית מאז תום מלחמת העולם השנייה.
תוצאות עריכה
| מפלגה | קולות | אחוזים | מושבים |
|---|---|---|---|
| המפלגה הנוצרית-דמוקרטית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה | 18,165,446 | 41.5% | 311 |
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 11,252,215 | 25.7% | 193 |
| די לינקה | 3,755,699 | 8.6% | 64 |
| מפלגת הירוקים | 3,694,057 | 8.4% | 63 |
| המפלגה הדמוקרטית החופשית | 2,083,533 | 4.8% | 0 |
| אלטרנטיבה לגרמניה | 2,056,985 | 4.7% | 0 |
קישורים חיצוניים עריכה
