הטירה המכושפת

ערך זה עוסק במתקן בפארקי השעשועים של חברת וולט דיסני. אם התכוונתם לסרט בשם זה, ראו הטירה המכושפת (סרט, 2003).

הטירה המכושפת, האחוזה המכושפת או הבית רדוף הרוחות (באנגלית: The Haunted Mansion) הוא מתקן בפארקי השעשועים של חברת וולט דיסני. המתקן ממוקם בפארק דיסנילנד שבקליפורניה, בפארק ממלכת הקסם בדיסניוורלד שבפלורידה, בפארק דיסנילנד שבטוקיו ובפארק דיסנילנד שבפריז (שם הוא נקרא אחוזת רוח הרפאים).

בטירה ישנן 999 רוחות שמחות, אולם לדברי המספר במתקן – תמיד יש מקום לרוח נוספת.

היסטוריה עריכה

הרעיון להשמת המתקן היה הרעיון של וולט דיסני מאמצע שנות ה-50. וולט דיסני חשב על מתקן בו ילכו המבקרים באחוזה מכושפת, והכוונה הייתה שהאחוזה תהיה באזור ספר אמריקאי, והדרך אליה תהיה מהרחוב הראשי של ארצות הברית. מאוחר יותר הוחלט להציב את האחוזה בכיכר ניו אורלינס ובהתאם הותאם המבנה לסגנון הבנייה של ניו אורלינס.

מספר הצעות לחזית המבנה הוצעו והמבנה שונה שש פעמים בטרם הוצגה חזיתו לציבור - בשנת 1963 - שש שנים לפני שנפתח לציבור - עיכוב שנבע מהמתקנים שבנה דיסני ביריד העולמי של ניו יורק בשנת 1964.

הרעיון המקורי של דיסני היה רעיון של מתקן בו ילכו המבקרים ולבסוף יגיעו למסעדה (בדומה למתקן שודדי הקאריביים שיש מסעדה ביציאתו).

המתכננים רצו שחזיתו החיצונית של המתקן תיראה כמו בית מכושף ונטוש ונראה להם מוזר שהחזית תהיה יפה ותיראה חדשה - אולם דיסני קבע כי "הרוחות ידאגו לתוך המבנה ואנו נדאג לחלקו החיצוני".

ב-9 באוגוסט 1969 נפתח המתקן לקהל. בממלכת הקסם נפתח המתקן לקהל עם פתיחת הפארק בשנת 1971. המתקנים כמעט ולא שונו מאז הקמתם.

בדיסנילנד הונג קונג לא מתוכנן המתקן בשלב זה, אולם מתוכנן מתקן דומה המבוסס על תמות של וודו בארץ ההרפתקאות בשלב השני של הפארק.

תיאור המתקן עריכה

במתקן מספר סצנות המובילות את המבקרים דרך העלילה (ראה בהמשך). המבואה / החדר הנמתח - המבקרים נכנסים אל תוך מבואת האחוזה ומובלים בידי איש צוות הפארק הלבוש כשרת או חדרנים אל חדר מתומן. לאחר כניסת המבקרים נסגרת הדלת מאחוריהם ונראית כמו כל אחד מהקירות האחרים בחדר. קול המספר מודיע למבקרים:

"החוורון הגופתי שלכם מתריע על העתיד - כמעט כאילו הנכם חשים במטמורפוזה המתרחשת. האם החדר הזה מתארך? או האם זה הדמיון שלכם? ונקודה נוספת שיש לחשוב עליה בכובד ראש: לחדר זה אין חלונות וגם אין דלתות. עובדה הגורמת לכם לאתגר מצמרר: למצוא את הדרך החוצה. וכמובן - יש תמיד את הדרך שלי לצאת..."

בעת שהמספר מדבר הקירות מתארכים, ו-4 הדיוקנאות שעל קירות החדר מתארכות אף הן ומתארות את מותם של הדמויות:

דיוקן אחד מראה אדם הלבוש כאציל, אומנם בהתארכות הדיוקן הוא ניצב על ארגז מלא דינמיט שעומד להתפוצץ.
דיוקן אחר מראה גברת המחזיקה בידה שמשיה - אולם בהתארכות הדיוקן רואים שהיא עומדת על חוט שמתחתיה תנינים רעבים מחכים לנפילתה.
דיוקן נוסף מראה איש שמח לאיד, אך בהתארכות הדיוקן רואים שהוא יושב על איש זקן כועס שיושב על אדם מפוחד שטובע בחול טובעני.
הדיוקן האחרון מראה אישה זקנה מחזיקה ורד, אבל בהתארכות הדיוקן רואים שהיא יושבת על הקבר המקולל של בעלה.

עם סיום הנאום של המספר, כבים האורות, שומעים רעמים וברקים מאירים את החדר ורואים גופה תלויה על התקרה מעל המבקרים.

החדר הוא למעשה מעלית ללא גג, המורידה את המבקרים לקומה התחתונה - ועל כן נוצרת האשליה שהחדר נמתח.

הגג עצמו עשוי בד שקוף שניתן לראות דרכו רק שמקור אור נדלק מעברו השני - ולכן לא רואים את הגופה עד שנכבים האורות ומופיעים הברקים.

מטרת המעלית הייתה לאפשר הוצאת המבקרים אל מחוץ לשטח הפארק בשל מחסור במקום. בשל הצלחת הרעיון הוא מבוצע גם בפארקים אחרים, אף ששם אין צורך ביציאה אל מחוץ למעגל הפארק. בממלכת הקסם ובדיסנילנד טוקיו החדרים מתארכים כלפי מעלה ואין מדובר במעלית המורידה את המבקרים מטה. בדיסנילנד פריז מדובר במעלית המורידה את המבקרים אל מתחת לגבעה שמאחורי האחוזה המכושפת.

גלריית הפורטרטים המשתנים - לאחר צאתם של המבקרים מהמעלית, נכנסים המבקרים לפורטרטים המשתנים כאשר יש ברקים המאירים את הגלריה מבעד לחלונות. כך תמונת האישה, בעת שיש ברק הופכת לתמונת אישה שיוצא מראשה נחשים, הספינה המפליגה בים שקט הופכת לספינת רפאים, האיש המרים את ידו הופך לשלד מפחיד, האישה הגותית ששוכבת על הספה הופכת לנמר טיגריס ענקי והאביר שעל הסוס הופכים לשלדים ענקיים.

הפסלים הניצבים בסוף הגלריה מסתובבים ומביטים במבקרים שהם חולפים על פניהם - כל מבקר רואה את הראש מביט רק בו. אפקט זה - פטנט של חברת וולט דיסני - מבוצע בשל היות הפסלים הופכיים - הם אינם בולטים מהקירות אלא שקועים בו.

מסדרונות האחוזה - במהלך מרבית שטחי המתקן מוסעים המבקרים ב"מרכבות אבדון" ("Doom Buggies")שחורות, המהוות למעשה חלק ממערכת אומנימובר המסיעה את המבקרים ומכוונת את מבטים לכיוון שאליו התכוונו מתכנני המתקן. הפעלולים במתקן זה היו ייחודיים למתקן בעת הקמתו, והומצאו על ידי אנשי וולט דיסני עבור המתקן. בספרייה של הטירה רואים פסנתר המנגן מעצמו, ופסלים הנעים ומביטים במבקרים בעת שהמבקרים חולפים בחדר; "המסדרון האינסופי" - מסדרון שנראה ללא קצה ובמרכזו מרחפים נרות; חממה ובה ארון קבורה שמשהו כלוא בתוכה, ויד של שלד מנסה להרים את המכסה; מסדרון ארוך מלא דלתות שמשהו נוקש עליהן מצידן השני ומנסה לפרוץ אותן, ואורלוגין המצביע על השעה 13.

חדר הסיאנס - בחדר זה, בו מרחפים כלי נגינה באוויר, נמצא שולחן שעליו מרחף כדור בדולח שבתוכו ראשה של מאדאם לאוטה הקוראת לרוחות לבוא.

אולם הנשפים - בחדר הבא רואים עשרות רוחות מופיעות ורוקדות וולס ברחבי החדר. חלק מהרוחות מרחפות באוויר. הרוחות מבוצעות בשיטת הרוח של פפר. העוגב באולם הנשפים בדיסנילנד הוא העוגב המקורי שהופיע בסרט משנת 1954 - "20,000 מיל מתחת למים".

עליית הגג ובית הקברות - מאולם הנשפים עולים המבקרים לעליית הגג, בה רואים רוח של כלה שבמרכזה זוהר לב אדום. מרכבת האבדון יוצאת מבעד לחלון עליית הגג אל בית הקברות שמאחורי האחוזה, המבקרים רואים עצים מעוותים, עורב קורא, ואת שומר בית הקברות רועד מפחד, בעוד שכלבו מיילל מרוב פחד, ובתוך בית הקברות עולות רוחות מהקברים. להקת רוחות מנגנת בסגנון ג'אז את המנגינה "רוחות אפלות מצחקקות", ובהמשך את "חמשת השדים" - ראשי פסלים השרים את השיר: "רוחות אפלות מצחקקות יוצאות לבקר" בהמשך רואים מומיה, שאדם זקן (או רוח של אדם זקן) מנסה להבין מה היא אומרת באמצעות מכשיר שמיעה עתיק, שתי רוחות של זמרות אופרה, רוח של אביר ללא ראש, אסיר ומוציא להורג.

קריפטת היציאה - בכניסה לקריפטת היציאה מוזהרים המבקרים שלא לקחת טרמפיסטים, ורואים שלוש רוחות מנסות לתפוס טרמפ - לאחר מכן עוברים המבקרים מול מראות ורואים שהרוח יושבת לידם בתוך מרכבת האבדון, והבת של ליאוטה מאחלת למבקרים לשוב במהרה.

המתקן אינו מתקן מפחיד, וזאת מאחר שבחלקו הראשון - האפל יותר של המתקן לא רואים את הרוחות. האפקטים המפחידים הם בעיקר קולות המפעילים את הדמיון. בחלקו השני בו רואים את הרוחות, הדמויות הן קומיות יותר מאשר טרגיות ועל כן לא מפחידות ואולי אף מצחיקות. שיר הנושא, שהולחן על ידי באדי בייקר למילים של פ. זביאר אטנסיו אינן מפחידות ואף מצחיקות.

המתקן בפארקים אחרים עריכה

הטירה המכושפת מקושטת לליל כל הקדושים

בפארקים השונים ישנם הבדלים קטנים במתקן זה, בהתאם למיקום המתקן השונה מפארק לפארק. בממלכת הקסם ממוקם הפארק בכיכר החירות ובהתאם, הבית בניו בסגנון ניו אינגלנד, בהתבסס על הסיפור של וושינגטון אירווינג - "האגדה של סליפי הולו" - סיפור כריתת הראש של איכבוד קריין על ידי הפרש חסר הראש. בדיסנילנד ממוקם המתקן בכיכר ניו אורלינס ובהתאם סגנון הבנייה הקריאולי. בדיסנילנד שבטוקיו המתקן ממוקם בארץ הפנטזיה ובדיסנילנד שבפריז המתקן ממוקם בארץ המערב הפרוע ובהתאם בהמשך לסצנת בית הקברות ישנה סצנת עיר רפאים, וסיפור שונה וכן למתקן שם שונה - "אחוזת רוח הרפאים".

המתקן בחגים השונים עריכה

החל משנת 2001 נהוג לקשט את המתקן בדיסנילנד שבקליפורניה החל מחודש אוקטובר לכבוד הלואין ועד אחרי ראש השנה האזרחית - בהתאם לסרטו של טים ברטון - "הסיוט לפני חג המולד". החל משנת 2004 גם המתקן בטוקיו קושט במיוחד. בממלכת הקסם קישוט מסוג זה אינו מבוצע בשל האופי המבקרים במקום - בעוד שבטוקיו ובקליפורניה מבקרים יותר מקומיים בחגים (ועל כן יש טעם להתאמה מיוחדת ולשינויים) בדיסניוורלד מרבית המבקרים באים מחוץ לארצות הברית.

המתקן במדיה עריכה

בשנת 2003 יצא סרט של אולפני וולט דיסני בעקבות המתקן בשם "הטירה המכושפת".

באוקטובר 2005 יצא לאור חוברת קומיקס שעלילתה מתרחשת בטירה המכושפת.

באוקטובר 2021 יצא לדיסני+ סרט בשם "החבובות: האחוזה הרדופה" בכיכובן של החבובות.

בשנת 2023 יצא הסרט "טירה רדופה".

המתקן במסחר עריכה

ב-21 באוקטובר 2004 נערכה מכירה ב-אי ביי עבור הזכות ששמך יוצג באטרקציה של דיסני. קארי שארפ - רופא ועורך דין העוסק בתחום הרפואה מבאטון רוג' שבלואיזיאנה זכה בעבור תשלום של $37,400 להיות הרוח ה-1,000 של הטירה המכושפת, ונוספה מצבה על שמו בבית הקברות של הטירה המכושפת. הכסף נתרם על ידי חברת וולט דיסני למועדון הבנים והבנות.

סיפור הרקע עריכה

סיפור הרקע המהווה בסיס למתואר המתקן מעולם לא נקבע בצורה רשמית. הסיפור בבסיס המתקנים שבקליפורניה ובפלורידה הוא כדלהלן:

האחוזה (הטירה) נבנתה בשנת 1671 על ידי הולנדי בשם אובה ואן דר איוורקס במקום בו עמד בית קברות אינדיאני עתיק. לאורך כל ההיסטוריה התרחשו במבנה אירועים מוזרים, ולבסוף איבדה משפחת ואן דר איוורקס את שליטתם במבנה. במהלך מאתיים השנים שלאחר מכן שימש המבנה בית זונות ומקום מסתור לשודדי ים. בסוף המאה ה-19 נקנה המבנה על ידי משפחת גריסי מרוד איילנד. ויליאם גרייסי הבן (שנולד בשנת 1890) התאהב במאדאם לורטה - מעלה באוב מלואיזיאנה. לורטה הצליחה למשוך אל האחוזה מספר רב של רוחות ולמעשה קיללה את הבית בפעילותה העל טבעית.

גרייסי הבן נישא לבסוף ללילאן אומאלי - אומנת טרפז מג'ורג'יה. ליאוטה הקנאית שכנעה את ליליאן בשנת 1937 לשוב ולעשות פעלולים בטרפז - אולם קרעה את החוט המחזיק את הטרפז וליליאן נפלה לנהר שורץ בתנינים (סצנה המתוארת באחד הדיוקנאות בחדר הנמתח).

לאחר מות אשתו הראשונה, גרייסי נישא לאמלי קוואנו, בת דודתו היתומה, בת ה-16. בעת ירח הדבש שלהם שיחקו היא ובעלה ב"מחבואים". אמלי הסתתרה בארגז בעליית הגג, וליאוטה נעלה אותה בארגז עד שנחנקה - רוח הרפאים שלה רודפת מאז את עליית הגג של הבית.

בשנת 1943 ניסתה ליאוטה לקרוא לרוחות חזקות יותר - גרייסי ניסה לעצור אותה אולם נכשל משהיא הטילה כישוף על הבית הנועל את כל דלתותיו. היא עצמה נכלאה בתוך כדור הבדולח שלה בעקבות הכישוף ושם נותרה עד היום. גרייסי, הכלוא בבניין תלה עצמו לבסוף בעליית הגג (וניתן לראותו בחדר הנמתח).

בתה של ליאוטה - בתו הלא חוקית של גרייסי, הייתה בחורה עגמומית וביישנית שנהגה להפחיד את עובדי האחוזה שהתעללו בה ואף הצליחה לפתות אותם להגיע לאזור בו יש חול טובעני (האירוע מתואר בדיוקן בחדר הנמתח).

האירוע הקטלני ביותר שהתרחש במבנה היה במהלך מסיבת האלווין שנערכה בבית הקברות - רוב המשתתפים במסיבה נפטרו בשל שתייה של מים מורעלים - ורוחותיהם רודפות את בית הקברות וממשיכות במסיבה.

שינויים אחרונים שנערכו במתקן עריכה

למעט מספר מועט של יוצאים מן הכלל - המתקן לא שונה מאז הקמתו בשנת 1969. שני השינויים העיקריים היחידים שנעשו היה שינוי של הדיוקנאות המשתנות - דיוקן העלמה ההופכת למכשפה זקנה הוחלף בדיוקן אציל ההופך לזומבי.

שינוי נוסף שבוצע היה בחדר הסיאנס - במקור היה ראשה של מאדאם לורטה - המעלה באוב - בתוך כדור הבדולח המונח על השולחן - כעת מרחף הכדור סביב השולחן.

כיצד פועל המתקן - פתרון בעיות של מחסור בשטחים עריכה

כאשר נבנתה הטירה המכושפת הראשונה, בפארק דיסנילנד שבקליפורניה התעוררה בעיה של מחסור במקום. כיכר ניו אורלינס נבנתה כתוספת מאוחרת לפארק, ולא היה בה מקום למתקנים גדולים. מסיבה זו, נמצאים שני המתקנים העיקריים של הרובע: שודדי הקאריביים והטירה המכושפת מחוץ לשטח הפארק המרכזי, בשטח שנמצא למעשה מחוץ לרכבת המקיפה את הפארק. החלטה זו השפיעה על העיצוב של המתקן - ו"החדר הנמתח" הידוע הוא מתקן שנועד להביא את המבקרים למסדרון תת-קרקעי המוציא אותם אל מחוץ לשטח הפארק מבלי ידיעתם. אולם הפורטרטים הוא מעבר תת-קרקעי שמעליו חולפת הרכבת המקיפה את דיסנילנד. המבקרים נכנסים באמצעות המסדרון למחסן ענקי (ששטחו 3,437 מטרים רבועים) בו נמצא המתקן. הסצנות בתוך המתקן סמוכות זו לזו והמבקרים רואים רק את השטחים שנועדו לצפייתם - מאחורי כלי הרכב בהם נוסעים המבקרים ("מרכבות האבדון") ישנם תמוכות עץ וחדרי בקרה. מיקום הסצנות מנצל כל שטח אפשרי - העוגב באולם הנשפים ממוקם בצמוד לקריפטה שבבית הקברות, ואולם הנשפים מקביל ל"מסדרון האינסופי".

מתקן נוסף שנבנה מחוץ לשטח הפארק בשלב מאוחר יותר הוא הר הרסס - ובין שני הבניינים מפריד מעבר צר בלבד.

כאשר נבנו הפארקים האחרים המתקנים נלקחו בחשבון ונבנו תוך שטח הפארק.