הדרבי של צפון לונדון
הדרבי של צפון לונדון (באנגלית: The North London derby) הוא שמו של דרבי הכדורגל הנערך בין שני מועדוני כדורגל מצפון לונדון – ארסנל (התותחנים) וטוטנהאם הוטספר (הספרס). המונח מתאר בדרך כלל רק את המשחקים בין שני המועדונים, אך לעיתים משמש גם לתיאור היריבות הכללית ביניהם.
היסטוריה עריכה
המשחק הראשון בין שני המועדונים היה משחק ידידות שנערך ב-19 בנובמבר 1887, כאשר המועדון ארסנל עדיין היה בפלאמסטיד (אז חלק ממחוז קנט וכיום חלק מלונדון רבתי) והיה ידוע בשם רויאל ארסנל. המשחק הסתיים רבע שעה לפני המועד החוקי "בעקבות החשיכה" כאשר שחקני טוטנהאם מובילים בתוצאה 2 - 1[1]. משחק הליגה הראשון בין שני המועדונים נערך במסגרת הליגה הראשונה ב-4 בדצמבר 1909, והסתיים בניצחון 1 - 0 לטובת ארסנל[2].
היריבות העזה בין שני המועדונים החלה רק ב-1913, לאחר שהנהלת ארסנל העבירה את משחקי הבית ממאנור גראונד לאצטדיון ארסנל, השוכן במרחק של כשישה קילומטרים מאצטדיון ווייט הארט ליין ששימש את טוטנהאם; מהלך זה הפך את ארסנל למועדון שכן לטוטנהאם, וכתוצאה מכך נוצרה יריבות מקומית. שני המועדונים התמודדו לראשונה כמועדונים מצפון לונדון במשחק ידידות שנערך ב-22 באוגוסט 1914 בווייט הארט ליין; המשחק הסתיים בניצחון ארסנל בתוצאה 5 - 1[3], למרות שדווקא טוטנהאם היה אז בליגה הראשונה וארסנל בשנייה. שני המועדונים נפגשו באופן סדיר במסגרת ליגת לונדון הלא-רשמית שהתקיימה בזמן מלחמת העולם הראשונה.
היריבות התגברה ב-1919 כאשר הוחלט להרחיב את הליגה הראשונה בשתי קבוצות. הנהלת הליגה כינסה נציגים מטעם כל המועדונים כדי לבחור את המצטרפים החדשים. צ'לסי שסיימה במקום ה-19 הייתה אמורה לרדת לליגה השנייה, אך קיבלה את אחד המקומות. המקום השני היה אמור להינתן לטוטנהאם (מקום 20) או לבארנסלי שסיימה במקום ה-3 בליגה השנייה. אולם, ארסנל וארבעה מועדונים נוספים רצו גם כן לקבל את המקום, למרות המיקום ה-6 של ארסנל[4].
תוצאת ההצבעה הייתה 18 קולות לטובת ארסנל ושמונה לטובת טוטנהאם, כאשר עמדת ארסנל זוכה לתמיכתו של נשיא הליגה ויושב-ראש ליברפול ג'ון מק'קנה[5]. לאחר מכן הושמעו טענות על כך שיושב-ראש ארסנל הנרי נוריס עמד מאחורי קנוניה על מנת להבטיח את הכנסת ארסנל לליגה, אך טענות אלה לא הוכחו. ההחלטה גרמה לזעם רב בקרב טוטנהאם והאוהדים, אם כי 11 שנים קודם לכן טוטנהאם היה למועדון שצורף לליגה למרות שסיים רק במקום השביעי בעונת 1907/1908 של הליגה הדרומית[6], על חשבון המועדון קווינס פארק ריינג'רס שביקש גם כן להתקבל לליגה ואף עזב את הליגה הדרומית לאור הציפייה להתקבל.
למרות זאת הצליחו שחקני טוטנהאם לחזור לליגה הראשונה לאחר הזכייה באליפות הליגה השנייה בעונת 1919/1920. הדרבי הרשמי הראשון לאחר המעבר של ארסנל לצפון לונדון ופרשת הצירוף לליגה נערך במסגרת הליגה הראשונה בוויט הארט ליין ב-15 בינואר 1921, והסתיים בניצחון של טוטנהאם. המשחקים הראשונים בין המועדונים התאפיינו במרירות. אחד המשחקים הידועים נערך בספטמבר 1922 והיה כה אלים עד שהתאחדות הכדורגל נאלצה לאיים על שני המועדונים במספר משחקים ללא קהל[7].
בין 1928 ל-1933 ובין 1935 ל-1950 לא נערכו משחקי דרבי כיוון שמועדון הכדורגל טוטנהאם שיחק בליגה השנייה, וכתוצאה מכך המתיחות בין שני המועדונים פחתה במקצת. מערכת היחסים בין ארסנל לטוטנהאם השתפרה במקצת לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיקר כיוון שהנהלת טוטנהאם התירה לארסנל לשחק בווייט הארט ליין בעקבות החרמת אצטדיון הייבורי לצורכי המלחמה.
החל מ-1950 הייתה עונה אחת בלבד (1977/1978) שבה שני המועדונים לא שיחקו באותה ליגה; לאורך השנים היו מספר משחקי דרבי ידועים שתוצאתם הייתה חשובה במאבק על האליפות או הגביעים השונים. בדומה ליריבויות אחרות בתחום הספורט גם במקרה זה יש לעיתים שמחה לאיד ורגשות עזים בין מחנות האוהדים, ושחקנים העוברים בין שני המועדונים נתקלים בדרך כלל בתגובה צוננת על ידי אוהדיהם לשעבר.
סטטיסטיקות עריכה
בין 1909 ל-2 בדצמבר 2018 נערכו 172 משחקי דרבי בליגה, מתוכם 70 הסתיימו בניצחון של ארסנל ו-55 בניצחון של טוטנהאם. מספר השערים הגבוה ביותר בדרבי אחד הובקע בניצחון 5 - 4 של ארסנל בוויט הארט ליין ב-13 בנובמבר 2004. הפער הגדול ביותר היה 6 - 0 לטובת ארסנל ב-6 במרץ 1935, אם כי שני משחקים הסתיימו בניצחון של טוטנהאם בתוצאה 5 - 0 (25 בדצמבר 1911 ו-4 באפריל 1983).
הארי קיין הוא מלך השערים של טוטנהאם במשחקי הדרבי, עם 11 שערים[8]. מלכי השערים של ארסנל הם עמנואל אדבאיור, איאן סנדרלנד ורובר פירס עם שמונה שערים לכל אחד[9]. דייוויד אולירי מארסנל הוא השחקן שהשתתף יותר מכל אחד אחר במשחקי דרבי (35), ואילו גארי מבוט וסטיב פרימן חולקים את השיא של טוטנהאם עם 31 משחקי דרבי.
טרי דייסון הוא השחקן היחיד של טוטנהאם שהבקיע שלושער במשחק דרבי רשמי, ועשה זאת בניצחון 4 - 3 ב-26 באוגוסט 1961. שחקני ארסנל שעשו זאת הם טד דרייק (20 באוקטובר 1934) ואלן סנדרלנד (23 בדצמבר 1978).
סיכום התוצאות עריכה
נכון ל-15 בינואר 2023 (הספירה החלה ב-1909)[10]
| משחקים | ניצחון של ארסנל | תיקו | ניצחון של טוטנהאם | שערים - ארסנל | שערים - טוטנהאם | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ליגה | 172 | 70 | 47 | 55 | 265 | 232 |
| גביע ה-FA | 6 | 4 | 0 | 2 | 9 | 5 |
| גביע הליגה | 14 | 7 | 3 | 4 | 21 | 19 |
| מגן הצדקה | 1 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 |
| סך הכל | 193 | 81 | 51 | 61 | 295 | 256 |
שחקנים ששיחקו בשני המועדונים עריכה
ארסנל ← טוטנהאם עריכה
| שם | עמדה | ארסנל | טוטנהאם | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קריירה | משחקים | שערים | קריירה | משחקים | שערים | ||
| ג'ימי בריין | חלוץ | 1923 – 1931 | 232 | 139 | 1931 – 1935 | 34 | 10 |
| לורי בראון | שחקן הגנה | 1961 – 1964 | 109 | 2 | 1964 – 1966 | 65 | 3 |
| דייוויד ג'נקינס | קשר | 1966 – 1968 | 25 | 9 | 1968 – 1970 | 17 | 2 |
| רוהאן ריקטס | קשר | 2001 – 2002 | 1 | 0 | 2002 – 2005 | 36 | 2 |
| דייוויד בנטלי | קשר | 1997 – 2006 | 8 | 1 | 2008 - 2011 | 41 | 3 |
| עמנואל אדבאיור | חלוץ | 2006 - 2009 | 143 | 62 | 2011 - | 37 | 26 |
כמו כן, ג'ו האלם ששיחק בארסנל בעמדת הקיצוני אימן את טוטנהאם בין 1945 ל-1949, ואילו טרי ניל היה המאמן של טוטנהאם בין 1974 ל-1976, לפני שחזר לארסנל ועבד שם בין 1976 ל-1983. אחד המקרים הידועים הוא זה של ג'ורג' גרהאם שהיה שחקן של ארסנל, אימן את המועדון בין 1986 ל-1994, פוטר מארסנל ובין 1998 ל-2001 אימן את טוטנהאם.
קלייב אלן השתתף בשלושה משחקים לא רשמיים של ארסנל במסגרת ההכנות לעונת 1980/1981, אך לא במשחקי דרבי רשמיים כלשהם.
טוטנהאם ← ארסנל עריכה
| שם | עמדה | טוטנהאם | ארסנל | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קריירה | הופעות | שערים | קריירה | הופעות | שערים | ||
| ג'ורג' האנט | חלוץ | 1930 – 1937 | 198 | 138 | 1937 – 1938 | 21 | 3 |
| פרדי קוקס | קיצוני ימני | 1938 – 1949 | 105 | 18 | 1949 – 1953 | 94 | 16 |
| ויק גרובס | קשר | 1952 – 1953 | 4 | 3 | 1955 – 1964 | 201 | 37 |
| ג'ימי רוברטסון | קיצוני ימני | 1964 – 1968 | 181 | 31 | 1968 – 1970 | 59 | 8 |
| סטיב וולפורד | שחקן הגנה | 1975 – 1977 | 1 | 1 | 1977 – 1981 | 98 | 4 |
| וילי יאנס | שחקן הגנה | 1975 – 1977 | 64 | 4 | 1977 – 1981 | 237 | 19 |
| פט ג'נינגס | שוער | 1964 – 1977 | 590 | 1 | 1977 – 1985 | 327 | 0 |
| סול קמפבל | שחקן הגנה | 1992 – 2001 | 315 | 15 | 2001 – 2006 | 197 | 11 |
כמו כן, הרברט צ'פמן היה שחקן חובב בטוטנהאם בין 1905 ל-1907, זמן רב לפני שהחל לאמן ארסנל.
שחקנים שהשתתפו בדרבי במדי שני המועדונים עריכה
| שם | במדי ארסנל | במדי טוטנהאם |
|---|---|---|
| לורי בראון | 4 | 3 |
| סול קמפבל | 7 | 12 |
| דייוויד ג'נקינס | 2 | 1 |
| פט ג'נינגס | 9 | 23 |
| ג'ימי רוברטסון | 1 | 8 |
| וילי יאנג | 8 | 3 |
| עמנואל אדבאיור | 9 | 4 |
ג'ימי רוברטסון הוא השחקן היחיד שהבקיע בדרבי עבור שני המועדונים.
קישורים חיצוניים עריכה
- סיכום התוצאות במשחקי הדרבי, Soccerbase
הערות שוליים עריכה
- ^ משחקי הידידות של טוטנהאם בעונת 1887/1888
- ^ שיאים נגד טוטנהאם, האתר הרשמי של ארסנל
- ^ עונת 1914/1915
- ^ מיקום זה היה שגוי בעקבות טעות בחישוב ממוצע השערים. התאחדות הכדורגל האנגלית תיקנה זאת ב-1975 וקבעה כי המיקום האמיתי של ארסנל היה אמור להיות החמישי
- ^ שאר המועדונים שקיבלו קולות הם בארנסלי (5), וולבס (4), נוטינגהאם פורסט (3), ברמינגהאם סיטי (2) והאל סיטי (1)
- ^ טבלאות סופיות של הליגה הדרומית, rsssf.com
- ^ פיל טיילר ומרטין סואר, The Official Illustrated History of Arsenal (עמוד 40), המלין, 2005 (ISBN 0-600613-44-5)
בוב גודווין, The Pride Of North London (עמוד 37), Polar Publishing, 1997 (ISBN 1-899538-04-6) - ^ Harry Kane - all-time record goalscorer in the north London derby!, אתר האינטרנט הרשמי של טוטנהאם, 7 בדצמבר 2020
- ^ The top scorers in the history of the North London Derby, Football Manager, 1 בדצמבר 2020
- ^ "Tottenham Hotspur vs Arsenal". 11 v 11.com.