הורטנס דה בוארנה

הורטנס אז'ני ססיליה דה בוארנה (בצרפתית: Hortense Eugénie Cécile de Beauharnais; ‏נולדה ב-10 באפריל 1783 בפריז, ממלכת צרפת - 5 באוקטובר 1837 בארננברג, שווייץ) הייתה בתו המאומצת של נפוליאון בונפרטה. היא הייתה בתם של אלכסנדר דה בוארנה וז'וזפין דה בוארנה, ואחותו של אז'ן דה בוארנה. לאחר שאמה התחתנה עם נפוליאון, שודכה הורטנס לאחיו של נפוליאון, לואי בונפרטה, והפכה למלכת הולנד. המפורסם שבבניה היה נפוליאון השלישי.

הורטנס דה בוארנה
Hortense de Beauharnais

לידה	10 באפריל 1783 פריז, ממלכת צרפת
פטירה	5 באוקטובר 1837 (בגיל 54) Arenenberg, שווייץ
שם מלא	הורטנס אז'ני ססיליה
מדינה	צרפת
בן או בת זוג	לואי בונפרטה (4 בינואר 1802–ערך בלתי־ידוע) Charles Joseph, comte de Flahaut
שושלת House of Beauharnais
אב אלכסנדר דה בוארנה אם ז'וזפין דה בוארנה צאצאים נפוליאון השלישי Napoleon Charles Bonaparte נפוליאון לואי בונפרטה Charles de Morny, Duke of Morny
מלכה רעיה 1806–1810 (כ־4 שנים) וילהלמינה מפרוסיה, מלכת הולנד ←

הורטנס עם בנה הבכור

הורטנס כמלכת הולנד

ציור של הורטנס משנת 1813

ביוגרפיה

תחילת דרכה

הורטנס נולדה ב-10 באפריל 1783, בפריז בירת ממלכת צרפת. אביה היה הרוזן אלכסנדר דה בוארנה, ואמה הייתה ז'וזפין דה בוארנה. במהלך המהפכה הצרפתית הוצא אביה להורג ב-23 ביולי 1794 לקראת סוף שלטון הטרור, ואמה נכלאה ושוחררה רק ב-6 באוגוסט רק תודות להתערבות חברתה תרזה תליין. שנתיים לאחר מכן נישאה אמה לנפוליאון בונפרטה, שהיה אז קצין צעיר.

למרות שלא ירשה את יופייה של אמה, הורטנס מתוארת לרוב כילדה משעשעת ונאה עם שער ארוך זהוב ועיניים כחולות חיוורות. את השכלתה היא רכשה בבית ספרה של מאדאם קאמפאן, שבו למדה יחד עם אחותו הצעירה של נפוליאון קרוליין בונפרטה. הורטנס הייתה מלחינה חובבת, ובין היתר הלחינה את המנגינה לשיר "אנו מפליגים לסוריה" ("Partant pour la Syrie"), שנכתב בהשראת המערכה הצרפתית בסוריה ובמצרים שהוביל אביה החורג. היא גם אהבה לצפות במצעדים צבאיים, ונודעה כשחקנית ביליארד מוכשרת. בשנת 1799 ביצע נפוליאון הפיכה צבאית, והכתיר את עצמו כ"קונסול ראשון" של צרפת. בהדרגה הוא צבר סמכויות של דיקטטור.

נישואיה

בשנת 1802, כשהייתה הורטנס בת 19, היא נישאה לאחיו הצעיר של נפוליאון לואי בונפרטה. השידוך היה ביוזמתו של נפוליאון עצמו, שחיבב מאוד את שניהם. למרות שפער הגילים היה סביר (לואי היה אז בן 24), הרי שנישואיהם לא היו מאושרים. הורטנס הייתה שופעת חיים, בעוד לואי היה דיכאוני והיפוכונדרי. נפוליאון עצמו לא היה מרוצה מיחסו של לואי אליה, והוא טען שהוא מנסה "לאלף משמעת לבת זוגו כדרך שהיה מתרגל גדוד חיילים". לואי קיים רומן בסתר עם בת דודתה של הורטנס, אמילי, ולהורטנס עצמה היו מאהבים רבים. היא ילדה ללואי שלושה ילדים:

• נפוליאון שארל בונפרטה (1802–1807)
• נפוליאון לואי בונפרטה (1804–1831)
• שארל לואי נפוליאון בונפרטה (1808–1873)

בעוד ששני הבנים הראשונים היו דומים לאביהם, הבן השלישי (לימים קיסר צרפת) לא דמה לו כלל מבחינה גופנית, אולם סבל מהתקפי דיכאון דומים. עובדה זו, כמו גם העובדה שהוא נולד בתקופה שבה הגיע המשבר בין בני הזוג לשיאו, תרמו ליצירת ספקולציות באשר לאב לא חוקי שלו, והיו אף שטענו שאביו הוא נפוליאון הראשון בעצמו.

הורטנס קיימה בסתר רומן עם שארל ז'וזף, הרוזן דה פלאהו, בנו הלא-חוקי של שארל-מוריס דה טליראן, שנודע כאדם נאה ופיקח במיוחד. בשנת 1811 היא ילדה בסתר את ילדם, שעתיד להיות המדינאי שארל דה מורני. הורטנס הצליחה בפיקחות רבה להסוות את ההריון והלידה, ורק אחיה ומספר ידידים קרובים ידעו על כך.

מלכת הולנד

בשנת 1804 הכתיר את עצמו נפוליאון כקיסר צרפת, ואת ז'וזפין כקיסרית. בשנת 1806 הפך נפוליאון את הרפובליקה הבטאווית, מדינת חסות צרפתית, החופפת בגבולותיה בקירוב להולנד של ימינו) לממלכה בשם ממלכת הולנד, והכתיר את לואי כמלכהּ. הורטנס לא ששה לעזוב את צרפת, וקיוותה להיות "מלכת הולנד בפריז". עם זאת, נפוליאון התעקש, ובלית ברירה הורטנס ליוותה את בעלה אל ממלכתו החדשה. עם זאת, היא הופתעה לטובה מהולנד, ועד מהרה הסתגלה לתנאי החיים שם והתחבבה על העם. עם זאת, הקרע בינה לבין לואי החריף כאשר לואי אילץ אותה ואת אנשי פמלייתה לוותר על אזרחותם הצרפתית וללמוד הולנדית. היא ולואי גרו בשני אגפים נפרדים בארמון, ונפגשו רק אם הדבר היה הכרחי. במכתביה, הורטנס תיארה את עצמה כאסירה.

בשנת 1807 מת בנם הבכור, והורטנס חזרה לצרפת בתואנה שמצבה הבריאותי אינו טוב. בעלה נסע אחריה והתפייס עמה, אולם הוא נאלץ לחזור להולנד לאחר מספר שבועות והיא סרבה לחזור עמו. היא נשארה בצרפת עד שנת 1810, אז אילץ אותה נפוליאון לשוב להולנד. עוד באותה שנה הופקע מלואי הכס ההולנדי, והממלכה סופחה לצרפת. את שארית חייו העביר לואי באוסטריה והשקיע את זמנו בכתיבה ושירה.

אחריתה

בשנת 1814 הודח נפוליאון ממלכותו בידי צבאות הקואליציה האנטי-צרפתית השישית. בעוד לואי נותר נאמן לאחיו, הורטנס וכך גם אמה ואחיה, נכנעו בפני כוחות הקואליציה. הם קיבלו חנינה מאת אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, והורטנס קיבלה את התואר "דוכסית סנט-לי" מאת לואי השמונה עשר, מלך צרפת, וקיבלה קצבת נסיכים מאת השלטון הבורבוני המלוכני. עם זאת, ב-1 במרץ 1815 נמלט בהפתעה נפוליאון מגלותו באי אלבה, ונחת בחופי פרובאנס. הורטנס העידה מאוחר יותר שהיא וידידיה היו "מופתעים ונבוכים" כשנודע להם על כך, והיא נאלצה לרדת למחתרת משום שהמשטרה הבורבונית חשדה בה בפעילות מחתרתית.

היא נמלטה אל חצרו של נפוליאון, שהחל את "שלטון מאה הימים" שלו. נפוליאון כעס עליה בגלל בגידתה ב-1814, אולם נזקק אותה תקופה לכל בעל ברית בעל השפעה, וכן חיבב אותה בזכות עצמה. במהלך מאה הימים שבין הימלטותו של נפוליאון מאלבה, לבין תבוסתו בקרב ווטרלו, מילאה הורטנס בפועל תפקיד של קיסרית. לאחר התבוסה בווטרלו, נפוליאון ציווה על הורטנס להצטרף אליו, והם בילו יחד במשך שבוע בעיר לה מלמזון. ב-15 ביולי נתפס נפוליאון בידי הבריטים, והוגלה סופית לסנט הלנה ליד אפריקה. כעת הורטנס נתפסה כתומכת של הבונפרטיסטים, והיא לא יכלה להפוך את עורה בשנית.

עוד באותה שנה היא התגרשה סופית מלואי, למרות שהם כבר לא חיו ביחד זמן רב. היא נצטוותה לצאת את פריז מיד, ונאלצה למצוא מקלט חדש. למזלה, אחיה אז'ן היה נשוי לאוגוסטה, נסיכת בוואריה, ותודות לה הצליח להשיג השפעה רבה בממלכת בוואריה. בתמיכתו, היא קנתה בית באאוגסבורג, אולם בילתה את רוב זמנה במעון הקיץ שלה בארננברג שבשווייץ. ביתה היה תמיד מלא בכמרים, והיא הרבתה לצאת למסעות. לואי קיבל חזקה על בנם הגדול, והיא הורשתה לגדל את הבן הצעיר, שעתיד להיות נפוליאון השלישי קיסר הצרפתים. היא פרסמה גם ספר זכרונות, שבו תיארה את הצד הרך יותר באישיותו של נפוליאון הראשון.

היא מתה בארננברג ב-5 באוקטובר 1837.

לקריאה נוספת

• פ.וו קניון, "ז'וזפין רעיית הקיסר", תרגום: חמדה אלון, ספרי גדיש, תל אביב, תשי"ט.
• קייט ויליאמס, "ז'וזפין – מאהבת, מהפכנית, קיסרית: עלייתה לגדולה של ז'וזפין בונפארט", מאנגלית: צילה אלעזר, הוצאת כתר, 2016.
• אלברט גרר, "נפוליון השלישי", הוצאת הדר, תשכ"ו.

• Epton, Nina. "Josephine: The Empress and her Children", London: Norton. 1976

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הורטנס דה בוארנה בוויקישיתוף

• Hortense de Beauharnais, Queen of Holland
• Hortense - La Reine d'Hollande
• Queen Hortense - A Life Picture of the Napoleonic Era - 1910 book by L. Mühlbach, as an eText from Project Gutenberg
• Spencer Napoleonica Collection at Newberry Library
• הורטנס דה בוארנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• הורטנס דה בוארנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הורטנזיה יוג'ניה (1783-1837), אשת לואי נפוליאון, מלך הולנד, דף שער בספרייה הלאומית