הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה

מפלגה בפרלמנט האירופי

הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופהאנגלית: Alliance of Liberals and Democrats for Europe Group, ALDE/ADLE, בגרמנית: Allianz der Liberalen und Demokraten für Europa, ALDE, בצרפתית: Alliance des démocrates et des libéraux pour l’Europe, ADLE) היא מפלגת מרכז-שמאל אירופית.[1][2] המפלגה מחזיקה בעמדות ליברליות ותומכת בהרחבת האיחוד האירופי ובהעמקת האינטגרציה בין חברותיו. כיום המפלגה היא השלישית בגודלה בפרלמנט האירופי.[3] אחרי הבחירות האירופיות בשנת 2019 המפלגות המלוכדות בברית ALDE התחברו עם "רנסאנס" (התחייה), רשימה מורכבת ממפלגתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון "הרפובליקה בתנועה! ומהברית USR-PLUS מרומניה כדי להקים את הסיעה Renew Europe (לחדש את אירופה). הסיעה החדשה כוללת 108 חברי פרלמנט, 39 יותר מסיעת ALDE. הסיעה Renew Europe ויתרה על הבלטת המילה "ליברליזם".

הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה
Alliance of Liberals and Democrats for Europe
שם רשמי ברית הליברלים והדמוקרטים למען אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים גי פרהופשטט
תקופת הפעילות מרץ 1976, יולי 2004 – 2019 (כ־42 שנים)
אידאולוגיות ליברליזם, קפיטליזם, פרו-אירופיות
אותיות ALDE
התמזגה לתוך סיעת Renew Europe
מיקום במפה הפוליטית מרכז
נציגויות בפרלמנטים
חברי פרלמנט 69 (הפרלמנט האירופי) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.alde.eu/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

 
יושב ראש המפלגה הנוכחי, החל משנת 2009, גי פרהופשטט

שורשיה של המפלגה נטועים היטב באמצע המאה העשרים, והיא התקיימה בצורות כאלו ואחרות בפרלמנט האירופי, ובמוסד שקדם לו - האספה המשותפת של קהילת הפחם והפלדה האירופית.[4][5]

בתחילה, הייתה המפלגה בעלת אופי שמרני יותר, אך עם פרישתה של המפלגה הגוליסטית הצרפתית מהמפלגה בשנת 1975, היא קיבלה גוון ליברלי יותר.[6][7]

במהלך מערכות הבחירות של שנות ה-80 (בחירות 1984 ו-1989), עמדה המפלגה סביב ה-80 מושבים בפרלמנט. בשנות ה-90 (בחירות 1994 1990), תקופת השפל של המפלגה, עמד הייצוג שלה בפרלמנט על כארבעים מושבים. בתקופה זו, המפלגה הייתה לשולית. בבחירות 2004, הצליחה המפלגה לשקם את מעמדה, וזכתה ב-88 מושבים בפרלמנט. הישג זה שומר גם במערכת הבחירות הבאה (בחירות 2009) אז זכתה המפלגה במעט פחות - 84 מושבים.[8]

ביולי 2004 התאחדה המפלגה עם מפלגה ליברלית אחרת, המפלגה הדמוקרטית האירופית, ולמעשה באותה השנה היא נוסדה בתכונתה הנוכחית, כרשימת גג של שתי מפלגות מרכז ליברליות: הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה והמפלגה הדמוקרטית האירופית.[5]

תוצאות בבחירות עריכה

תוצאות הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה בבחירות לפרלמנט האירופי לאורך השנים
בחירות מושבים אחוז
*1979
410/104
25.4%
*1984
434/79
20.9%
*1989
518/83
16.4%
1994
567/43
7.6%
1999
626/50
8.0%
2004
732/88
12.0%
2009
736/84
11.4%

* בבחירות 1979, 1984 ו-1989 רצו בנפרד הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה והמפלגה הדמוקרטית האירופית והחישוב הוא כוחן של שתי המפלגות יחדיו.

יושבי ראש המפלגה לדורותיהם עריכה

יושבי ראש הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה לאורך השנים
זמן כהונה יושב ראש מדינה מפלגה לאומית
1978-1979 ז'אן פרנסואה פינטאט צרפת  צרפת
1979-1984 מרטין ברמן גרמניה  מערב גרמניה המפלגה הדמוקרטית החופשית
1984-1989 סימון וייל צרפת  צרפת האיחוד עבור צרפת דמוקרטית
1989-1991 ואלרי ז'יסקר ד'אסטן צרפת  צרפת האיחוד עבור צרפת דמוקרטית
1992-1994 איב גלנד צרפת  צרפת האיחוד עבור צרפת דמוקרטית
1994-1998 שיפ דה פריס הולנד  הולנד מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה
1998-2002 פט קוקס אירלנד  אירלנד המפלג הדמוקרטית פרוגרסיבית
2002-2009 גרהם ווטסון הממלכה המאוחדת  בריטניה המפלגה הליברל-דמוקרטית
החל מ-2009 גי פרהופשטט בלגיה  בלגיה המפלגה הליברלית והדמוקרטית הפלמית

מפלגות לאומיות תומכות עריכה

המפלגות בפרלמנט האירופי, הם למעשה התאגדויות של מפלגות לאומיות מהפרלמנטים הלאומיים של מדינות האיחוד. ברשימה זו, מוצגים המפלגות המרכיבות את מפלגת הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה.

מדינה מפלגה לאומית
אוסטריה  אוסטריה הפורום הליברלי
בלגיה  בלגיה המפלגה הליברלית והדמוקרטית הפלמית
בלגיה  בלגיה התנועה הרפורמיסטית
בולגריה  בולגריה התנועה הלאומית ליציבות וקדמה
בולגריה  בולגריה התנועה לזכויות וחירות
קפריסין  קפריסין המפלגה הדמוקרטית
דנמרק  דנמרק מפלגת השמאל
דנמרק  דנמרק המפלגה הסוציאל-ליברלית הדנית
אסטוניה  אסטוניה מפלגת המרכז
אסטוניה  אסטוניה מפלגת הרפורמה
פינלנד  פינלנד מפלגת המרכז
פינלנד  פינלנד מפלגת העם השוודי של פינלנד
צרפת  צרפת התנועה הדמוקרטית
צרפת  צרפת הברית האזרחית
גרמניה  גרמניה המפלגה הדמוקרטית החופשית
יוון  יוון דרזי
הונגריה  הונגריה ברית הדמוקרטים החופשיים
אירלנד  אירלנד פיאנה פול
איטליה  איטליה הברית למען איטליה
איטליה  איטליה איטליה של ערכים
איטליה  איטליה דמוקרטיה היא חופש
לטביה  לטביה הדרך הלטבית
ליטא  ליטא התנועה העבודה
ליטא  ליטא איחוד המרכז הליברלי
ליטא  ליטא התנועה הליברלית
לוקסמבורג  לוקסמבורג המפלגה הדמוקרטית
הולנד  הולנד מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה
הולנד  הולנד דמוקרטים 66
פולין  פולין המפלגה הדמוקרטית
רומניה  רומניה המפלגה הלאומית-ליברלית
סלובקיה  סלובקיה מפלגת העם
סלובניה  סלובניה דמוקרטיה ליברלית לסלובניה
סלובניה  סלובניה המפלגה הסוציאל-ליברלית
ספרד  ספרד הכינוס הדמוקרטי של קטלוניה
ספרד  ספרד המפלגה הלאומית הבסקית
שוודיה  שוודיה המפלגה העממית הליברלית
שוודיה  שוודיה מפלגת המרכז
הממלכה המאוחדת  בריטניה המפלגה הליברל-דמוקרטית

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Andreas Staab (24 June 2011). The European Union Explained, Second Edition: Institutions, Actors, Global Impact. Indiana University Press. pp. 67–. ISBN 978-0-253-00164-1. Retrieved 5 August 2013.
  2. ^ John Peterson; Michael Shackleton (22 March 2012). The Institutions of the European Union. Oxford University Press. pp. 341–. ISBN 978-0-19-957498-8. Retrieved 7 August 2013.
  3. ^ David Phinnemore; Lee McGowan (26 June 2013). A Dictionary of the European Union. Routledge. pp. 277–. ISBN 978-1-135-08127-0. Retrieved 7 August 2013.
  4. ^ "Composition of the Common Assembly (10–13 September 1952)". CVCE. Retrieved 2013-04-28.
  5. ^ 1 2 "ALDE on Europe Politique". Europe-politique.eu. Retrieved 2010-06-18.
  6. ^ "Political Groups of the European Parliament". Kas.de. Retrieved 2010-06-18.
  7. ^ "Group names 1999". Europarl.europa.eu. Retrieved 2010-06-18.
  8. ^ Europe Politique: Parlement européen (in French)