ההפגנות במרוקו (2011)

ההפגנות במרוקו הן סדרה של הפגנות מחאה שהחלו במרוקו ב-20 בפברואר 2011, נגד המשטר המונרכי במדינה ונגד המלך מוחמד השישי. ההפגנות החלו כחלק מאפקט הדומינו של גל המחאות בארצות ערב (2011-2010).

אלפי מפגינים בעיר קזבלנקה

ב-20 בפברואר צעדו אלפי מפגינים בעיר רבאט ודרשו מהמלך להעביר חלק מסמכויותיו לפרלמנט ולשנות את החוקה. הפגנות דומות התרחשו לאחר מכן בערים קזבלנקה, מרקש, טנג'יר, פאס, תטואן, אל-ג'דידה ועוד.

ב-5 ביוני מספר המפגינים במדינה הגיע לשיא של כל הזמנים כש-60,000 מפגינים הפגינו בעיקר בערים רבאט וקזבלנקה בדרישה לרפורמות בחוקה.

בעקבות ההפגנות המתמשכות נגדו, ב-17 ביוני פנה המלך מוחמד השישי בנאום לעם בטלוויזיה והודיע כי יתבצע משאל עם על רפורמות בחוקה ב-1 ביולי. הרפורמות המיוחסות בחוקה הן:

  • הפרדת כוחות בין המלך לראש הממשלה, כשהמלך יתחייב לבחור בראש הממשלה מהמפלגה הכי גדולה בפרלמנט.
  • העברת חלק מהיכולות הפוליטיות מהמונרך אל ראש הממשלה, כולל היכולת לפזר את הפרלמנט.
  • העברת היכולת של נתינת חנינה מהמלך לידי הפרלמנט.
  • הפיכת השפות הברבריות (תמאזיגת) לשפה רשמית במרוקו, לצד השפה הערבית.

כמו כן, הודיע המלך כי יתקיימו בחירות מוקדמות לפרלמנט ב-7 באוקטובר 2011. ב-2 ביולי אישרו אזרחי מרוקו במשאל עם ברוב גדול את השינויים בחוקה לפיהם הועברו סמכויות מהמלך לידי הממשלה[1].

ב-25 בנובמבר החלו הבחירות לפרלמנט במרוקו, כשמפלגות איסלאמיות מתונות מתמודדות נגד מפלגות חילוניות במדינה. חלק מהמפגינים במרוקו קראו להחרמת הבחירות, שלטענתם התוצאות בה מתוכננות מראש על ידי המלך[2].

מפלגת "הצדק והפיתוח" האסלאמיסטיתערבית: "חיזב אל-עדאלה ואל-תנמיה" حركة العدالة والتنمية) אשר מזוהה עם ארגון האחים המוסלמים, ניצחה בבחירות הכלליות לפרלמנט שנערכו במדינה וקיבלה 107 מתוך 395 המושבים בפרלמנט. התיקון לחוקה שהתקבל ב-2011 קובע שהממשלה תורכב על ידי יושב ראש המפלגה שזכתה במספר הגדול ביותר של מושבים. לפיכך, ימנה המלך מוחמד השישי את יושב ראש מפלגת הצדק והפיתוח, עבד אל-אילה בן כיראן (בערבית: عبد الإله بن كيران), להרכיב את הממשלה. "הצדק והפיתוח" היא הזרוע הפוליטית של תנועת הייחוד והרפורמה (בערבית: חרכת אל-תווחיד ואל-איסלאח حركة التوحيد والإصلاح), המהווה שלוחה של תנועת האחים המוסלמים במרוקו, אשר השיגה בבחירות אלה ניצחון נוסף, במסגרת שינויי השלטון שחלו כתוצאה מגל המחאות בארצות ערב.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ההפגנות במרוקו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה