הגברת הנעלמת

סרט משנת 1938

הגברת הנעלמתאנגלית: The Lady Vanishes) הוא סרט קולנוע בריטי מסוגת מותחן קומי בבימויו של אלפרד היצ'קוק משנת 1938. בסרט משחקים בתפקידים ראשיים מרגרט לוקווד, מייקל רדגרייב, פול לוקאס ודיים מיי וויטי. תסריט הסרט נכתב על ידי פרנק לאנדר וסידני גילט והוא מבוסס על ספרה של אתל לינה וויט משנת 1936, "The Wheel Spins".

הגברת הנעלמת
The Lady Vanishes
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על The Wheel Spins עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי אלפרד היצ'קוק
הופק בידי אדוורד בלאק (ללא ציון קרדיט)
תסריט פרנק לאנדר
סידני גילט
עלמה רוויל
עריכה אר. אי. דירינג
שחקנים ראשיים מרגרט לוקווד
מייקל רדגרייב
פול לוקאס
דיים מיי וויטי
מוזיקה לואיס לוי (ללא ציון קרדיט)
צ'ארלס ויליאמס (ללא ציון קרדיט)
צילום ג'ק קוקס
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Gainsborough Pictures, Gaumont-British Picture Corporation עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי גינסבורג
שיטת הפצה clip art, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה בריטניהבריטניה 7 באוקטובר 1938
ארצות הבריתארצות הברית 1 בנובמבר 1938
משך הקרנה 97 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ריגול, סרט פשע, סרט מבוסס יצירה ספרותית, מותחן קומי, סרט בלשים עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו ladyvanishes
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט היה בין סרטיו הבריטיים האחרונים של היצ'קוק לפני שעבר לארצות הברית. הצלחתו של הסרט שכנעה את המפיק דייוויד או. סלזניק לעבוד עמו בהוליווד. עוד שתי גרסאות, פחות מוצלחות, צולמו לסיפור: בשנת 1979 ביים אנטוני פייג' אתחול מודרני בכיכובם של אליוט גולד, סיביל שפרד, הרברט לום, ארתור לאאו, איאן קרמייקל, ג'ין אנדרסון, ולאדק שייבל, ואנג'לה לאנסברי בדמות מיס פרוי, "הגברת הנעלמת". ב-2013 עובד הסיפור לסרט טלוויזיה בריטי, עם שורה של שחקני תיאטרון אנגליים בתפקידים הראשיים: טאפנס מידלטון, קילי הוז, ג'וליאן ריינד-טוט, פיפ טורנס, סטפני קול, טום יוז, אלכס ג'נינגס, וסלינה קאדל בדמות מיס פרוי, "הגברת הנעלמת".

עלילה עריכה

הסרט מגולל את סיפורה של אייריס הנדרסון הנופשת עם שתי חברותיה בפונדק שכוח אל באירופה. אייריס מתכוננת לשוב לאנגליה במטרה להינשא לאדם שהיא אינה אוהבת. במלון מתארחים גם קולדיקוט וצ'ארטרס, זוג אוהדי קריקט; גברת פרוי, מורה למוזיקה וגילברט, מוזיקאי צעיר. החבורה מתעכבת בפונדק עקב סופת שלגים, והם נאלצים לחכות ליום המחרת כדי לצאת לדרך.

במהלך הלילה אייריס מתלוננת באוזני מנהל המלון בדבר נגינתו החזקה של גילברט. כאשר המנהל מעיף את האחרון מחדרו הוא בא לחדרה של אייריס. היא נאלצת לבקש מהמנהל להשיב את גילברט לחדרו. בינתיים, גברת פרוי מאזינה בקשב רב לזמר פולק הנרצח כשהיא ניגשת לאדן החלון.

למחרת, כאשר אייריס יוצאת לכיוון הרכבת נופלת עליה לבנה שנזרקה על ידי מישהו אלמוני מאחד החלונות בפונדק. גברת פרוי מסייעת לה לעלות לרכבת, שם היא מתעלפת. היא מתעוררת והיא נענית לבקשתה של פרוי לסעוד עימה בהפסקת תה. האחרונה כותבת את שמה על החלון מפאת הרעש וכך אייריס מודעת לשמה. השתיים חוזרות לתא, ואייריס נרדמת במהירות.

כאשר אייריס מתעוררת משנתה היא מגלה כי גברת פרוי נעלמה ויוצאת לחפש אותה יחד עם גילברט שמצטרף לחיפושים. לאחר חיפושים מתישים השניים מוצאים את גברת פרוי שמתגלה כמרגלת שהעבירה מסר סודי באמצעות מנגינה. לאחר מאבק עיקש נגד הקנוניה שניסתה לחטוף את גברת פרוי השניים מצליחים לברוח. לאחר המסע שעברו גילברט ואייריס הם מתאהבים. הם מצליחים להגיע למשרד החוץ ושם הם פוגשים שנית את גברת פרוי שמסרה את המנגינה. לבסוף מתברר שלאחר כל המאמצים של קולדיקוט וצ׳ארטרס להספיק את משחק הקריקט, הוא בוטל מלכתחילה.

צוות שחקנים עריכה

הפקה עריכה

קבלה עריכה

הסרט זכה להצלחה קופתית מרשימה בבריטניה ובארצות הברית. העיתון "הניו יורק טיימס" הגדיר את הסרט כטוב ביותר לשנת 1938. בשנת 1939 במאי הסרט, אלפרד היצ'קוק, זכה בפרס איגוד מבקרי הקולנוע של ניו יורק לבמאי הטוב ביותר. זהו הפרס היחידי שהיצ'קוק קיבל על עבודת הבימוי שלו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הגברת הנעלמת בוויקישיתוף