הגנרל

הגנרל
The General
בימוי	באסטר קיטון, קליד ברוקמן
הופק בידי	ג'וזף מ. שנק
תסריט	קלייד ברוקמן, באסטר קיטון
עריכה	באסטר קיטון, Sherman Kell
שחקנים ראשיים	באסטר קיטון, מאריון מאק
מוזיקה	קרל דייוויס
צילום	Devereux Jennings, Bert Haines
מדינה	ארצות הברית
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	31 בדצמבר 1926 (טוקיו) 5 בפברואר 1927 (ניו יורק סיטי)
משך הקרנה	מאה ושש דקות
שפת הסרט	סרט אילם, כתוביות באנגלית
סוגה	קומדיה רומנטית, סרט אילם, סרט מלחמה
	דף הסרט ב־IMDb

הגנרל (The General) היא קומדיה אילמת משנת 1926 שהפיצה חברת יונייטד ארטיסטס. כוכב הסרט הוא באסטר קיטון שגם ביים ביחד עם קלייד ברוקמן. התסריט עובד על ידי אל בוסברג, ברוקמן, קיטון, צ'ארלס הנרי סמית (לא ניתן קרדיט). מספר הזכרונות "מרדף הקטר הגדול" שכתב ויליאם פיטינג'ר. הסרט נחל כישלון בקופות עם יציאתו, אולם במרוצת השנים זכה להערכה עצומה.

הגנרל

עלילה עריכה

באסטר קיטון מגלם את ג'וני גריי, איש הקונפדרציה במלחמת האזרחים בארצות הברית, שארוסתו היא אנאבל לי והוא עובד כמכונאי ברכבת. בזמן שאנשים רבים בעיר אולצו להתגייס לצבא, התנדב גריי ראשון אולם נדחה, מכיוון שקצין סבר שהוא נחוץ יותר כמכונאי, דבר שלא נאמר לג'וני. בזמן שהוא עוזב מדוכדך הוא נתקל באביה ובאחיה של ארוסתו אנאבל, הרומזים לו שעליו להתגייס, אולם הוא נפרד מהם והולך לדרכו. הדבר מתפרש בעיני האב כהשתמטות, וגורם לו לומר לאנאבל שארוסה הוא פחדן, שאפילו אינו מוכן להתגייס לצבא. אנאבל מודיעה בקרירות לג'וני כי מוטב לו שיעלה על מדים אם הוא מעוניין לדבר איתה שוב ואז עוזבת. שנה חולפת, לאנאבל מגיעה הידיעה שאביה נפצע. היא נוסעת צפונה על מנת למצוא אותו, אולם הרכבת שלה היא במקרה גם הרכבת של ג'וני - נחטפת על ידי מרגלי האיחוד. ג'וני צריך להציל את הרכבת ואת הנערה האהובה עליו.

העלילה מתלהטת במרדף שנערך בין שני קטרים ועובד הרכבת בכיכובו של באסטר קיטון. רבים מהאירועים אכן התרחשו במרדף שנערך בין ג'ורג'יה לטנסי, בין רכבות שנמשכו על ידי קטרים המכונים "הגנרל" וה"טקסס". האירועים אף היו נושא סרטו של וולט דיסני "מרדף הקטרים הגדול".

קיטון מבצע בסרט הרבה פעלולים פיזיים הרי סיכון מעל ומסביב לרכבת השועטת, הכוללים קפיצה מקרון המנוע, לקרון הנוסעים ומשם לקרון המטען, וריצה לאורך הגג. אחד מן הפעלולים המסוכנים ביותר מתרחשים כשבאסטר יושב על אחד מהמוטות המחברים את הקטר לרכבת. בסרט מתחילה הרכבת לנסוע באיטיות ובהדרגה מאיצה את מהירותה כשהיא נכנסת למנהרה. הרושם החזותי של באסטר האומלל כשהתנועה של המוטות מסיטה אותו למעלה ולמטה היא עזה ביותר. אולם בחיים האמיתיים היה כמעט בלתי אפשרי להתניע כל רכבת בתנועה כה מדויקת והמוטות היו זזים כה מהר שהיו מעיפים את באסטר במהירות באוויר ובוודאי פוצעים או הורגים אותו. הסיפור ממשיך כך ונדרש שכנוע רציני מצד באסטר קיטון לדרוש מנהג הקטר לבצע את התעלול.

שיא הסרט כולל רגע מרהיב שבו הגשר (בו מחבל ג'וני) מתמוטט כשהרכבת חוצה אותו (מזכיר את הגשר על הנהר קוואי). קיטון צילם את התמוטטות הגשר ביער אצטרובלים מסביב לעיר קיטג' גרוב, שבאורגון, בהשתמשו בחמש מאות ניצבים מהמשמר הלאומי של אורגון. הוא לא גילה לשחקן המגלם את תפקיד הקצין הצפוני למה לצפות: מראהו של ההלם הגמור שתקף אותו היה צפוי.

הסצנה הזאת היא אחת היקרות ביותר שצולמו בקולנוע של אותה תקופה. חברת ההפקה לא יכלה להרשות לעצמה להזיז את ההריסות לאחר שהסצנה צולמה, לכן הם הותירו את הקטר ההרוס על קרקעית הנהר, שם הוא נהפך לאטרקציה תיירותית קטנה במשך קרוב לעשרים שנה. ההריסות הוזזו במהלכה של מלחמת העולם השנייה.

ביקורות ותגובת הקהל עריכה

הגנרל היה כישלון קופתי וזכה לביקורות שליליות עם יציאתו לבתי הקולנוע. וראייטי דיווח שבבתי הקולנוע בהם הציג ש: "לאחר ארבעה שבועות של עסקים משגשגים בהם הוקרן הסרט "Flesh and the Devil", נראה כאילו הקולנוע מז מרעב בשבוע זה". הוא המשיך וכתב שהגנרל: "רחוק מלהיות מצחיק" וכן ש"זהו כישלון". הניו יורק טיימס הצהיר כי בסרט הזה בסטר קיטון הוא "אקרובט יותר מאשר ליצן" וכי הוא נראה כמו לוליין וודוויל". הלוס אנג'לס טיימס דיווח שהסרט הוא "אינו קומדיה לחלוטין, אך גם לא דרמה מרתקת". וממשיך להצהיר שהסרט "משתרך באופן איום עם מרדף ארוך ומעייף של קטר אחד אחרי השני". היה זה אחד מהכישלונות הגדולים ביותר של קיטון בקופות. הדבר איכזב אותו כי הוא החשיב אותו כסרטו הטוב ביותר. הקהל והמבקרים הסכימו עמו במהלך השנים, לאחר שהם החשיבו את הסרט כ"סרט אומנותי" יותר מאשר בידור סתמי, וכיום הוא נחשב לאחת מהקלאסיקות הגדולות ביותר של הסרט האילם.

הסרט מופיע בעקביות ברשימת 250 הסרטים הטובים ביותר ב-IMDb, ודורג במקום ה-18 ברשימת היובל של ה-AFI's של מאה הסרטים הטובים ביותר במאה. הסרט כונה "בעל חשיבות תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית ונבחר לשימור על ידי ארכיב הסרטים הלאומי.