הפיגוע במרכז הקהילה היהודית בלוס אנג'לס
ב-10 באוגוסט 1999, בסביבות השעה 10:50 בבוקר, איש עליונות לבנה נכנס אמריקאי בשם בופורד א. פורואו ג'וניור ללובי של המרכז הקהילתי היהודי בגרנדה הילס (אנ'), לוס אנג'לס, ופתח בירי עם תת מקלע עוזי. הוא ירה 70 כדורים לתוך המתחם. בירי נפצעו חמישה בני אדם: שלושה ילדים, מדריכה ועובדת במשרד. זמן קצר לאחר מכן, הוא רצח דוור, נמלט מהמדינה, ולבסוף הסגיר את עצמו לרשויות.
| תאריך |
10 באוגוסט 1999  |
|---|---|
| מקום |
גרנדה הילס, צ'טוורת' |
| סוג |
אירוע |
| הרוגים |
1 |
| פצועים |
5 |
  | |
היסטוריה עריכה
בופורד אוניל פורואו ג'וניור (נולד ב-25 בנובמבר 1961) גדל במדינית וושינגטון וסיים את לימודיו ב-1986 עם תואר בהנדסה. במהלך שנות ה-80, פורואו עבד בבואינג ונורת'רופ גרומן. בשנות ה-90, פורואו היה מעורב בתנועות עליונות לבנה. חודשים לפני הירי, פורואו טופל בשל מחלת נפש כשהיה במעצר.[1]
הפיגוע עריכה
ב-7 באוגוסט, פורואו קנה טנדר שברולט אדום משומש בטקומה שבוושינגטון והעמיס עליו חמישה רובים, שני אקדחים ו-6,000 כדורים של תחמושת. פורואו שקל לתקוף שלושה מוסדות יהודיים: מרכז התרבות Skirball (אנ'), האוניברסיטה היהודית האמריקאית (אנ') ומוזיאון הסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל, אך הם היו מאובטחים מדי.
פורואו המשיך לנסוע מוושינגטון לעמק סן פרננדו במטרה "להרוג יהודים". שלושה ימים לאחר מכן, פורואו ירד מהכביש המהיר לאזור גרנדה הילס בלוס אנג'לס ועשה את דרכו למרכז הקהילה היהודי של צפון ואלי קצת לפני 11 בבוקר. במרכז היו כ-250 ילדים ששיחקו בחוץ כאשר פורואו נכנס ללובי כשהוא נושא תת-מקלע מסוג עוזי. הוא פתח באש ממנה נפצעו פקידת קבלה, מדריכה ושלושה נערים.
פורואו נמלט מהמקום בטנדר שלו. עשרים דקות לאחר מכן, הוא גנב טויוטה של אישה באיומי אקדח, השאיר את הטנדר מאחור, ואז זרק את הטויוטה במוטל בצ'טסוורת' (אנ').
היריות הסתיימו במותו של דוור של USPS בשם ג'וזף סנטוס אילטו (נולד ב-19 במרץ 1960) בצ'טסוורת' (אנ'), קילומטרים ספורים מהמרכז. אילטו בדיוק מסר דואר וחזר למשאית הדואר שלו כשפורואו ביקש מאילטו לשלוח מכתב. כשאילטו הסכים, פורואו שלף אקדח גלוק (אנ') 9 מ"מ וירה באילטו תשע פעמים. מאוחר יותר, פורואו יודה שהוא רצח את אילטו מפני שחשב שאילטו הוא לטיני או אסייתי, ומשום שאילטו היה עובד פדרלי.[2][3][4]
המשטרה מצאה את הטנדר הנטוש של פורואו, שם גילו מצבור של תחמושת, מחסני רובים, אפודים חסיני כדורים, חומרי נפץ תוצרת בית ומזון מיובש בהקפאה. נמצאו גם שני ספרים מאת ריצ'רד קלי הוסקינס (אנ'), מנהיג תנועת הזהות הנוצרית בלינצ'בורג שבוירג'יניה.[5][6][7]
פורואו נמלט למרחק של 275 מייל בנסיעה של 800 דולר במונית מלוס אנג'לס ללאס וגאס,[8] הסגיר את עצמו ל-FBI, ואמר "אתם מחפשים אותי, הרגתי את הילדים בלוס אנג'לס". פורואו גם הצהיר שהוא רוצה שהירי שלו יהיה "קריאת השכמה לאמריקה כדי להרוג יהודים".
קורבנות עריכה
בין הפצועים היה ילד בן 5, בנימין קדיש, שנפגע בבטן וברגל, ואיבד 50 אחוז מדמו. שני נערים בני 6, ג'ושוע סטפקוף וג'יימס זידל, ילדה בת 16, מינדי פינקלשטיין, שנפגעה בירך ימין ובשוקה, ופקידת הקבלה איזבל שלום בת ה-68, שנורתה בזרוע ובגב.[5]
ג'וזף אילטו מת מפצעי ירי בחזה ובחלק האחורי של הראש.[4] בהלוויה של אילטו, הודעות תנחומים ממספר רב של פוליטיקאים נקראו על ידי חבר הקונגרס בראד שרמן.[9]
חמשת הפצועים בירי החלימו בסופו של דבר.[10] בנימין קדיש, הילד בן ה-5, היה הפצוע הקשה ביותר. בהגעתו למרכז הרפואי פרובידנס הולי קרוס לא היה לו לחץ דם או דופק, אך מצבו של קדיש התייצב לאחר שש שעות ניתוח. קדיש שוחרר מבית החולים ב-23 בספטמבר 1999, כחודש לאחר הירי.[11]
תגובות עריכה
הירי גרם לתנועה לאומית, "צעדת מיליון האמהות", שהגיעה לשיאה בעשרות צעדות ברחבי ארצות הברית ביום האם 2000, שקראה להגבלת נשק. מצעד מיליון האמהות של דרום קליפורניה, שנערך ברחוב אולברה - הפגיש יותר מ-10,000 "אמהות ואחרות" מחמישה מחוזות בדרישה לשינוי והגנה לילדים מפני אלימות בנשק. צעדות נערכו בערים הגדולות, כולל המצעד המרכזי בוושינגטון הבירה.
בשנת 2004, ביום השנה החמישי לירי, קראו משפחות הקורבנות להחמיר בקרת נשק וחקיקת חוקים נגד פשעי שנאה. איסמעאל אילטו, אחיו של יוסף, אמר: "אנחנו מתגעגעים אליו מאוד... ואנחנו לא יכולים להבין למה מישהו ייקח את חייו של אחי. הוא עשה את העבודה שלו כשהוא נהרג."[3][12]
גזר הדין של פורואו עריכה
בתחילה, פורואו הודה בחפותו באישום פדרלי ברצח אילטו וניסיון רצח בגין ירי בחמשת האנשים במרכז היהודי.[9]
התובעים בתיק, שסיפרו כי פורואו הודה בפשעיו בטענה שהם מונעים משנאה גזעית, הבטיחו לדרוש עונש מוות אם התיק יגיע למשפט, מה שהוביל למאבק משפטי ממושך עם צוות ההגנה של פורואו. התיק הסתבך עקב טענות ההגנה לפיהן פורואו סבל מבעיות פסיכיאטריות חמורות.[13]
ב-24 בינואר 2001, פורואו הודה בכל 16 סעיפי הפשע נגדו. בתמורה להודאה באשמה, פורואו נמנע מעונש מוות, אך במקום זאת הסכים להישפט למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור על תנאי. לפי כתב האישום, פורואו לא הביע חרטה על אף אחד מפשעיו.[10][14]
ב-26 במרץ 2001, גזר בית המשפט על פורואו שני מאסרי עולם בתוספת 110 שנים, ללא אפשרות שחרור על-תנאי, והוא חויב בתשלום פיצויים בסך 690,294.11 דולר למשפחות הקורבנות ולחברות הביטוח. שופטת בית המשפט המחוזי של ארצות הברית (אנ'), נורה מרגרט מנלה, אמרה, "מעשיך היו תזכורת בוטה ואכזרית לכך שהקנאות חיה".[14]
בשנת 2009, פורואו טען כי הוא כבר לא תומך בגזענות ונאו-נאציזם. כיום הוא כלוא בכלא פדרלי במינסוטה.[15]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ New York Times, August 14, 1999 "Racist Shootings Test Limits Of Health System, and Laws"
- ^ The Asian Pacific American Legal Center of Southern California. Retrieved August 3, 2006. (אורכב 18.12.2005 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 1 2 "Joined Against Hate Crimes Families of Victims Speak Out About Gun Violence". Daily News. August 11, 2004. pN4.
- ^ 1 2 "L.A. shooting suspect charged with hate crimes". CNN. 12 באוגוסט 1999.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Suspect in L.A. Shootings Surrenders in Las Vegas -- He may be charged in second gun attack." The Seattle Times. August 11, 1999. pA1.
- ^ "Manhunt; Police on suspect's trail after children are gunned down in school." Birmingham Evening Mail. August 11, 1999. p13.
- ^ Seper, Jerry. (August 13, 1999). "Close eye kept on U.S. hate groups: Monitors had large file on suspect." The Washington Times. p12.
- ^ "A Visitor from the Dark Side: The accused L.A. gunner drove into town on a high of delusion and self-destruction." Newsweek. 134.9. August 23, 1999. p32.
- ^ 1 2 "Postal worker Joseph Ileto mourned as President Clinton sends condolences". CNN. 15 באוגוסט 1999.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Furrow pleads guilty to shootings, will avoid death penalty, get life without parole". CNN. 24 בינואר 2001.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Boy who almost died in L.A. shooting goes home". CNN. 23 בספטמבר 1999.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "From News to History: Stories from the Pages of AsianWeek". AsianWeek. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Hate killer enters guilty plea, avoids death penalty". CTV News. 24 בינואר 2001. אורכב מ-המקור ב-11 באוגוסט 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Dree DeClamecy (26 במרץ 2001). "Jewish Center gunman gets 2 life sentences". CNN.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "JCC shooter Furrow renounces past beliefs". Los Angeles Daily News. 6 בספטמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה)