הוצולים

הוצולים (באוקראינית: гуцули, ברוסית: гуцулы, ברומנית: ביחיד huțul, ברבים huțuli, בפולנית: ביחיד: Hucuł, בריבוי Huculi, Hucułowie בסלובקית: Huculi) הם בני קבוצה אתנו-תרבותית אוקראינית קטנה החיה בעיקר במערב אוקראינה בדרום-מזרח הרי הקרפטים האוקראינים ובחלקם באזורי הגבול הצפוני של רומניה, במרמורש ובוקובינה.

הוצולים
Гуцули

אוכלוסייה
25,290
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
הרי הקרפטים: :21,400 (2001) -דרום גליציה, בוקובינה, זקרפטיה :3,890 (1918)- בוקובינה ומרמורש  : 108 (2002)
שפות
אוקראינית, ניב הוצולי
דת
נצרות - הכנסייה האוקראינית האורתודוקסית הכנסייה האוקראינית היוונית- קתולית ובמיעוט -הכנסייה הרומית קתולית
קבוצות אתניות קשורות
בויקים, למקים, דולינים

הוצולים עם נשפני טרמביטה (טרמביטרים) בשנת 1930

הם מתרכזים בעיקר במחוזות איוואנו-פרנקיבסק (עמק הפרוט והצ'רמוש השחור) שבגליציה ההיסטורית (הליץ'), בצ'רנוביץ שבצפון בוקובינה (לאורך הצ'רמוש הלבן) ובמחוז זקרפטיה של אוקראינה העכשווית, לאורך הטיסה השחורה וטיסה הלבנה. ביתר דיוק ההוצולים חיו בנפות ורחובינסק, יארמצ'אנסק, בדרום הנפות קוסוב ונדבורנה שבמחוז איוואנו-פרנקיבסק, בנפת פוטילה ובדרומה של נפת ויז'ניץ שבמחוז צ'רנוביץ ובנפת ראחיב שבמחוז זקרפטיה. בצפון רומניה חיים הוצולים במרמורש ובבוקובינה הדרומית. בהתאם למיקומם ניתן לדבר על הוצולים מזקרפטיה, הוצולים מבוקובינה ועל הוצולים גליציאנים.

סך כל שטח אזור "הוצוליה" (באוקראינית: הוצולשצ'ינה) הוא לערך 6,500 קמ"ר. ההוצולים נודעו בעבר בעיקר כרועי צאן.

השם

תת-אתניות אוקראיניות-רוטניות בזקרפטיה - רוטניה:כחול - למקים, חום -בויקים, ורוד - דולינים, ירוק - הוצולים

חבל רוטניה הטרנסקרפטית או "זקרפטיה" על מפת אוקראינה

לגבי מקור השם "הוצולים" קיימות השערות שונות. לפי אחת מהן המילה באה לכאורה מ"קוצ'ול" - כלומר נווד באוקראינית ספרותית - קוצ'וביק, שהפכה ל"קוצול" ומשם ל"הוצול". כינוי זה, טוענים, דבק בהם מפני שהיו פליטים מרוס של קייב שנמלטו אל הרי הקרפטים מפני הפולשים המונגולים. כינוי זה יכול להיות קשור גם לסגנון חייהם החצי-נוודי בעבר על רקע עיסוקם כרועי צאן. היו שחשבו אותם לשרידים של שבטי נוודים שונים שעברו במקום.קבוצה של היסטוריונים, בלשנים ואתנוגרפיםטענו שהמילה היא ממקור טורקי קדום, קומני או פצ'נגי.

חוקרים אחדים סברו כי מקור השם הוא במילה אוע'וז או אוצים, תת-שבט טורקי שברח גם הוא אל ההרים מפני המונגולים. לדעת מחבר נוסף,שאלו ההוצולים את שמם מהצילו (הצילה) או הצטל, אחיו של הנסיך רוסטיסלב של מורביה הגדולה או אולי משבט ההורולים-הוצים, בני בריתם של האוסטרוגוטים. במאה ה-19 נפוצה התאוריה לפיה המילה נגזרת מהמילה הרומנית hoț או עם תו יידוע hoțul, כלומר "הגנב", מה שמוסבר על ידי היותם אנשי הרים ויערות שמקרבם קמו היידוקים ו"גזלנים".

יש שזיהו בהם את צאצאי האוליצ'ים, שבט סלאבי שהתיישב מחדש בהרי הקרפטים. אף אחת מההשערות המוזכרות אינן נחשבות בימינו כוודאיות. השם "הוצולים" נראה יותר כ"אקסונים", כלומר כינוי שהודבק להם על ידי קבוצות אתניות ועמים שכנים, אחד מהם בני בויקו, המקורבים להם. בתעודות כתובות המילה "גוצול" ו"גוצוליאק" מופיעה החל מאמצע המאה ה-18 וככינוי ברור לקבוצת תושבי הקרפטים המזרחיים - רק במאה ה-19, ביתר דיוק בהחל משנת 1816.

מוצאם ותולדותיהם

ההוצולים התיישבו בקרחות היער, בפסגות ההרים ליד מעיינות מים. בעיני חוקרים רומנים כגון ההיסטוריון ניקולאיה יורגה ההוצולים או ה"הוצאנים" אינם אלא רומנים שהתבוללו ושעברו סלאביזציה. עם זאת רוב הדעות אינו שולל מוצאם הסלאבי. קיימת השערה שהם צאצאי הקרואטים הלבנים, שבט סלאבי מזרחי שהיה חי מצפון לקרפטים במאות 4–12, או צאצאים של האוליצ'ים, שבט סלאבי אחר שנמלט אל הרי הקרפטים מפני הפצ'ניגים. לדעת הבלשן האוקראיני ברוניסלב קוביליאנסקי שביסס את דעתו על ניתוח הניב ההוצולי-פוקוטי, אבות תושבי "הוצוליה" ופוקוטיה היו בני שבטים סלאביים מזרחיים - אולוצ'ים - שבאו מדרום אזור הדנייפר, וטיברצים שבאו מן האזור שבין הדנייסטר לקרפטים, והתיישבו בהרי הקרפטים תוך התבוללות בתוך האוכלוסייה המקומית. אזור ההתיישבות של הוצולים היה בחלק העליון של הנהרות טיסה, טאראק (טרסווה) וטאלאבור (טרבליה). ההוצולים רואים את עצמם חלק, אמנם קטן, מהאומה האוקראינית ומתת-הקבוצה הרוטנית שלה. מצד שני להזדהות זו הייתה לעיתים הסתייגות בצד הרוטני.

תחת השלטון האוסטרי והרומני ראו ההוצולים את עצמם חלק מהקבוצה היותר רחבה של הרוטנים (רוּסין) או דוברי רוטנית ("רוסקי"). עם סיפוחה של בוקובינה לאימפריה ההבסבורגית, ערכו האוסטרים מפקד אוכלוסין שתוצאותיו לפיו האוקראינים - כולל רוסינים והוצולים - היוו 33.4% מתושבי בוקובינה. הם הגדירו את עצמם גם כ"רוטנים הרריים" או "רועי צאן אוקראינים הרריים".

עד שנת 1945 היו ההוצולים מפוצלים. עד למלחמת העולם הראשונה רוב רובם נמצאו בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית (שקמה רשמית ב-1867): חלק מאדמותיהם השתייכו לקיסרות אוסטריה, וחלק – לממלכת הונגריה. אחרי שנת 1920 התחלקו החבלים ההוצוליים בין פולין, רומניה וצ'כוסלובקיה. בשנת 1939 סופחה ה"הוצולשצ'ינה" לברית המועצות במסגרת אוקראינה הסובייטית. מאז שרוב האזור המאוכלס על ידיהם נכלל באוקראינה הם מזדהים לחלוטין עם האומה האוקראינית. במפקד האוכלוסין הכלל-אוקראיני משנת 2001 21,400 תושבים מאוקראינה זיהו עצמם כבני תת-הקבוצה האתנית ההוצולית. כולם פרט ל-8 רשמו את עצמם גם כאוקראינים אתנים.

ההוצולים במרחב הרומני

ההוצולים הגיעו לבוקובינה ולצפון הנסיכות מולדובה מכיוון הרי גליציה. סיבות הגירתם דרומה היו ככל הנראה עומס המיסים וגזרות כלכליות אחרות, צווי הגיוס לצבא האוסטרי, לחצים להמרת דת (קתוליזציה). גם במולדובה הם היו בעיקר רועי צאן או עבדו כפועלים יומיים על אדמות המנזרים. אחד הגורמים שהקלו על הגירתם לצפון מולדובה היה שלטונה הזמני של פולין באותם השטחים בשנים 1691–1699. במאה ה-18 הם נהנו מכמה פריבילגיות מטעם שליט מולדובה, קונסטנטין מברוקורדט.

השפה

ההוצולים מדברים ניב של האוקראינית המערבית עם כמה השפעות מפולנית, סלובקית ורומנית. באוקראינה ההוצולים מתקשרים ביניהם בניבים ההוצוליים ובימינו גם בשפה האוקראינית הספרותית. ברומניה הם מדברים בניבים שלהם וברומנית.

לניבים ההוצוליים של האוקראינית יש אפיונים קרובים לשפה הסלובקית, למשל בסיומות של יחסות מסוימות ("אישה" ביחסת האמצעי היא жінков במקום жінкою בשפה האוקראינית הספרותית). בדומה לרוסית הקדומה, המילית «ся» המשמשת בבניין הרפלקסיבי של הפועל מופיעה לפני הפועל ולא בסופו, כפי שנהוג באוקראינית ספרותית וברוסית מודרנית (בהוצולית - Я так ся вчора напив, באוקראינית ספרותית - я так учора напився, ברוסית «я так вчера напился» – "כך השתכרתי אתמול"). יש להוצולים גם היגויים מיוחדים, כגון "вэно" במקום "вино",‏ "йек" במקום "як", וכו'. בימינו, בין היתר בהשפעת מערכת החינוך, קיימת הן באוקראינה והן ברומניה מגמת דעיכה של הניב ההוצולי לטובת האוקראינית הספרותית.

עיסוקים

הוצולים בדרך, ליתוגרפיה מ־1872

ההוצולים התיישבו בקרחות יער, בפסגות ההרים על יד מעיינות. ההוצולים עסקו בעיקר בגידול בקר, צאן וסוסים ובתעשיית העץ והובלת העצים על גבי רפסודות על הנהרות ,גידול דבורים. מייחסים להם את יצירת גזע הסוס הידוע כ"פוני הוצולי". עסקו גם בפרדסנות ובחקלאות, אבל אלו היו בחשיבות משנית. סביב בתיהם הכשירו חלקות אדמה לעיבוד חקלאי של גידולים הגדלים בגבהים של 1000 מטר ויותר. עיקר הגידולים היו תפוחי אדמה, תירס, תלתן וירקות לצורכי הבית: בצל, שום, סלק, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וצנון הם הצטיינו בהכנת גבינות כבשים: ברינזה (גבינת צאן מלוחה), קאש ואורדה. גבינת הברינזה אוחסנה מעונה לעונה בחביות קטנות בנות 5 – 15 ק"ג כל חבית. חריצי גבינות האורדה והקאש נמכרו לתצרוכת שוטפת, כשהם עטופים בעלי שדה גדולים ורעננים וביריעות בד צחורות. עסקו גם באריגת שטיחים, כמו כן עסקו בקישוטים על ביצים (פיסאנקה). חלק מהם עוסקים במלאכות אלו עד היום.

לאחר קציר התבואה ואחסונה של התוצרת החקלאית, לקראת החורף הארוך והמושלג, הגברים עבדו בכריתת עצים ובהובלתם לאתרי איסוף בולי העץ. נשות ההוצולים וילדיהם היו מרותקים ימים ואף שבועות לבתיהם המפוזרים בקרחות היער. בתיהם היו מרוחקים זה מזה, ללא כל התארגנות אורבנית, המעניקה שירותים כלשהם לאוכלוסיית היישוב. דרכים לא נסללו מפאת דלילות האוכלוסייה ופיזורה על פני שטחים נרחבים ובשל ההוצאות האדירות שנדרשו כדי לפרוץ דרך באזורים ההרריים ומרוחקים מיישובים סמוכים ומבירת החבל

מנהגים ותרבות

לתרבות ההוצולים היבטים דומים לתרבותן של קבוצות אתנו-תרבותיות אוקראיניות אחרות בסביבה - במערב ובדרום מערב אוקראינה, בעיקר לזו של הבויקים והלמקים. יש להם אפיונים משותפים גם עם עממים הרריים אחרים כמו גורלים בפולין וסלובקיה, עם הוולאכים של מורביה והרומנים החיים בבוקובינה ומרמורש.

הגברים ההוצולים נהגו בעבר להיות מצוידים להגנתם ב"ברטוק" - גרזן עם ראש קטן וידית ארוכה. לבושם של ההוצולים היה שונה מזה של הרותנים: הם חבשו כובע פרווה (קוצ'מה) גבוה. רבים מהם הוסיפו נוצה צבעונית לקישוט הכובע. בחורף לבשו מעיל צמר שחור ומכנסיים אדומים, אריגי-בית, ונעלו "אופינקים" (יריעת עור מקופלת סביב כף הרגל שנקשרת בשרוכים). המבוססים ביניהם נעלו מגפי עור. "רוב הגברים תוארו כתמירים וחזקים, גאים בייצוגם את הדמות של האדם ההררי, החסון, החי במעבה היער ונושם אוויר צח ובריא". ההוצולים הם ייצרו בדים מצמר הכבשים ומבד פשתן, תוצרת עצמית, או תמורת עסקת חליפין עם אחיהם הרותנים שגידלו פשתן. אלה נתנו להם בדים לבגדי קיץ, ואלה מן ההרים נתנו מתוצרתם בגדי חורף מצמר. אף הכפתורים היו מתוצרת עצמית עשויים מקרן אייל וחוזקו לבגד ברצועות עור קצרות.

מזונם הורכב מממליגה (דייסה סמיכה מקמח תירס), ברינזה או אורדה וחלב, תפוחי אדמה וכרוב. פעם בשנה שחטו כבש, לקראת חג המולד והשנה החדשה. חלק מהבשר אכלו בימי החג והנותר עישנו ושימרו לאירועים מיוחדים במשך השנה. בימי חג וימי ראשון שחטו תרנגולות ואכלו ביצים. בחצר כל בית הוצולי הסתובבו כשני תריסרים של תרנגולות ותרנגול אחד כלי אוכל שלהם כללו ספלים וצלחות, כפות ומזלגות – מעשה ידיהם מעץ מגולף. הסיר הנפוץ ביותר בכל בית, היה קדרת ברזל בעלת תחתית עגולה, שהונחה בתוך חור שבכיריים, ישר על האש, או על חצובה תלת רגלית להכנת הממליגה. ברוב הבתים הכיריים היו בנויים צמוד לקיר והוסקו בעצים. נוודים שלא הספיקו להתקין כיריים בישלו מחוץ לבית על חצובה תלת-רגלית ועל אש פתוחה. בבתים מבוססים יותר השתמשו בכלי חרס: קדרות, סירים, צלחות וספלים למיניהם. כלי חרס פשוטים יותר שמשו להחמצת חלב ולאחסנת מזון.

כלי התחבורה שלהם היה הסוס המוצק בגובה בינוני וכבד קמעה. על גבו העמיסו משא, אותו נשא לפסגות ההרים, ומשם הובילו את מרכולתם לשווקים שבעיירות למרגלות ההרים. משם חזרו עם קמח, סוכר, מלח בישול ונפט לתאורה. אלה היו המצרכים היחידים שהזדקקו להם מן העיר או העיירה.

בתחום נוסף ההוצולים היו תלויים בשוק העירוני: כלי העבודה, מן המעדר ועד המחרשה והמשדדה, וכן מכשירי-עבודה לבניית הבתים. בנוסף נזקקו לאביזרים כמו אבזם לחגורת מותניים, ששימשה גם ככיס, כקישוט לבגד הלאומי, רתמה לסוס ושרשרת לפרה. את כל אלה הם רכשו תמורת גבינה וחמאה. גם חצי דלי של דגי שמך (פורלים) היה לסחורה מבוקשת העוברת לסוחר במרכזי השיווק העירוניים.

אדריכלות

ההוצולים בנו כנסיות מעץ, בדומה לשכניהם, האוקראינים הגליציאנים והרוסינים (רוטנים), הבויקים והלמקים.

מוזיקה - כלי נגינה

כלי הנגינה הלאומי של ההוצולים הוא ה"טילינקה" - חליל פתוח ללא חורים, עשוי מעץ אגוז הלוז או הערבה. כן נפוצה בקרבם גם ה"טרמביטה" - כלי נשיפה עשוי צינורות עץ בעלי אורך עד 4 מטרים, בכיסוי עץ ליבנה, ללא שסתומים.

הטרמביטה שימשה להעברת איתותים למרחקים גדולים - כמו בהתחלת איסוף עדרי הצאן והבקר לקראת העלייה אל כרי מרעה בהרים הגבוהים, וכן נשמעה בחג המולד ובעוד כמה הזדמנויות בשנה. בעזרתה היו מודיעים רועי הצאן בפולונינות של הקרפטים האוקראינים על מיקום הימצאותם בהר עם העדרים. בעבר היו משתמשים בטרמביטה גם לאזעקה במקרי חירום ולמטרות נוספות.

ההוצולים מנגנים גם במפוחית - "הרמושקה" (גרמושקה), צימבלי, חליל רעים ("סופילקה") וכן בחמת חלילים, בכינור ("סקריפקה") ודרימבה.

ההוצולים במדיה אמנותית

בספרות

ההוצולים שימשו השראה לסופרים רבים:

• בשפה האוקראינית - איוואן פרנקו, לסיה אוקראינקה, מיכאילו קוציובינסקי ( Тіні забутих предків - צילי אבות), ואסיל סטפאניק, מרקו צ'רמשינה
  • 1911 - הרומן «Камінна душа (נשמת אבן ) מאת גנאט חוטקביץ'
  • 2003 - יורי אנדרוכוביץ' - הרומן Дванадцять обручів תריסר הטבעות
• בשפה הרומנית - מיכאיל סדוביאנו
• בשפה הפולנית :
  • הסיפור הקצר "Opryszki w Karpatach" (היידוקים בקרפטים) (1836, פוזנאן) מאת אוגניוש ברוצקי
• בכתביהם של וינצנטי פול ויוזף ויטלין
• הדרמה הרומנטית Karpaccy górale ("אנשי הקרפטים") מאת יוזף קוז'ניובסקי
  • הטטרלוגיה ""Na Wysoka Połoninie" (במרעות ההרים) (1979-1936) מאת סטניסלב וינצנז.
  • הסופרת אורשולה קופץ'- זאבורניאק כתבה על אמני הוצוליה
• בשפה האנגלית:
  • רשמי המסע של הסופרת הבריטית-סקוטית מני מיוריאל דווי - A Girl in the Karpathians (נערה בקרפטים) - שזכתה לופולריות רבה - ופורסמה רק בשנת 1891 ב-4 מהדורות.

מתארת סצנות מחיי ההוצולים

באמנות הפלסטית

בפולין

• • ציורים מאת הציירים הפולנים יוזף זימלר, ארתור גרוטגר, יוליוש קוסאק, סטניסלב דמביצקי, יוזף ירושינסקי, תדאוש ריבקובסקי
  • ציורים של וצלב שימנובסקי ("Umizgi Hutsulskie (Sielanka) - חיזורים אצל הוצולים (אידיליה) 1892, Kłótnia Hucułów” ריב בין הוצולים (1889), Huculi w rozmowie (הוצולים משוחחים) (לערך 1886–1900)
  • ציורי הצייר הארמני-פולני יליד טרנסילבניה תאודור אקסנטוביץ', שהרבה לתאר אירועים מהווי החיים ההוצולי, בהם "Pogrzeb Huculski" (לווייה הוצולית)
  • שלושה ציירים פולנים מהאקדמיה לאמנויות בקרקוב - קז'ימייז' סיכולסקי, ולדיסלב יאוצקי ופרידריק פאוטש' ציירו נופים בהוצוליה

קיומם ותרבותם משתקפת גם ביצירות ציור של האמן הפולני-ארמני יליד טרנסילבניה תאודור אקסנטוביץ' שצייר דיוקנאות ותמונות וסצנות מחיי ההוצולים

באוקראינה

• בציורי הלינה זובצ'נקו

בקולנוע

• 1941 - Песня про Довбуша - "שירת דובבוש" - סרט בבימוי איוואן קוולרידזה לפי תסריט מאת ליובומיר דמיטרקו - צילומו הופסק בימי מלחמת העולם השנייה
• 1960 - Олекса Довбуш - אולקסה דובבוש - סרט בבימוי ויקטור איוואנוב - לפי תסריט של ליובומיר דמיטרקו
• 1964-1965 Тіні забутих предків-Wild Horses of Fire ציליאבות נשכחים - סרט לפי מוטיבים מהסיפור של מיכאילו קוציובינסקי - בבימוי סרגיי פאראג'אנוב הארמני, הופק באולפני הקולנוע על שם א. דובז'נקו בקייב
• 1968 - Аннычка - אניצ'קה - סרט בבימוי בוריס איווצ'נקו, הופק האולפני הקולנוע על שם א. דובז'נקו בקייב
• 1968 - Трембита - (טרמביטה) - קומדיה מוזיקלית סובייטית לפי האופורטה מאת יורי מיליוטין

1972 - Бі́лий птах з чо́рною озна́кою - ציפור לבנה עם סימן שחור - בבימוי יורי איליינקו, עם המלחין והתסריטאי איוואן מיקולאיצ'וק

• 1989 - Каменная душа (נשמת אבן) לפי הספר של גנאט חבוטקביץ'- על חיי ההיידוקים בהוצוליה במאה ה-19
• הסדרה הטלוויזיה הקומית האוקראינית Останній москаль "הרוסי האחרון" - הפקת חברת 1+1
• 1994 - הסרט הצ'כי Díky za každé nové ráno "תודה על כל בוקר חדש" - בבימוי מילן שטיינדלר לפי תסריט של גלינה פבלובסקה, נכדתו של סטפאן קלוצ'וראק

במוזיקה

יסודות הוצולים נמצאו בהופעה "ריקודים פראים" של רוסלנה ליז'יצ'קו, הזוכה התחרות אירוויזיון בשנת 2004

תרבות הרכיבה

גזע סוסי הפוני הוצול קרוי על שם עם ה"הוצולים" אשר המתגוררים בקרפטים של אוקראינה ורומניה.

אירועי תרבות

• פסטיבל בינלאומי לפולקלור הוצולי בתחום המוזיקה והאמנות מתקיים כל קיץ למשך 3 ימים בכפר ששורי באוקראינה.
• מוזיאונים מוקדשים להוצולים קיימים בעיר קולומיה באוקראינה:
  • מוזיאון פיסאנקי
  • המוזיאון לפולקלור של ההוצולים ושל פוקוציה

דת

ההוצולים משתייכים לדת הנוצרית אורתודוקסית, ולנצרות היוונית-קתולית אוקראינית, אך נשמרים אצלם שרידים של אמונות קדומות שאמאניסטיות.

על פי הטענות, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב, חיי באיזורים הקרובים להוצולים ששימרו מסורות שמאניות עתיקות ויתכן שאף הושפע מהם.

ראו גם

• הוצוליה
• הרפובליקה ההוצולית

לקריאה נוספת

מקורות

• Ionas Aurelian Rus Variables Affecting Nation Building:The Impact of the Ethnic Basis, The Educational System,Industrialization And Sudden Shocks, PhD Dissertation under the direction of Prof Jan Kubik, New Brunswick Rutgers The State University of New Jersey, october 2008,
• Richard Mihok Hypotheses about the Appearance of Rusins/Slavs in Trancarpathia (Transcarpathian Region) Central European Papers 2013 1/2

אחרים

• Nicolae Iorga, Românismul in trecutul Bucovinei, București, 1938,
• Ivan Senkiv Die Hirtenkultur der Huzulen: Eine volkskundliche Studie (Marburger Ostforschungen),1981).

קישורים חיצוניים

• Nicolae Pavliuc,Volodymyr Sichynsky,Stanisław Vincenz : Hutsuls.:Encyclopedia of Ukraine. Vol. II (G-Kd) by Volodymyr Kubijovyc and Danylo Husar Struk. University of Toronto Press, 1988 p. 288-290
• H.F.Van Drunen "A sanguine bunch", Regional identification in Habsburg Bukovina 1774-1919 Part II Bukovinians, PhD thesis, Instituut voor Cultuur en Geschiedenis, University of Amsterdam 2003
• איוואן פופ - "הוצולים" באתר האקדמיה העולמית של התרבות הרוטנית קרפטית

World Academy of Carpatho-Rusyn Culture - Ivan Pop - "Hutsuls" in Paul Robert Magocsi and Ivan Pop Encyclopedia of Rusyn History and Culture, University of Toronto Press 2002

• Hutsuliya

באתר kosiv art

• על ההוצולים ובעל שם טוב ב:דב נוי - אגדות הבעש"ט בהרי הקרפטים "מחניים" מ"ו, תש"ך
• י. קרפנקו - האונומאסט הדגול אולקסי סילבסטרוביץ' סטריז'אק - עמוד 7 דצמבר 2012
• הוצולים, עבר, הווה, עתיד - אתר ברומנית, 2007
• הוצולים של מרמורש - בגרמנית
• אוכלוסיית בוקובינה על עדותיה - לפי דב שי באתר היסטוריה - יהודי בוקובינה בעברית
• גרסה רומנית מבוקובינה של הריקוד "הוצולקה", סרטון באתר יוטיוב