הגרוק
הגרוק (בשוודית: Mårran, בפינית: Mörkö) היא דמות ספרותית ואחת מהדמויות המרכזיות בסדרת ספרי "המומינים" מאת המאיירת והסופרת השוודית-פינית טובה ינסן.
מאפיינים עריכה
הגרוק היא יצור גדול דמוי רוח בצבע סגול, נוכחותה מפחידה את כל מי שנקרה בדרכה. הגרוק איננה רעה, אך הטבע שלה הוא לייצר קור סביבה ולכן כולם מתרחקים ממנה והיא בודדה מאוד. היא מחפשת נחמה בחפצים שמסמלים אהבה כמו הקונכייה בצורת לב שסנורקה מצאה למומין בים. היא מתאהבת במומין ואף קנאית לו [דרוש מקור].
הגרוק מופיעה ללא הזמנה ובדרך כלל שותקת. עננת קור עוטפת אותה והאדמה קופאת מתחת לרגליה והצמחייה מתה בכל מקום בו היא דורכת. הגרוק נוהגת להתיישב על מדורות כדי להתחמם, ופעולה זו מכבה אותן.
למרות שהמומינים פוחדים מהגרוק, הם גם מרחמים עליה ועל בדידותה ונכות רוחה.
אפשר לומר שהגרוק היא סמל לאנשים שמייצרים סביבם אווירה קשה או חוסר נוחות (למשל פגועי נפש, חולים סופניים, נפגעי תקיפה, אנשים דיכאוניים), אנו מתרחקים מהם על מנת להגן על עצמנו מרגשות שליליים ומחוסר הנוחות שהם מייצרים סביבם ובכך למעשה מעצימים את הבדידות שלהם.
מופעים בספרי הסדרה עריכה
- משפחת המומינים - הסיפור על מגבעת המכשף (1948) - ההופעה הראשונה של הגרוק בסדרת הספרים. בסיפור זה הגרוק מוצגת כדמות הנבל המפחידה, אם כי במהלך הסיפור סניף מביע הזדהות כלפיה ובשלב מסוים סניף אף מתרגש עד דמעות לאחר שהוא חושב על כמה זה נורא להיות כה בודדה. בסיפור זה הגרוק מחפשת אחר אבן האודם של המלך שאותה מחפש גם המכשף. בוב וטינגומי גונבים את אבן האודם והגרוק מפסיקה להציק להם רק אחרי שמקבלת את כובעו של המכשף במקומה.
- ספר הזכרונות של מומינאבא (1950) - בסיפור זה מספר דמויות מספרות כי הגרוק אכלה לאורך השנים מספר אנשים. יוקסטר טוען שיש לו בן דוד שנאכל על ידי הגרוק, ומומינאבא הצעיר מציל את דודתו של מר המיולין מהגרוק אשר התכוונה לאכול אותה. אף על פי כן, במהלך עלילת הספר הגרוק לא אוכלת בפועל אף דמות, ומכיוון שהספר נכתב כספר זיכרונות של מומינאבא, בהחלט ייתכן שמומינאבא הגזים במעט על מנת שהוא יראה יותר הרואי. לגרוק יש תפקיד קטן בעלילה כאשר היא רודפת אחר מנהלת בית היתומים הקפדנית.
- משפחת המומינים - חורף קסום (1957) - הגרוק מופיעה מספר פעמים בעלילה של הספר, אם כי הפעם מושם יותר דגש על החיים הקשים של הגרוק ועל הרחמים שיש לדמויות האחרות כלפי במקום להציגה כדמות נבל מפחידה שכולם חוששים ממנה. דינורה אפילו מביעה הזדהות כלפיה כאשר הגרוק מנסה לחמם את עצמה ליד המדורה.
- מומינאבא והים (1965) - בסיפור זה הגרוק ממשיכה ללכת לעמק המומינים על מנת להתחנן בפני מומינטרול שיראה לה את להבת העששית שלו. סיפור זה הוא אחד מהתיאור הכי אמפתיים לדמותה של הגרוק בסדרת הספרים, והוא אפילו מכיל מספר חלקים קצרים שנכתבו מנקודת מבטה של הגרוק.
- מי יעודד את רשוש? (1960) - רשוש נושך אותה כאשר הוא מנסה להציל את מיפל, אם כי לא ידוע אם הגרוק החזיקה במיפל כבת ערובה או לא.