הדליקה הגדולה בבוקרשט

אסון בבוקרשט

הדליקה הגדולה בבוקרשטרומנית: Marele incendiu din București או Focul cel Mare) הייתה האסון הגדול ביותר שפגע אי פעם בבוקרשט, בירת רומניה ולפני כן בירת נסיכות ולאכיה ובמהלכו נשרף רבע מהשטח הבנוי של העיר.

הדליקה הגדולה, ציור בצבע מים מאת מוסטקוף
בעירת הכנסייה הקדוש גאורגה החדש
חריטה של הדליקה הגדולה

הדליקה התחילה ביום 23 במרץ 1847, בחג הפסחא והתפשטה במהירות הודות לרוח שנשבה ולתגובה המאוחרת של התושבים. באותה תקופה לא היה קיים שירות מכבי אש קבוע ודליקות כובו בידי מתנדבים ותושבים הנוגעים בדבר. הסוחרים הניחו את מרכולתם במרכז הרחוב וזה הפריע לנחפזים לכבות את הדליקה ולהובלת המים.

הדליקה התחילה ממעשה שובבות של בן הקלוצ'ר, זינקה דרגנסקו, שירה כלפי עליית הגג, שם היה קש יבש שניצת מיד. האש התפשטה בגדה השמאלית של דמבוביצה, במזרח העיר, באזור המסחרי המבוסס, שם היו בתי עץ צפופים. האש שרפה 1,850 מבנים, כולל 1.142 בתי עסק, 686 בתי פרטיים, 10 בתי הארחה ו-12 כנסיות, בעיקר במגזרים "הצבע האדום" ו"הצבע השחור"[1]. 15 אנשים איבדו את חייהם בדליקה ורבים נכוו, 2681 מתוך אוכלוסייה של כמאה אלף תושבים. נגרמו נזקים עצומים בחומר, שהוערכו ביותר ממאה מיליוני לאי.

שיקום העיר עריכה

אחרי הדליקה, כשנודעו תוצאותיה, נרתמו רבים לתרום לשיקום העיר ועזרה לתושבים שאיבדו כל רכושם. גאורגה ביבסקו, שליט ולאכיה באותה תקופה, שעזר במו ידיו בכיבוי הדליקה, פתח את רשימת התורמים עם 6,000 מטבעות זהב[2]. המיטרופליה והבישופויות תרמה 500,000 לאי, המנזרים תרמו 700,000 לאי, דרגטורים שונים וגם מעבר לגבול של אז, בנסיכות מולדובה אספו תרומות והעבירו אותן בידי וסילה אלכסנדרי לסיוע תושבי בוקרשט. גם החצרות האימפריאליים של האימפריה הרוסית, האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית, שרצו לשמור על השפעתם בוולאכיה, שלחו תרומות גדולות. סוחרי המערב והבנקאים, שהיו קשורים למסחר הרומני, שלחו תרומות באמצעות הבנקאים סימון פון סינה, משפחת רוטשילד ואחרים.

סה"כ נאספו 3,123,295 לאי וחולקו לנפגעים 2,587,864 לאי. היו סופרים שתרמו תגמולים לספרם, התיאטרון תרם הכנסות של הצגה, יישובים אחרים תרמו מקופתם, התורמים היו רבים ומגוונים, תרמו סכומים גדולים וגם פעוטים.חלק מהכסף הופנה לבנייה מחדש של הכנסיות, שעלו באש וחלק אחר לפיצוי בעלי קרקע, שהולאמה בהזדמנות זו, כדי שהרחובות החדשים יהיו רחבים יותר ומתוכננים.

כתוצאה מהשריפה התאפשרה בנייה חדשה במרכז העיר, בנייה מאבן עם גגות פח. הסוחרים בנו לעצמם בתי אבן בני שתי קומות, בקומה הראשונה בית העסק ובקומה השנייה חדרי המגורים. התארגן גם שירות קבוע של מכבי אש.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ החל מ-1806 חולקה בוקרשט, אז בירת נסיכות ולאכיה, ל-5 מגזרים שנשאו שמות של צבעים. שינוי של שנת 1906 צמצם את מספר המגזרים לארבעה.
  2. ^ מטבע זהב היה שווה באותו זמן 31 לאי